ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
ישנה נקודה הלכתית חשובה ומעניינת. הרמב"ם אומר שבכל עת שאדם נכנס לסוכה יעמוד, יברך "לישב בסוכה" ואז יישב. הראשונים והאחרונים דנים בשיטתו, ואולם הרא"ש ורבנו ת"ם חולקים עליו. ביאור הגר"א מביא בשם הירושלמי "תשבו כעין תדורו", וידוע שיש לביטוי זה השלכות רבות, כגון שהמצטער פטור מהסוכה, הבבלי לומד זאת באופן סתמי, אך הירושלמי לומד מזה "אין תשבו אלא תדורו כמו דאת אמרת וירשתם אותה וישבתם בה" - כפי שבארץ המצווה לדור ולא סתם לשבת, כך בסוכות המצווה היא דירה ולא סתם ישיבה.
הגמרא במסכת ערכין מביאה מאורע שנזכר גם בעזרא וגם בנחמיה: חגיגת חג הסוכות. "ויגע החודש השביעי ובני ישראל בערים... ויבנו את מזבח א-לוהי ישראל... ויעשו את חג הסוכות ככתוב". הפסוק בעזרא מספר במינוריות על חגיגת חג הסוכות. בנחמיה, לעומת זאת, מסופר שבראש-השנה בכה העם ואמר להם עזרא שיאכלו וישתו ויתנו מנות למי שאין לו, ולמחרת גילו את מצוות חג הסוכות הכתובה בתורה "וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי... וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן עד היום הזה". והגמרא בערכין שואלת: איך יכול להיות שדוד המלך לא עשה סוכות?! ועונה שחידשו את הכיבוש וחידשו את הקדושה כפי שעשה יהושע בן-נון כאשר נכנס לארץ, וזה בא לידי ביטוי בבניית הסוכות. בזה באה לידי ביטוי קדושת ארץ-ישראל. ולדעה שאומרת שקדושה ראשונה לא בטלה בחורבן הבית הראשון, וכעת לא היה צורך לחדש אותה, אומרים חכמים שהחידוש כאן היה ביטול יצר עבודה-זרה.
למרות שחכמים כבר ביטלו אותו, נשאר מה לבטל.. זהו חג שבו אנו זוקפים קומה, לעמוד איתנים בלי מחיצות. עומדים פתוחים - שתיים כהלכתן שלישית אפ' טפח, אך אף אחד לא מפחיד אותנו.
עשיתי פעם ניסוי עם ילדיי בתקופה שבה הם פחדו מכלבים ואמרתי להם שיראו איך מפגינים עוצמה. רדף אחרינו כלב, אמרתי להם שלא יברחו, עצרתי והסתובבתי, נעמדתי מול הכלב בזקיפות, בגאון, בפיסוק רגליים, וזה היה לא יאומן - הכלב רץ והתקרב, נעצר, קיפל את זנבו והסתלק. אמרתי להם אז: אנחנו לא במחנים ולא במבצרים, אנחנו יוצאים החוצה, אין לנו חומות, לא צריכים ממוגני ירי, אין לנו צורך בהגנה נוספת מלבד הסוכה. כאשר עומדים בזקיפות, באה קדושת ארץ-ישראל ובטלה העבודה הזרה.
הייתי במחנה התשובה שלנו בתל-אביב, קבוצה של בנים וקבוצה של בנות, ואמרו לי שהמון אנשים באים ומבקשים ליטול לולב, איפה? בשיינקין! חידוש גדול! עם ישראל היום זקוק לאותה זקיפות הקומה, והיא עניינו של חג הסוכות. היא מבטלת את היצרים הרעים ברחוב, והרחוב הזה צמא למסרים אחרים, חיוביים.
רוחו של יוסף בצבא ההגנה לישראל
אמש, אחרי שנה ורבע שקבר יוסף היה סגור, זכינו להיכנס לקבר יוסף. ב"ה הגיע מח"ט חדש, אדם עם זקיפות קומה, ותוך פחות משלושה חודשים פתח ביוזמה חיובית. לאחר כל האישורים נכנסנו ברכבים ממוגנים של צה"ל, כי לצערנו צה"ל לא לוקח סיכונים להכניס אזרחים ללא ממוגני ירי. כאשר נכנסתי שאלתי את עצמי מה אני בא לעשות פה בקבר יוסף חרב, שומם, שרוף כולו, שחור משחור, נורא ואיום. נכנסים להתפלל, ודאי, אבל אני נכנס כדי לשאוב את הרוח הגדולה של יוסף הצדיק, שיודע לעמוד איתן מול מלכים ושרים, מובל כעבד ומיד הופך למלך, קופץ ממצב של עבדות למצב שהוא לא רק מצב של בן-חורין, אלא מצב של מלכות ברגע אחד. התפללתי על עם ישראל, הפצועים והחולים, על המשפחות שאיבדו את יקיריהן, אבל בעיקר אמרתי שאנחנו באים לכאן, לקבר יוסף, כדי לשאוב את העוצמה וזקיפות הקומה, "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה".
אחד הקצינים שנכנס אתנו אמר לי, שאנחנו, הדתיים, עשינו מהפכה בצה"ל. הוא מנה לי מג"דים ומ"פים, ואמר שרוב הקצינים היום חובשי כיפה, וביחידות הכי מובחרות! אמרתי לו שאני שמח לשמוע על כך אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים את הרוח הגדולה, רוחו של יוסף, קצינים שיתקדמו לא כדי להתקדם אלא כדי לרומם את רוחו של צה"ל ורוחו של העם. אכן חשוב לתפוס עמדות, לתפוס מקומות קצונה ופיקוד, אבל להתקדם כדי להפוך את צה"ל ולהפוך את המדינה. זה היעד שלנו. אנחנו בעלי אמונה, ומכוחו של חג הסוכות אנחנו שואבים את הכוח הגדול הזה ואנחנו יודעים בבירור - האמונה איננה מסתיימת לא מחר ולא מחרתיים. בכוחנו להנהיג את הציבוריות הישראלית! את האמונה הזו אנחנו שולחים קדימה.
הציבוריות הזו נסדקה קשות בעקבות מאורעות השנים האחרונות, והיא צמאה לכוח בריא שיבוא, לא המפלגות ולא הפוליטיקאים שמנסים כאילו להנהיג. נפש העם נקעה מהם ואנחנו רואים אותם עומדים לדין בזה אחר זה.
רוח העם מצפה לרוח גדולה שתבוא ותנהיג. זה לא יקרה ביום ולא ביומיים, אבל בע"ה נשאב את הרוח הזו מיוסף הצדיק ומחג הסוכות, ומהימים הטובים האלה נמשיך את הרוח הזו ונראה עין בעין בשוב ה' ציון ובחזרת מלכות בית דוד למקומה במהרה בימינו.
___________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














