קדושת א"י וירושלים | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
התבוננות אמונית
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

4403

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בימים אלו שחבלי ארצינו ביהודה ושומרון בסכנה והגולן בסכנה וגם על ירושלים ידו גורל, מן הראוי לעסוק במעלת א"י, בקדושתה ובקדושת ירושלים. כאשר אנו עוסקים בכך הרי אנו נאחזים במהות של א"י ובירושלים של מעלה, נקשרים אליהן מתוך כך ומגבירים את אחיזתנו בהן גם בפועל.

א"י היא ארץ שיש בה קדושה וירושלים יש בה קדושה יתרה. אמרו חז"ל (משנה מסכת כלים): עשר קדושות הן: א"י מקודשת מכל הארצות, בתי ערי חומה מקודשות מהם, ירושלים מקודשת מכל א"י, וקדש הקדשים - בו המדרגה העליונה של קדושה.

קדושה זו מציאות
צריך לדעת שקדושה זו מציאות ממשית. אין זו רק הגדרה הלכתית שמחיבת הנהגה מסוימת, שלא לפגוע בקדושה, אלא זו ממש מציאות בפועל. גם אם אין אנו משיגים אותה בחושים שלנו, גם אם אין אנו יכולים לראות בעינינו את ההבדל בין קודש לחול, ואין אפשרות לחוש את ההבדל בחוש המישוש ולא בכל חוש אחר מחמשת החושים שלנו - אין זה אומר דבר. גם את זרם החשמל העובר באויר ואת תנועות הקול העוברות באויר אין אנו יכולים לזהות בחושינו, ובכל זאת הם קיימים וממשיים ויש להם כח פעולה חזק יותר מלכוחות שאנו יכולים להבחין בהם בחושים שלנו.

וכך היא הקדושה. היא מציאות ממשית רוחנית, מציאות גדולה ומשמעותית, בעצם היא עיקר המציאות, היא שורש המציאות, והכל נמשך ממנה.
אביא שתי דוגמאות שבהן ההלכה מגדירה את הקדושה כדבר מציאותי ממשי. הגמרא במכות אומרת: מי שחורש בשור פסולי המוקדשים לוקה משום כלאים. השור הזה קדושה וחולין מעורבין בו והרי זה כחורש בשור קדוש ושור חול וזה כלאים, לאמר: הקדושה משנה את המין כאילו הוא מין אחר ממש.
והגמרא בתמורה אומרת: אין לוקין על לאו שאין בו מעשה מלבד שלושה- נשבע מימר ומקלל, שלוקין אע"פ שאין בו מעשה. א"ר יוחנן: לא תתני מימר משום שבדבורו עשה מעשה. שעושה מחולין קדשים. והפיכת חול לקודש נחשבת מעשה.

קדושת המקום
אכן כאמור קדושה היא המציאות, היא המקור של הכל. אמרו חכמים אבן שתיה שבקודש הקדשים נקראת בשם זה שממנה הושתת העולם. כלומר היא הגרעין הראשוני של העולם וממנה התפשט העולם כולו לכל צדדיו. והרמב"ן בהקדמתו לתורה אומר ששלמה היה חכם מכל אדם וידע שעיקר שורשו של העולם מא"י, "מציון מכלל יופי אלקים הופיע" - מציון נשתכלל העולם כולו, והיה שלמה יודע איזהו גיד שהוא הולך לכוש ונטע עליו פלפלין. כי אכן הכל מקורו בקודש. ודבר מיוחד היה בבית המקדש במקום קודש הקדשים, שהארון שבו היו הלוחות עמד בנס. הוא לא תפס מקום. "מקום הארון אינו מן המדה": רוחב קודש הקדשים היה במקדש עשרים אמה, והיו עשר אמות נמדדות מכל צד של הארון אע"פ שהארון בעצמו היה אמה וחצי ברוחבו ואמתיים וחצי בארכו בכל זאת מכל צד של הארון היו עשר אמות. וכל קודש הקדשים כולו היה עשרים על עשרים. נס זה מראה שאכן כאן ההתחלה של בריאת המקום וכאן הגבול בין האין סוף לבין הסוף, בין לפני הבריאה שאז לא היה כלל מקום בעולם ולא זמן, לבין מצב הבריאה. ותחילת הבריאה הוא מקום קודש הקדשים, שם המצב הגבולי בין למעלה מהמקום ובין המקום.

