ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
עקרון זה מקבל משמעות עמוקה דווקא בחתונה שנערכה בבית לחם, כמתואר בכתוב: "וַיֹּאמְרוּ (לבעז אבי שושלתו של דוד המלך) כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם: וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת" (ד, יא-יב).
אנשי בית לחם, צאצאי פרץ בן יהודה בן לאה, מקדימים את רחל אמנו ללאה אימם, ובכך מכריזים: צריך את השותפות כדי להיות מונהגים נכון, השותפות היא תוצאה של ויתור.
בדברינו לפרשת בא תשפ"ה, למדנו על שאול בן קיש - איש ימיני, שהשקיע מאמצים אדירים וניסה בכל כוחו למנוע את השותפות בשלטון עם דוד בן ישי - איש יהודי. שאול ראה בנוכחותו של דוד איום קיומי, זאת לעומת יונתן, שהיה מוכן לוותר לדוד על המקום הראשון, ולהסתפק בתפקיד המשנה.
עסקנו גם במאמציו של שאול למנוע את הנישואים עם מיכל, וכשמאמציו כשלו הוא שלח את סוכניו לחסל את דוד במיטתו (שמו"א יט, א-טז). הניסיון כשל מכיוון שמיכל הורידה את בעלה שאהבה (שם יח, כ וגם כח) בְּעַד הַחַלּוֹן (שם יב) ביטוי זה יקבל משמעות מיוחדת בהמשך.
תגובתו של שאול הייתה חריפה ביותר. הוא עשה מעשה, שלכאורה מנע את חזרתו של דוד למשפחתו, על ידי נתינת מיכל לאיש אחר - פלטי בן ליש. דוד הגיב במעשה שמשמעותו התרסה כלפי שאול. דוד נושא עוד שתי נשים (שמו"א כה, מב-מג), וכך הוא מכריז הכרזה כפולה מול חמיו: א. אני חי "בריבוע" ולא מת שאשתו היא אלמנה. ב. לבת שלך יש צרות (תרתי משמע). אולם הפצע של דוד לא הגליד.
שנים מספר לאחר מכן, לאחר שנוצר משבר חריף בין בנו של שאול – איש בושת, לבין אבנר בן נר (שמו"ב ג ו-יא), דוד כורת ברית עם אבנר ומבטיח למנות אותו למשנה למלך. דוד מבטיח את חזרתה של מיכל לארמונו ואבנר מבטיח להשיג עבורו את תמיכת כל עם ישראל (שם, יב-יג). כך מתעוררת שוב התקווה ליצירת שותפות בין רחל ולאה. אם תוכנית זו הייתה קורמת עור וגידים דוד - בן לאה היה המלך, אשתו מיכל - בת רחל הייתה המלכה, אבנר בן נר - בן דודו של, שאול וממילא בן רחל, היה המשנה למלך. רָחֵל וּלֵאָה היו בונות אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל . התוכנית נכשלה כשלון חרוץ בגלל יואב - שר צבא דוד. יואב טען שכוונותיו של אבנר לא היו טהורות, ואבנר שואף בסופו של יום להדיח את דוד ולתפוס במקומו את המלוכה. יואב הרג את אבנר בן נר ללא ידיעת דוד, וכיבה את אור האחדות. הסיכוי שנותר להשגת האחדות היה תלוי בשיקום היחסים בין דוד ומיכל והבאת צאצא משותף, שייצג את רחל מצד אימו וגם את לאה מצד אביו.
מיכל חזרה לביתו של דוד, השמחה הייתה גדולה. אבל, אליה וחמישה 'קוצים' בה, גדולים וכואבים - נשותיו האחרות של דוד: אביגיל ואחינועם, שדוד נשאם מיד לאחר שמיכל הועברה לביתו של פלטי, ומעכה, חגית ואביטל שהצטרפו אליהן (שמו"ב ג, ב-ד). מיכל טענה שהיא, ורק היא, אֵשֶׁת דָּוִד (שם, ג, ה) וכל השאר הן, לכל היותר, אֲמָהוֹת. הנשים האחרות לא ויתרו, וכל אחת מהן ניסתה לדחוף את בנה הבכור למעמד של יורש עצר בשלב ראשון, ומלך לאחר מות דוד. טקס העלאת הארון לירושלים הציף את הוויכוח בכל עוצמתו. מיכל טענה שרק היא אמורה לעמוד לצד דוד, ודוד כנראה לא הסכים לכך. מיכל החליטה להחרים את הטקס, נשארה בבית והתיצבה ב'עד החלון' "וְהָיָה אֲרוֹן ד' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן " (שמו"ב ג, ה), כך היא הפגינה את מורת רוחה והזכירה את זכויותיה, אשתו הראשונה, האוהבת, בת המלך שהצילה את חייו. הפירוד הארוך כנראה גבה מחיר יקר, היחסים לא שוקמו, והכתוב מכריז "וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ" (שם ו, כב-כג).
בשבוע הבא נמשיך לעסוק בניסיונות האיחוד ואחריתם.
נקבל בשמחה את פני השבים מהחטיפה הנוראה,
שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר.
נעשה כל מאמץ, בכל הכיוונים, לחסל את ארגוני הטרור השפלים בכל מקום,
להבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל
ולהחזיר את כל החטופים שנותרו אצל המרצחים האיומים.
נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ורפואה שלמה לכל הפצועים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
