ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
מי שטעם יין ארצישראלי...
משנוכח שדבריו שבים ריקם, אמר לאנשי הקהילה: בקשה אחת אני מבקש מכם, הקפידו לקדש את השבת על יין מארץ ישראל, והדגישו בפני בניכם ובנותיכם שזהו יין מארצנו הקדושה.
קיבלו בני הקהילה את בקשתו, והשליח שב לארץ ישראל. עברו שנים, ובני הקהילה עלו טיפין טיפין לארצנו הקדושה, וסיפרו לאותו השליח: דע לך, היין מהארץ הוא שהלהיט את לבבנו לאהבה את ארצנו עד שעלינו לחון את עפרה ולהשתקע בה!
וכאן הבן שואל – וכי מה היה גנוז באותו היין, שגרם לאותם יהודים לשינוי כה עמוק, עד שקמו ועלו לארצנו הקדושה?
ניתן להסביר זאת בשני רבדים. הרובד הפשוט הוא שעצם העובדה שדברו על הארץ וחוו אותה במשך תקופה ארוכה הובילה אותם לחיבור עם הארץ. אולם אפשר להסביר זאת גם ברובד סגולי ועמוק יותר – עצם העובדה שהם לגמו מיינה של ארץ ישראל, הרי שארץ ישראל נמסכה בדמם ונפשם, ושוב לא היו יכולים בלעדיה, והם קמו ועלו אליה.
ובאמת זוהי נקודה יסודית מאד בעבודת ה' של ארץ ישראל, שקדושתה פועלת עלינו ומרוממת אותנו גם כשאיננו חשים בכך בצורה גלויה, וכפי שאמר רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן קכט) "אמרו רבותינו, כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון... כי היא ארץ אוכלת יושביה, שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה בקודש".
עניין זה נוגע גם למעלת אכילת פירות ארץ ישראל, שמעלתם היא המשך מעלת המן, ואף עולה עליו, כדברי שער החצר (קסט): "בזמן שהייתה ארץ ישראל בקדושתה ומזבח בנוי על תילו, קדושת פירות ארץ ישראל וטעמם היה גדול (אפילו) מקדושת המן וטעמו... וכבר ידוע גודל הזדככות אכילת המן, שהוכרחו לאכול המן שיזדכך גופם לקבלת התורה הקדושה, ועוד כמה מעלות נפלאות כידוע. ומעתה נוכל להבין גודל קדושתנו באכלנו פירות של ארץ ישראל".
וכידוע, על האוכל מאכלות אסורות נאמר "ונטמתם בם", ודרשו חז"ל: "ונטמטם בם", שמאכל אסור מטמטם לבו של אדם, כי המאכל הופך ממש להיות חלק מגופו של אדם, ולכן מאכלו של אדם משפיע עליו מבחינה רוחנית גם בלי שהתכוון לכך. ולאור זאת, גם מאכל קדוש כפירות ארץ ישראל מקדש גופו של אדם, ואפילו שאינו מבין את כל הרעיונות העמוקים הגנוזים במאכל.
וכך מצאנו בחסד לאברהם (עין הארץ, נהר טו) שעוסק במה שקורה לגופו של האדם לאחר פטירתו, ומביא שיש הבדל בין אנשים שזיככו גופם לאנשים שלא זיככו גופם, ורק צדיקים גדולים ונשגבים זוכים להינצל מעניינים של כיליון הגוף וכו'.
אך מי שאוכל ממזונות ופירות של ארץ ישראל, הרי מצד אכילתו ושתייתו, גופו לא צריך לכלות, שהרי גופו לא ניזון מהקליפות אלא משל הקב"ה. ואף על פי שמדובר ביהודי רגיל, שלא כיוון כוונות נשגבות בשעת אכילתו, ולא אכל בקדושה וטהרה יוצאת דופן, מכל מקום עצם האכילה הזו היא מרוממת ונשגבת, ונחשבת כאכילה משל הקב"ה, ו"מיד גופו כלה ונשמתו מקודשת".
ולאור זאת, נראה לבאר עניין תמוה בתורה. בפרשת בשלח, העם התלונן שאין לו מה לאכול, וה' נתן לנו מן, שבו שמח העם, חוץ משני מקומות, שהעם התלונן על המן:
א. בפרשת בהעלותך, כשהעם טען שהאוכל לא מספיק מגוון. הוא לא טען, חלילה, שהמן לא טוב, אבל קבל על כך שאין גם בשר. ב. בפרשת חוקת, כשהעם ביזה את המן בביטוי הנורא "הלחם הקלוקל", כלומר טען שיש גם בעיה בעצם המן.
ונשאלת השאלה – מה קרה באותם פעמים, שפתאום העם יצא כנגד המן? מה השתנה?
וכעת יובן. בפרשת חוקת, עם ישראל נכנס לראשונה לקצה ארץ ישראל, כשנלחמים במלך ערד וכובשים את עריו. אך אחר כך, ה' מצוונו לסובב את ארץ אדום, ולהיכנס לארץ ממקום אחר.
או אז, "ותקצר נפש העם בדרך", והם מתלוננים על המן, מפני שכבר היו בארץ, והתקדשו אוטומטית בקדושתה, ושוב לא התאים להם לאכול מהמן, כי כבר התעלו למעלת אכילת פירות הארץ, שכדברי שער החצר קדושתם גדולה מקדושת המן.
וגם בפרשת בהעלותך, שהעם התלונן באופן חלקי על המן, הרי שהתלונה באה מיד אחרי שנאמר בתורה, "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם", שהיו אמורים לנסוע ולהיכנס מיד לארץ, והתעכבו. או אז, כיוון שבאמת היו אמורים להיכנס לארץ, הרי כבר משהו בתוכם התרומם מעצמו לקדושת הארץ, והם התלוננו על המן.
כמובן, גם אחרי כל ההסברים הללו, מי שמבין את הדברים לעומקם ופוגש את הרוחניות בגלוי – מעלתו גבוהה יותר. לפיכך, המעלה השלימה היא לחיות בארץ, לאכול מפירותיה הקדושים, וללמוד ולהעמיק במעלת ארצנו וקדושת פירותיה.
שנזכה בט"ו בשבט הקרוב ובכל השנה, לאכול מפריה, לשבוע מטובה ולברך עליה בקדושה וטהרה!
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











