ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
ישנה נקודה הלכתית חשובה ומעניינת. הרמב"ם אומר שבכל עת שאדם נכנס לסוכה יעמוד, יברך "לישב בסוכה" ואז יישב. הראשונים והאחרונים דנים בשיטתו, ואולם הרא"ש ורבנו ת"ם חולקים עליו. ביאור הגר"א מביא בשם הירושלמי "תשבו כעין תדורו", וידוע שיש לביטוי זה השלכות רבות, כגון שהמצטער פטור מהסוכה, הבבלי לומד זאת באופן סתמי, אך הירושלמי לומד מזה "אין תשבו אלא תדורו כמו דאת אמרת וירשתם אותה וישבתם בה" - כפי שבארץ המצווה לדור ולא סתם לשבת, כך בסוכות המצווה היא דירה ולא סתם ישיבה.
הגמרא במסכת ערכין מביאה מאורע שנזכר גם בעזרא וגם בנחמיה: חגיגת חג הסוכות. "ויגע החודש השביעי ובני ישראל בערים... ויבנו את מזבח א-לוהי ישראל... ויעשו את חג הסוכות ככתוב". הפסוק בעזרא מספר במינוריות על חגיגת חג הסוכות. בנחמיה, לעומת זאת, מסופר שבראש-השנה בכה העם ואמר להם עזרא שיאכלו וישתו ויתנו מנות למי שאין לו, ולמחרת גילו את מצוות חג הסוכות הכתובה בתורה "וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי... וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן עד היום הזה". והגמרא בערכין שואלת: איך יכול להיות שדוד המלך לא עשה סוכות?! ועונה שחידשו את הכיבוש וחידשו את הקדושה כפי שעשה יהושע בן-נון כאשר נכנס לארץ, וזה בא לידי ביטוי בבניית הסוכות. בזה באה לידי ביטוי קדושת ארץ-ישראל. ולדעה שאומרת שקדושה ראשונה לא בטלה בחורבן הבית הראשון, וכעת לא היה צורך לחדש אותה, אומרים חכמים שהחידוש כאן היה ביטול יצר עבודה-זרה.
למרות שחכמים כבר ביטלו אותו, נשאר מה לבטל.. זהו חג שבו אנו זוקפים קומה, לעמוד איתנים בלי מחיצות. עומדים פתוחים - שתיים כהלכתן שלישית אפ' טפח, אך אף אחד לא מפחיד אותנו.
עשיתי פעם ניסוי עם ילדיי בתקופה שבה הם פחדו מכלבים ואמרתי להם שיראו איך מפגינים עוצמה. רדף אחרינו כלב, אמרתי להם שלא יברחו, עצרתי והסתובבתי, נעמדתי מול הכלב בזקיפות, בגאון, בפיסוק רגליים, וזה היה לא יאומן - הכלב רץ והתקרב, נעצר, קיפל את זנבו והסתלק. אמרתי להם אז: אנחנו לא במחנים ולא במבצרים, אנחנו יוצאים החוצה, אין לנו חומות, לא צריכים ממוגני ירי, אין לנו צורך בהגנה נוספת מלבד הסוכה. כאשר עומדים בזקיפות, באה קדושת ארץ-ישראל ובטלה העבודה הזרה.
הייתי במחנה התשובה שלנו בתל-אביב, קבוצה של בנים וקבוצה של בנות, ואמרו לי שהמון אנשים באים ומבקשים ליטול לולב, איפה? בשיינקין! חידוש גדול! עם ישראל היום זקוק לאותה זקיפות הקומה, והיא עניינו של חג הסוכות. היא מבטלת את היצרים הרעים ברחוב, והרחוב הזה צמא למסרים אחרים, חיוביים.
רוחו של יוסף בצבא ההגנה לישראל
אמש, אחרי שנה ורבע שקבר יוסף היה סגור, זכינו להיכנס לקבר יוסף. ב"ה הגיע מח"ט חדש, אדם עם זקיפות קומה, ותוך פחות משלושה חודשים פתח ביוזמה חיובית. לאחר כל האישורים נכנסנו ברכבים ממוגנים של צה"ל, כי לצערנו צה"ל לא לוקח סיכונים להכניס אזרחים ללא ממוגני ירי. כאשר נכנסתי שאלתי את עצמי מה אני בא לעשות פה בקבר יוסף חרב, שומם, שרוף כולו, שחור משחור, נורא ואיום. נכנסים להתפלל, ודאי, אבל אני נכנס כדי לשאוב את הרוח הגדולה של יוסף הצדיק, שיודע לעמוד איתן מול מלכים ושרים, מובל כעבד ומיד הופך למלך, קופץ ממצב של עבדות למצב שהוא לא רק מצב של בן-חורין, אלא מצב של מלכות ברגע אחד. התפללתי על עם ישראל, הפצועים והחולים, על המשפחות שאיבדו את יקיריהן, אבל בעיקר אמרתי שאנחנו באים לכאן, לקבר יוסף, כדי לשאוב את העוצמה וזקיפות הקומה, "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה".
אחד הקצינים שנכנס אתנו אמר לי, שאנחנו, הדתיים, עשינו מהפכה בצה"ל. הוא מנה לי מג"דים ומ"פים, ואמר שרוב הקצינים היום חובשי כיפה, וביחידות הכי מובחרות! אמרתי לו שאני שמח לשמוע על כך אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים את הרוח הגדולה, רוחו של יוסף, קצינים שיתקדמו לא כדי להתקדם אלא כדי לרומם את רוחו של צה"ל ורוחו של העם. אכן חשוב לתפוס עמדות, לתפוס מקומות קצונה ופיקוד, אבל להתקדם כדי להפוך את צה"ל ולהפוך את המדינה. זה היעד שלנו. אנחנו בעלי אמונה, ומכוחו של חג הסוכות אנחנו שואבים את הכוח הגדול הזה ואנחנו יודעים בבירור - האמונה איננה מסתיימת לא מחר ולא מחרתיים. בכוחנו להנהיג את הציבוריות הישראלית! את האמונה הזו אנחנו שולחים קדימה.
הציבוריות הזו נסדקה קשות בעקבות מאורעות השנים האחרונות, והיא צמאה לכוח בריא שיבוא, לא המפלגות ולא הפוליטיקאים שמנסים כאילו להנהיג. נפש העם נקעה מהם ואנחנו רואים אותם עומדים לדין בזה אחר זה.
רוח העם מצפה לרוח גדולה שתבוא ותנהיג. זה לא יקרה ביום ולא ביומיים, אבל בע"ה נשאב את הרוח הזו מיוסף הצדיק ומחג הסוכות, ומהימים הטובים האלה נמשיך את הרוח הזו ונראה עין בעין בשוב ה' ציון ובחזרת מלכות בית דוד למקומה במהרה בימינו.
___________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
