ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
משנוכח שדבריו שבים ריקם, אמר לאנשי הקהילה: בקשה אחת אני מבקש מכם, הקפידו לקדש את השבת על יין מארץ ישראל, והדגישו בפני בניכם ובנותיכם שזהו יין מארצנו הקדושה.
קיבלו בני הקהילה את בקשתו, והשליח שב לארץ ישראל. עברו שנים, ובני הקהילה עלו טיפין טיפין לארצנו הקדושה, וסיפרו לאותו השליח: דע לך, היין מהארץ הוא שהלהיט את לבבנו לאהבה את ארצנו עד שעלינו לחון את עפרה ולהשתקע בה!
וכאן הבן שואל – וכי מה היה גנוז באותו היין, שגרם לאותם יהודים לשינוי כה עמוק, עד שקמו ועלו לארצנו הקדושה?
ניתן להסביר זאת בשני רבדים. הרובד הפשוט הוא שעצם העובדה שדברו על הארץ וחוו אותה במשך תקופה ארוכה הובילה אותם לחיבור עם הארץ. אולם אפשר להסביר זאת גם ברובד סגולי ועמוק יותר – עצם העובדה שהם לגמו מיינה של ארץ ישראל, הרי שארץ ישראל נמסכה בדמם ונפשם, ושוב לא היו יכולים בלעדיה, והם קמו ועלו אליה.
ובאמת זוהי נקודה יסודית מאד בעבודת ה' של ארץ ישראל, שקדושתה פועלת עלינו ומרוממת אותנו גם כשאיננו חשים בכך בצורה גלויה, וכפי שאמר רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן קכט) "אמרו רבותינו, כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון... כי היא ארץ אוכלת יושביה, שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה בקודש".
עניין זה נוגע גם למעלת אכילת פירות ארץ ישראל, שמעלתם היא המשך מעלת המן, ואף עולה עליו, כדברי שער החצר (קסט): "בזמן שהייתה ארץ ישראל בקדושתה ומזבח בנוי על תילו, קדושת פירות ארץ ישראל וטעמם היה גדול (אפילו) מקדושת המן וטעמו... וכבר ידוע גודל הזדככות אכילת המן, שהוכרחו לאכול המן שיזדכך גופם לקבלת התורה הקדושה, ועוד כמה מעלות נפלאות כידוע. ומעתה נוכל להבין גודל קדושתנו באכלנו פירות של ארץ ישראל".
וכידוע, על האוכל מאכלות אסורות נאמר "ונטמתם בם", ודרשו חז"ל: "ונטמטם בם", שמאכל אסור מטמטם לבו של אדם, כי המאכל הופך ממש להיות חלק מגופו של אדם, ולכן מאכלו של אדם משפיע עליו מבחינה רוחנית גם בלי שהתכוון לכך. ולאור זאת, גם מאכל קדוש כפירות ארץ ישראל מקדש גופו של אדם, ואפילו שאינו מבין את כל הרעיונות העמוקים הגנוזים במאכל.
וכך מצאנו בחסד לאברהם (עין הארץ, נהר טו) שעוסק במה שקורה לגופו של האדם לאחר פטירתו, ומביא שיש הבדל בין אנשים שזיככו גופם לאנשים שלא זיככו גופם, ורק צדיקים גדולים ונשגבים זוכים להינצל מעניינים של כיליון הגוף וכו'.
אך מי שאוכל ממזונות ופירות של ארץ ישראל, הרי מצד אכילתו ושתייתו, גופו לא צריך לכלות, שהרי גופו לא ניזון מהקליפות אלא משל הקב"ה. ואף על פי שמדובר ביהודי רגיל, שלא כיוון כוונות נשגבות בשעת אכילתו, ולא אכל בקדושה וטהרה יוצאת דופן, מכל מקום עצם האכילה הזו היא מרוממת ונשגבת, ונחשבת כאכילה משל הקב"ה, ו"מיד גופו כלה ונשמתו מקודשת".
ולאור זאת, נראה לבאר עניין תמוה בתורה. בפרשת בשלח, העם התלונן שאין לו מה לאכול, וה' נתן לנו מן, שבו שמח העם, חוץ משני מקומות, שהעם התלונן על המן:
א. בפרשת בהעלותך, כשהעם טען שהאוכל לא מספיק מגוון. הוא לא טען, חלילה, שהמן לא טוב, אבל קבל על כך שאין גם בשר. ב. בפרשת חוקת, כשהעם ביזה את המן בביטוי הנורא "הלחם הקלוקל", כלומר טען שיש גם בעיה בעצם המן.
ונשאלת השאלה – מה קרה באותם פעמים, שפתאום העם יצא כנגד המן? מה השתנה?
וכעת יובן. בפרשת חוקת, עם ישראל נכנס לראשונה לקצה ארץ ישראל, כשנלחמים במלך ערד וכובשים את עריו. אך אחר כך, ה' מצוונו לסובב את ארץ אדום, ולהיכנס לארץ ממקום אחר.
או אז, "ותקצר נפש העם בדרך", והם מתלוננים על המן, מפני שכבר היו בארץ, והתקדשו אוטומטית בקדושתה, ושוב לא התאים להם לאכול מהמן, כי כבר התעלו למעלת אכילת פירות הארץ, שכדברי שער החצר קדושתם גדולה מקדושת המן.
וגם בפרשת בהעלותך, שהעם התלונן באופן חלקי על המן, הרי שהתלונה באה מיד אחרי שנאמר בתורה, "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם", שהיו אמורים לנסוע ולהיכנס מיד לארץ, והתעכבו. או אז, כיוון שבאמת היו אמורים להיכנס לארץ, הרי כבר משהו בתוכם התרומם מעצמו לקדושת הארץ, והם התלוננו על המן.
כמובן, גם אחרי כל ההסברים הללו, מי שמבין את הדברים לעומקם ופוגש את הרוחניות בגלוי – מעלתו גבוהה יותר. לפיכך, המעלה השלימה היא לחיות בארץ, לאכול מפירותיה הקדושים, וללמוד ולהעמיק במעלת ארצנו וקדושת פירותיה.
שנזכה בט"ו בשבט הקרוב ובכל השנה, לאכול מפריה, לשבוע מטובה ולברך עליה בקדושה וטהרה!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
החשיבות של לימוד אמונה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך מגדירים כללי מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
