ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הראשונה, זמן יציאת מצרים, בהנהגת משה רבנו. בחג הפסח אנחנו מציינים את ניסי תקופה זו. תחילת הנסים בעשר המכות וסופם בקריעת ים סוף ובניסי החיים במדבר.
המשכם בדור של יהושע בן נון, שהנחיל את ארץ ישראל המערבית לעם ישראל. תחילתה של תקופה זו בנס קריעת הירדן , נס נפילת חומות יריחו (שהמשכו הוא נפילת העי ) ונס ירידת האבנים הגדולות מן השמים במורד בית חורון, וההכרזה המדהימה: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' ...וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב). במלחמה זו הביס יהושע את ברית מלכי הדרום, את "חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" (שם י, ה). קיימת סבירות גבוהה כי גם נסים אלה התרחשו בחודש ניסן.
נס גדול נוסף הוא מפלת צבא סנחריב בו עוסק חלק נכבד של ספר ישעיהו, המתואר גם בפסוק הבא "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ד' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב' יט, לה), גם נס זה אירע בחג הפסח.
סוף הנסים הכתובים מופיע במגילת אסתר, בתקופה הפרסית וערב חתימת התנ"ך.
בימים הקרובים נעסוק בפירסומי ניסא ונודה לקב"ה " עַל הַנִּסִּים ... וְעַל הַ גְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת ... שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". "בימים ההם" הכוונה לימי החשמונאים, "בזמן הזה" הכוונה לימי החנוכה (והפורים) שנקבעו בלוח השנה של עם ישראל.
מאז שמחת תורה תשפ"ג, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הנסים הולכים ומתגברים ואיתם החובה להודות ולקחת חלק פעיל בהצלתה ובהבטחת עתידה של מדינת היהודים העצמאית.
חייבים גם לשמור עוד יותר על האחדות, שהיא תנאי הכרחי לסייעתא דשמיא.
בדברינו הבאים ננסה, מתוך עיון בפסוקים, ליצור קשר בין מה שאירע בימי יהושע בן נון, לבין המאורעות בתקופת יהודה המכבי, ובין הנס הגדול של מפלת סנחריב שהיה אמור להכריז על חזקיהו כמלך המשיח שיביא לגאולה עולמית.
בין שלשת המאורעות נוצר קו מעניין שראשיתו בגלגל ליד מעברות הירדן , דרך ה עי, משם לכביש 443 שבמרכזו מעלה בית חורון , והלאה ללכיש ולירושלים .
נפרש. העילה לקרב של יהושע בן נון הייתה נפילתה של העי בידיו, מה שגרם לגבעונים להצטרף (במרמה) לצידו. מאורע זה הביא את חמשת מלכי הדרום, ובראשם מלך ירושלים ומלך לכיש, להתקיף את הגבעונים. יהושע, במהלך מבריק, במסע לילי מזורז, עולה מן הגלגל (עובר ליד העי ) לגבעון, ומתקיף את מלכי כנען שבורחים לאזור השפלה: "וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה... הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַד' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם ... אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' בְּיוֹם תֵּת יְקֹוָק אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (שם י, יא – יג).
נס עצום זה התפרסם בעולם והפך את תפילתו של יהושע, "עלינו לשבח", לרלוונטית. (עיינו חמדת ימים לפרשת ראה תשפ"ד). גם סנחריב מלך אשור היה אמור לעבור את הירדן ליד הגלגל , לעלות לאזור העי ולהגיע תוך יום אחד לרכס הר הצופים-הר הזיתים ומשם לרדת לירושלים , לעיר דוד והר הבית ולכבוש אותם (עיינו ישעיהו י, יב ;כח-לב), (שאר ערי יהודה לא היו אמורות להיפגע). באותו לילה היה אמור מלאך ד' = חיידק הדבר, לחסל את מחנהו של סנחריב, ובכך כל העולם היה מתפעל מהנס שאירע בירושלים, ורואה בה את מרכזו הרוחני (ישעיהו ב). לצערנו, לא זכינו שחזקיהו יהיה המלך המשיח, וצבאו של סנחריב הוכה כשחנה ליד לכיש, אחרי שכבש אותה ואת "כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (מלכים ב' יח, יג).
העולם עדיין לא חזר בתשובה. מאות שנים מאוחר יותר, יהודה המכבי הביס את הצבא הסלווקי ב מעלה בית חורון, בקרב השני שלו לשחרור ירושלים (קרב סירון), אחד מניסי חנוכה.
הנסים שאנו חוזים בהם בחודשים האחרונים עולים מהרבה בחינות על ניסי החשמונאים, ויש בהחלט מקום להגדירם כנסים בקנה מידה תנכ"י. הבה נתפלל כי נזכה להודות ולשבח עליהם, להשתתף עם הקב"ה בעשייתם, ולראות בגאולה שלמה בקרוב שמשמעותה ירושלים של "כי מציון תצא תורה" לכל העמים, בזמן של שלום עולמי.
נאחל רפואה שלמה לפצועים ובתוכם יקירנו הגיבור איתמר חיים בן ציפורה,
נייחל לחזרה מהירה של חטופים ושל העקורים הביתה,
ונתפלל לנחמה למשפחות הגיבורים הנופלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