קדושת הזמן
כשם שיש קדושת מקום יש קדושת זמן. שבת היא ראשית הכל. זה הזמן המקודש ביותר "תחילה למקראי קודש". גם הזמן הוא בריאה וגם בריאה זו יש לה שורש והתחלה והשורש של מציאות הזמנים זה הזמנים המקודשים, ושורש הכל הוא יום השבת המקודש ביותר, לעתיד לבוא יהיה יום שכולו שבת. וגם לפני הכל אפשר לומר שהראשית זו השבת. לפני בריאת הימים, לפני היום הראשון שנאמר בו "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", מה היה? מדוע נאמר "ויהי ערב", הרי כל עוד שלא היה אור היה ערב אחד ארוך, לילה מתמשך. ואכן שואלים זאת, ואומרים שלפני הערב הראשון היתה התנוצצות של אור ומיד חשך והתחיל הערב הראשון. מהו האור הזה שקדם? מה קדם ליום הראשון מששת ימי המעשה של הבריאה? זו היתה השבת, שהיתה לפני הבריאה ותהיה אחר הבריאה, והבריאה של הזמן נמשכת ממנה. גם כאן השורש של הזמן הוא הזמן המקודש. והשבת היא לא סוף שבוע, אלא דוקא מרכזו ועיקרו ולכן שלושה ימים לפני שבת נקראים "מקמי שבתא", ושלושה ימים אחרי שבת נקראים "בתר שבתא". נפקא מינה להבדלה שאפשר לעשות עד סוף היום השלישי, וכן שאסור להכנס בספינה שלושה ימים לפני שבת, שאז כבר מוטלת החובה להתכונן לשבת ולדאוג שלא לבוא לידי חלול שבת. כל השפע בעולם נמשך משבת לשאר הימים. כך אמרו חכמים.

קדושת האדם
וכשם שיש קדושה בזמן ובמקום, כך יש קדושה בנבראים. ישראל קדושים. בזכותם העולם קיים, בזכות אברהם העולם קיים. ואמרו חכמים: ישראל קדמו לעולם, ישראל עלו במחשבה תחילה, נשמת ישראל חצובה מתחת לכסא הכבוד. כלומר תחילת בריאת הנבראים, הנקודה הראשונה של הבריאה היא נשמתם של ישראל, ומהנקודה הראשונית הזו הכל נמשך ולפיכך הכל תלוי במעשיהם של ישראל. גם על בית המקדש נאמר שקדם לעולם, שעלה במחשבה תחילה, שנאמר: "כסא כבוד מקום מראשון מקום מקדשינו"(ירמיה יז). וגם על ישראל נאמר שהם ראשית: "קודש ישראל לד' ראשית תבואתו"(ירמיה ב). ונאמר "זכור עדתך קנית קדם" - שקדמו לעולם. ואומר המדרש (בראשית רבה פרשה א'): מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר.

נמצאנו מסכמים: קדושה זו מציאות ממשית, ויותר מכך - היא המציאות היותר קבועה ומוחלטת, היא הראשית והשורש של כל המציאות כולה. על כן בית המקדש ממנו הושתת העולם הוא מקור מציאות בריאת המקום. השבת היא היסוד של בריאת הזמנים. וישראל הם השורש של כל האדם וכל הנבראים.

קדושת א"י
קדושתה של א"י אינה מתחילה מימות יהושע, אלא מאז בריאת העולם. הכוזרי אומר שעליה נאבקו קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו. ולכן יעקב אבינו בקש להקבר בא"י וכן יוסף. ולקדושה הזו הבסיסית יש נפקא מינה להלכה. "ישועות מלכו" אומר שלענין כלאים וערלה א"י מקודשת תמיד ואינה תלויה בקדושת הכיבוש של יהושע כשאר מצות התלויות בארץ, אלא בשם שלה, שהוא ארץ ישראל. וכן נפקא מינה שגם לאחר שבטלה קדושה ראשונה עדין נשאר שם א"י עליה לענינים שאינם תלויים בגדולי קרקע. כגון קדוש החודש ועבור השנה שאינו אלא בא"י, וכגון סמיכת חכמים שאינה אלא בא"י. לאמר: לא"י קדושה עצמית שאינה תלויה בקדושה שנקנתה ע"י כבוש או חזקה.

קדושת המצוות בכבוש יהושע
ועוד קדושה נוספת יש לא"י: מאז נכנסו אליה ישראל בכבוש יהושע נתקדשה א"י בקדושת המצוות, שיש בה מצוות מיוחדות התלויות בארץ: תרומות ומעשרות, חלה, שביעית ויובל. גם כאן יש לדייק בלשון, ולדעת שהמצוות תלויות בארץ , כלומר: מחמת שהארץ קדושה לכן יש בה מצוות מיוחדות שאמנם תלויות בכבוש הארץ. אבל הארץ מקודשת מעצמה ולכן יש בה מצוות מיוחדות. ולא המצוות הם שמקדשות את הארץ ובלעדיהן אין קדושה ח"ו. אלא הארץ מקודשת ולכן נתנו בה מצוות מיוחדות.

