ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
האחדות בין בני ישראל הפכה למשימה ראשונה במעלה מבחינה רוחנית!
ברשות קוראינו היקרים, אשתף בסיפור משמעותי על אבות אבותי, שיש בו גם לקח של אחדות בין זרמים שונים בתוך עמנו. המאורע קשור בקשר הדוק גם לפסוק המופיע בפרשת וישלח, ובכותרת הדברים.
בעיר לובלין התגוררו שני גדולי ישראל שהמתח בין תלמידיהם היה חזק גם בגלל שביטא שתי דרכים שונות בעבודת השם.
המבוגר מבין השניים היה ה"חוזה מלובלין". שמו היה רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ (נולד בשנת תק"ה 1745). על פי המסורת החסידית ה"חוזה" היה יכול לראות ״מסוף העולם ועד סופו״, ולפי גרסה אחרת היה יכול לראות את נבכי הנפש ומחשבותיהם של אנשים.
צעיר ממנו היה "ראש הברזל" ששמו הלך לפניו כלמדן עצום, רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (נולד בשנת תקי"ז 1757). "החוזה מלובלין" היה תלמידו המובהק של רבי אלימלך מליז'נסק (דור שלישי לחסידות) והנהיג בלובלין את תומכי תנועה זו, שפתחה קהילה נפרדת עם הגעתה לעיר. לעומתו, "ראש הברזל", היה הרב הראשי של העיר והלך בדרכם של הגר"א ותלמידיו.
בעיירה ליד לובלין כיהן ברבנות רבי אברהם לעווי. רבי אברהם היה נוהג בכל בוקר להתפלל תפילת ותיקין עם קהילתו, ולאחריה היה נוסע בעגלה ללובלין, לומד בחברותא עם "ראש הברזל" וחוזר לקהילתו לתפילות מנחה וערבית. ביום ששי, ערב שבת קודש פרשת וישלח, ירד שלג כבד, רבי אברהם לא היה יכול לחזור לביתו, ונשאר לשבות אצל "ראש הברזל". כיוון שהיה מקפיד להתפלל תפילת ותיקין, שאל את מארחו היכן יש מנין בשעה זו בעיר. התשובה הייתה: רק אצל "החוזה מלובלין" מתפללים ותיקין, אתה שייך לקהילת המתנגדים ואינך יכול להתפלל עמם. רבי אברהם לא ויתר, ולמרות המתח החריף מבחינה רוחנית בין הצדדים, החליט להגיע לתפילת ותיקין אצל "החוזה". עם כניסתו של רבי אברהם לבית מדרשו של ה"חוזה", קרא הוא לשמשו ואמר לו "אתה רואה את היהודי שנכנס עכשיו, תעלה אותו ל'שישי'". ענה לו השמש: "זו העליה שלך, אף אחד לא יכול לעלות במקומך". ענה לו ה"חוזה" עליית חמישי מסתיימת במילים: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (בראשית לה, יא), ואתה תזכה לראות אותם".
שנים רבות מאוחר יותר עלה שמשו של ה"חוזה" לירושלים.
לרבי אברהם ורעייתו אסתר נולדו חמישה בנים שכולם שימשו ברבנויות באזור לובלין, לכן הם כונו "חמשת החומשים". בעקבות אירוע משפחתי החליטו שלשה מבניו לעלות ארצה ולחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים. השמועה החשובה על עלייתם שימחה מאוד את יושבי העיר, שמשו של ה"חוזה" חיכה להם בשערי העיר העתיקה וסיפר להם את הסיפור.
לשלשת הרבנים, בניו של רבי אברהם, היה תפקיד חשוב ביותר בבניין ארץ ישראל מבחינה רוחנית תורנית, ואף מבחינות אחרות.
הראשון לכולם היה רבי יעקב יהודה לייב לעווי, ששימש עשרות שנים כאב בית הדין של העיר, ייסד את "כולל פולין", היה נשיא ה"ועד הכללי", ממייסדי שכונת מאה שערים וחבר בוועד הראשון של השכונה. (הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל היה מצאצאיו, ואוסיף, למען השקיפות שגם אנכי הקטן, מצאצאיו). אחיו, רבי אשר לעמעל לעווי, ישב על כס אב בית הדין אחרי פטירתו. האח השלישי - רבי נחום לעווי משאדיק, הוא המייסד של שושלת בהר"ן המפורסמת.
והלקח. צריך דיבוק חברים גם בין בעלי דעות והשקפות עולם שונות.
העליה ארצה של שלשת הבנים הפכה אותם ל"מלכים", בוני הארץ הן רוחנית והן פיזית. ברכתו של ה"חוזה" החסיד הצטרפה לזכויותיו של ה"מתנגד" החברותא של "ראש הברזל". עם ישראל הרוויח משיתוף הפעולה שהחל בתפילה משותפת.
הבה נתפלל שהאחדות תשרה בינינו. כולם יכנסו תחת האלונקה וישאו בעול מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של כל מגזר.
נודה לקב"ה על הנסים הגדולים,
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה,
חזרה הבייתה בקרוב לכל החטופים והעקורים,
ונחמה לכל המשפחות היקרות שאיבדו את יקיריהן.

אנחנו קודש למענך

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך נראית נקמה יהודית?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

רמב"ם וכוזרי

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה מברכים על פיצה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















