ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
בשלב האחרון של עזיבת ארץ מצרים, ולפני קריעת ים סוף, משה רבנו הכריז: "אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְקֹוָק אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם..." (שמות יד, יג).
בערב הכניסה לארץ ישראל, אחרי ארבעים שנה במדבר, הכריז משה - מושיעם של ישראל, שוב: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ד' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים כט, ט).
לפני בחירת המלך הראשון, שניסה להקים מדינה יהודית עצמאית בארץ המובטחת, הכריז שמואל הנביא - מי ששקול כנגד משה ואהרון: "וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ ... גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר ד' עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם" (שמו"א יב, ז-טז).
מה היה המצב לפני קריעת הים? הירושלמי מלמדנו: "ארבע כיתות נעשו אבותינו על הים: אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור למצרים ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן" (תענית פ"ב ה"ה).
העם היה מפולג ומפורד והפער בין הקבוצות היה נראה בלתי ניתן לגישור.
משה רבנו טיפל בבעיה בדרך המתוארת במדרש: "להודיע חכמתו של משה שהיה עומד ומפייס כל אותן אלפים וכל אותן רבבות" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, שמות יד, יג).
התוצאה הייתה "ויתיצבו, נצטפפו (כלומר התקרבו זה לזה)" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), שם). משה רבנו מצא את הדרך לאיחוד העם.
הכתוב מספר שהעם דרש פתרון הַיּוֹם=עכשיו. מפרש המדרש "בוא וראה חכמתו ותבונתו של משה רבינו, היאך היה עומד ומפייס לכל אותן האוכלוסין: " הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ד' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם ...". מלמד ששרת עליהם רוח הקודש, כתיב הכא התיצבו, וכתיב התם "וַיָּבֹא ד' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא..." (שמו"א ג, י). מהו וּרְאוּ , מלמד שפתח הקדוש ברוך הוא את עיניהם, וראו כיתות כיתות של מלאכי השרת, שנאמר "וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם" (מלכ"ב ו, טז), "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" לא לימים רחוקים אלא היום".
שנת תשפ"ג (ולצערנו גם קודמותיה) התאפיינה במחלוקות קשות, במיוחד מבחינת השיח הציבורי, שקרעו את החברה הישראלית. הגורמים הקיצוניים סחפו את הציבור לאווירת שנאה ומדנים.
שמחת תורה, מכמה בחינות, הוא היום הראשון של השנה (בין עוד כמה ימים ראשונים בתחילת כל שנה).
ביום זה, בשנה זו, עם ישראל הוכה במכה נוראה, שגבתה מחיר דמים איום ונורא. מחיר מחריד מבחינת החטופים ובני משפחותיהם, ומחיר קשה מנשא של המשפחות שאיבדו את יקיריהם. מעשי האכזריות השפלים גרמו גם לרבים מעם ישראל, במעגל הסובב, פגיעה נפשית ורגשית. חייבים לזכור, שרבים מאחינו ומאחיותינו בדרום ובצפון, איבדו את בתיהם, והם חיים כמחוסרי בית ומקום (בית מלון לתקופה ארוכה זו נוודות).
עם כל זאת, לאורך כל השנה, ובמיוחד בימים ובשבועות האחרונים, אנו רואים וחווים ניסים בקנה מידה שלא נופל מניסי יציאת מצרים.
החובה שלנו היא הִתְיַצְּבוּ ! לביטוי זה משמעות כפולה: להתאחד, למרות חילוקי הדעות ברי הגישור, ולהצטופף תחת האלונקה, גם של השירות. זו החובה והזכות.
שני הדברים יזכו אותנו לראות הַיּוֹם , שמשמעותו בימים הקרובים, אֶת יְשׁוּעַת ד', לה אנו זקוקים מכל הבחינות.
זו הקריאה הפותחת את פרשת השבוע שלנו: " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם ".
נתפלל שנזכה לשנה טובה ומבורכת של התייצבות מכל הבחינות, התייצבות שתביא ברכה ואור לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
