ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
כך המתין שעות רבות עד קרוב לחצות לילה. רק לקראת חצות אמר המגיד: רבי זושא כבר לא יגיע לכאן הלילה, והדליק את הנרות.
למחרת, כשהגיע רבי זושא לבית המדרש, סיפר להם את אשר אירע עימו באותם שעות – בכל שנה אני מקפיד להיות אצל רבנו המגיד בהדלקת נרות, ואף השנה יצאתי לדרכי מבעוד מועד, אולם כשהתקרבתי למעזריטש ירד שלג כבד, ונכנסתי להתחמם מעט בביתו של יהודי בשם רבי יענקל, שאני מכירו.
לחרדתי, מצאתי את אשתו בוכה, כשהיא מספרת לי בדאגה גדולה, שרבי יענקל יצא ולא שב, והיא חוששת לשלומו. שיניתי את תוכניותי, ויצאתי לבוסס בשלג ולחפש את ר' יענקל, ולאחר חיפושים רבים נתקלתי בו שוכב בשלג. חילצתי אותו, נשאתיו לביתו, וחיממתי אותו. המתנתי לו עד שיתחזק ויוכל להדליק נרות, וכך יצא שהדלקתי עם ר' יענקל ולא איתכם.
בשעה שהדלקתי איתו ועם משפחתו, חשבתי על כך שאינני זוכה להדליק עימכם, אך הרגשתי את החמימות הגדולה של הזכות להדליק עם ר' יענקל ומשפחתו.
נענה המגיד ואמר לרבי זושא – 'דע לך, שאף בשמיים המתינו לך ולא הדליקו עד שהדלקת, ואף אנו המתנו...'.
יש כאן יסוד עמוק מאוד בעניין חנוכה. חנוכה הוא חג מדברי חכמים. חג שנולד מתוך עם ישראל. בשמיים קבעו אותו מכוח קביעתם של ישראל.
בחנוכה אנו מצווים גם לפרסם את הנס, ולהדליק על פתח הבית מבחוץ, כדי שהאור יגיע לכל מקום ואף לרחוקים ביותר, ומעלה גדולה היא למי שזוכה ומביא את האור ליהודי הפשוט, כמו שרבי זושא הביא את האור למרחקים, כי זה חגם של עם ישראל
ובזה תתורץ קושיא גדולה על השולחן ערוך. ידועים דברי הגמרא (שבת כא:), שהתקנה המקורית של חנוכה היא "נר איש וביתו", כלומר מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד לכל בני הבית. אולם "המהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין... מוסיף והולך", ולכן אנו נוהגים כולנו להיות מהמהדרין מן המהדרין ולהוסיף נר בכל יום מימי חנוכה עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.
והנה למרבה הפלא, השולחן ערוך (תרעא, ב) כותב: "כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה...". והדבר תמוה – השולחן ערוך לא מזכיר כלל את האפשרות לנהוג כעיקר הדין ולהדליק נר אחד. הוא מזכיר רק את האפשרות להיות מהדרין מן המהדרין, ואם יש מישהו שמעדיף להדליק נר אחד, האם אינו יכול? האם כולם חייבים להדר?
נראה שהשולחן ערוך סבר שכיוון שכבר נהגו ישראל להדר, הדבר הפך למנהג מחייב. כמו הלכות נוספות, שבהם המנהג הפך למחייב, כדוגמת – תפילת ערבית, שנחלקו בגמרא אם רשות או חובה, ונפסק שרשות, אך במהלך הדורות קיבלו אותה הגברים כחובה, וכיום היא מחייבת.
ואמנם מצאנו בפוסקים, שמי שאין לו שמן יכול להדליק נר אחד בכל יום, וכן הלכות נוספות המבטאות את עיקר הדין, אך השולחן ערוך הדגיש שבמצב פשוט ורגיל כולם צריכים להיות מוסיפים והולכים.
זה כוחו של מנהג ישראל. זה כוחו של חנוכה שבו כל ישראל קדושים מהדרין מן המהדרין, ומכוח זה האור מוסיף והולך, מופץ לכל מקום, ויהי רצון שאור חדש יאיר על ציון במהרה, ונזכה לאורו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