ולאחר חרבן הבית בטלה קדושה ראשונה. ובבית שני נתקדשה קדושה שניה בכל המקומות שנתישבו בבית שני. וקדושה זו קדשה לעתיד לבוא לפי דעת הרמב"ם.

קדושת ירושלים לעולם
ירושלים יש לה קדושה מיוחדת, שקדושה ראשונה של ירושלים קדשה לעתיד לבוא לדעת הרמב"ם ולעולם לא בטלה, ולכן אסור להכנס היום לבית המקדש אף שחרב, כל עוד אי אפשר להטהר. קדושת ירושלים היא קדושת השכינה ולכן לא בטלה לעולם.

קדושת א"י הנמשכת מקדושת המקדש
קדושת ירושלים היא קדושה שמתפשטת במדה מסוימת על כל א"י, כלומר לכל א"י יש קדושה ששיכת לקדושת המקדש. וזה ביאור המשנה: "עשר קדושות הן א"י מקודשת מכל הארצות, שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם " - ולמה לא נאמר שא"י מקודשת מכל הארצות שיש בה מצות תרומות ומעשרות, וחלה ושביעית ויובל? אלא מפני שמדובר כאן על קדושת א"י הקשורה למקדש. שממנה מביאים עומר ושתי הלחם למקדש.

עבר הירדן
ישועות מלכו סובר, שעבר הירדן הוא חלק מא"י וראיה שהיובל נהג בה. "חזון יחזקאל" מביא ראיות נוספות: א. ערים מוקפות נתקדשו גם בעבר הירדן. ערי מקלט שנוהגות דוקא בא"י יש גם בעבר הירדן. ב. גדולי עבר הירדן חייבין בתרומות ומעשרות מהתורה. ג. כאשר אמר הקב"ה למשה: "שא נא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך" הראה לו את א"י וגם את מזרחה של א"י. שכתוב "ויראהו ד' את כל הארץ את הגלעד ". ד. שבט לוי לא קבל נחלה בעבר הירדן ואילו בשאר כבושין בחו"ל זוכה כשאר השבטים.
אמנם יש חילוק שבצד המערבי יש קדושת שכינה, מה שאין כן בעבר הירדן המזרחי.

סוריה
הגולן הוא בגדר עבר הירדן חבל מנשה. ומעבר לו לצד צפון וגם מזרח הוא השטח הנקרא סוריה, שיש לו גדר של כבוש יחיד, והרמב"ם בהלכות תרומות כתב: "הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען, כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב אינם כארץ ישראל לכל דבר ולא כחוץ לארץ לכל דבר, אלא יצאו מכלל חו"ל ולהיותן כארץ ישראל לא הגיעו".

ומהר"י קורקוס כתב, שיש לסוריה מקדושת ארץ ישראל לענין הדר בה, ולענין הכל מעלין לא"י כיון שהיא מהארץ שנתנה לאברהם אבינו. וכן כתב כפתור ופרח לדעת הרמב"ם. אך לגבי המצות התלויות בארץ אינה כא"י, והמצוות בה מדרבנן.
הרמב"ם פסק בהלכות שבת: "הלוקח בית בא"י מן הנכרי מותר לומר לנכרי לכתוב שטר בשבת משום ישוב א"י. וכן הלוקח מהם בית בסוריא שסוריא כא"י לדבר זה".

שיעורים נוספים

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

38 דק'
שלח לך
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
9 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"אשרינו", "מה טוב", "ומה נעים", "ומה יפה"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
ב' באדר תשפ"ה
11 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
כ"ט בשבט תשפ"ה

שיעורים נוספים

45 דק'
הדרכות כלליות
תנאי היסוד לקניין התורה ולקניין הארץ
הרב חיים כץ | ט"ו בשבט התשס"ה
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
השבח ארץ ישראל, היבט הלכתי
הרב שמואל אליהו | סיון תשע"א
שיר למעלות ארצנו
פרי הארץ
הרב דוד חי הכהן | שבט תש"ע
4 דק'
בהר
המלווה והלווה בא"י
הרב אביחי קצין | טז' אייר תשס"ט

שיעורים נוספים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
עשרת ימי תשובה
תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
נוסחי תפילה
סליחות ליום רביעי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום חמישי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב משה אליה
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו