ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין זאב בן יהודה
תיאור המקרה: התובעת והנתבעת הן שתי עמותות, המשתפות פעולה ביניהן. בהסכם בעל פה שבין שני הצדדים הוסכם, שנציג של התובעת יתן שיעורים שיירשמו לטובת הנתבעת, ובתמורה הנתבעת תעביר חלק מתקציבה לתובעת. מספר השיעורים המועברים בכל עמותה משפיע על התקציבים שהיא מקבלת. לאחר שקיבלה את התקציבים, לא הסכימה הנתבעת להעביר אותם לתובעת.
התביעה: התובעת דורשת לקבל את חלקה בתקציבים על פי ההסכם.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
45 - פסק דין: התחייבות לתשלום שכר בעת מחלה
46 - פסק דין: הסכם שותפות בהקצבות
47 - פסק דין: קיפוח פרנסה של שוחט במושב
טען עוד
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים: השולחן ערוך (חושן משפט סימן קעו סעיף ג) כותב: "האומנים שנשתתפו באומנות, אף על פי שקנו מידם, אינם שותפים. כיצד, שני חייטין או שני אורגים שהתנו ביניהם שכל שיקח זה וזה במלאכתו יהיה ביניהם בשוה - אין כאן שותפות כלל, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. הגה: וי"א דיכולין להקנות זה לזה אפילו בדבר שלא בא. וי"א דאפילו קנין אינם צריכין, אלא כל מה שמתנים זה עם זה מתקיים, אפילו באמירה בעלמא, ואינן יכולין לחזור בהן כל זמן השותפות שהתנו. ויש חולקין ואומרים שיכולין לחזור בהן לענין מה שירויחו אחר כך, אבל לא לענין מה שהרויחו כבר, ואינן נאמנין לומר שכבר חזרו בהן".
הדעה שמביא הרמ"א, שאפילו בלא קניין, אם התנו באמירה בעלמא היא דעתו של הרשב"א (שו"ת ח"ב סי' פז), שכאשר שני שותפים סיכמו ביניהם שיחלקו את רווחי עבודתם וכדומה, חל ההסכם בלא קניין, מדין שכירות: "לפי שכל אחד ואחד מהם נעשה שכיר אצל חברו, ויכול אדם להשתכר אצל חברו ללקוט לו מציאות ... ואלו המשתתפים הרי הם משכירים עצמם זה לזה להשתדל ולהרויח ולעשות מלאכות אלו לצורכו ולצורך חברו וקיים. ומכל מקום רשאים הם לחזור בהם כל זמן שירצה אפילו האחד, וכן פועל חוזר בחצי היום...".
לדעת הרשב"א, יש לתת תוקף להסכם שבין שני הצדדים בנדון דידן. אמנם, לדעה הראשונה ברמ"א, שאין השיתוף מתקיים אלא בקניין, בנדון דידן הרי לא נעשה קניין, וגם אילו היה קניין, לדעת המחבר קניין אינו מועיל במקרה זה.
לדעה הראשונה בשו"ע, אן כאן התחייבות בכלל, ולכן הנתבעת נאמנת לומר שחזרה מן ההסכם.
אבל לדעת הרשב"א כאמור, יש להסכם תוקף, אלא שניתן לחזור ממנו. הנתבעת טוענת שחזרה מן ההסכם עוד קודם שהשיעורים התחילו להימסר, ואילו התובעת טוענת, שלא ידעה מהחזרה עד שתבעה את הנתבעת לשלם את חלקה בתקציבים.
המחנה אפרים (שלוחין ושותפים סימן יט), כותב שלדעת הרשב"א שותף אינו נאמן לומר שחזר בו מההסכם בלי להביא על כך ראיה. הטעם הוא, שאם כן כל פועל יאמר כן, וזה לא מסתבר, שהרי סוף סוף המשיך לעבוד בעבודתו, ומניין שאינו עובד עבור בעל הבית? ולכן גם פועל וגם שותף אינם נאמנים לומר שחזרו בהם, כל זמן שלא הביאו עדים על כך. ואם כן, צודקת התובעת בטענתה.
ואמנם, השולחן ערוך (סימן קעו סעיף כח) פוסק, שבמקום שיש הפסד, רשאי שותף אחד לחלוק שלא מדעת חברו, ואם כן יש מקום לומר, כי היות שהנתבעת חששה מבעיות חוקיות, היא רשאית להפסיק את השותפות שלא מדעת התובעת, ואם כן גם לדעת הרשב"א, תהיה הנתבעת נאמנת. אלא שכבר כתבו הראב"ד והרשב"א, שגם במקרה זה צריך השותף להפסיק את השותפות בפני עדים או להודיע לשותפו, ואינו נאמן לומר שחילק את השותפות סתם כך.
מאידך, יש מקום להאמין לנתבעת, מכוח מיגו, שהרי הסכם זה נעשה בעל פה, ומיגו שהייתה יכולה להכחיש את ההסכם, נאמנת גם לומר שהיה הסכם וחזרה בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
