ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
א. אחד השיקולים המשמעותיים שעסקנו בהם הוא עד כמה הברכה מסוימת . ישנה העדפה לברכות שהנוסח שלהם יותר מסוים ופחות כללי, מפני שההודאה על הדבר הפרטי משמעותית יותר מהודאה כללית. לדוגמא: מהגמרא משמע שברכת 'האדמה' עדיפה של ברכת 'שהכל', מפני שברכת 'שהכל' היא על כל דבר, לעומת ברכת 'האדמה' המודה באופן מסוים ופרטי יותר על הגדל מן האדמה.
השאלה היא לאיזו רזולוציה ההבחנה הזאת יורדת.
לדוגמא: הלכה היא שברכת 'האדמה' פוטרת מברכת הפירות והירקות, ואילו ברכת 'העץ' פוטרת את פירות העץ בלבד.
לאור זאת, הבה"ג והסמ"ק (מצווה קנא) פוסקים שיש להקדים את ברכת 'העץ' לברכת 'האדמה', שכן ברכתה מסוימת יותר.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
42 - חמדת השבת: יסודות קדימה בברכות
43 - חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
44 - חמדת השבת: קדימה בין פירות שבעת המינים
טען עוד
השו"ע (אורח חיים ריא ג) מביא את המחלוקת, ומשמע שצריך להקדים את החביב, המגן אברהם והב"ח פוסקים כדבריו.
האליה רבה פוסק שיקדים את פרי העץ.
הט"ז אומר שאם יש יתרון משמעותי לחביב, יקדים אותו.
הביאור הלכה מוסיף שיקול נוסף:
הרמב"ם והרא"ש חלקו בשאלה אם מעדיפים את הפרי החביב עליו כרגע או הפרי החביב עליו בדרך כלל. כללית אנו פוסקים כרא"ש, ומעדיפים את הפרי החביב עליו בדרך כלל, גם אם כרגע הוא רוצה בפרי השני יותר.
אומר הביאור הלכה: אם בדרך כלל פרי האדמה חביב עליו מפרי העץ שלפניו, בפסיקה כרא"ש אמור להקדים את הפרי שבדרך כלל חביב עליו. אך מכיוון שהן מצד העדיפות של הברכה על פרי העץ, והן מצד שלפי ראשונים אחרים יש העדפה לפרי שהוא מעדיף כעת – עליו להעדיף את פרי העץ על פרי האדמה. הברכה המסוימת עדיפה על הברכה שאינה מסוימת (לדוגמא: 'האדמה' עדיף על 'שהכל'), מפני שההודאה על הדבר הפרטי משמעותית יותר מהודאה כללית.
ב. בהעדר שיקולים אחרים, יש להעדיף לברך על הפרי החביב (וחלקו ראשונים אם הולכים לפי מה שחביב לו באותה עת או באופן כללי).
ג. שבעת המינים או החביב : לפי רבי יהודה יש להעדיף את שבעת המינים, לפי חכמים יש להעדיף את החביב. הרמב"ם פוסק כחכמים, אך השו"ע (סימן ריא סעיף א) פוסק כרבי יהודה.
ד. חלקו אמוראים בדעת רבי יהודה האם העיקרון הוא לברך על שבעת המינים לפני הברכה על פירות אחרים, או שהעיקרון הוא שתהיה ברכה על שבעת המינים . נפקא מינה אם שבעת המינים דורש ברכה שונה מברכת הפרי השני: לפי התפיסה הראשונה, יש לברך על שבעת המינים לפני הברכה על פרי אחר. לפי התפיסה השנייה, אם הברכות שונות הסדר לא משנה, העיקר שיברך על הפרי משבעת המינים.
מהשו"ע (אורח חיים סימן ריא סעיף א) עולה שפסק כשיטה השנייה, שהדבר המשמעותי הוא שתהיה ברכה על שבעת המינים, ולא בהכרח לברך על הפרי משבעת המינים לפני ברכה על דברים אחרים. לכן אם לפניו שני פירות, שברכתן 'העץ', יש להעדיף את הפרי משבעת המינים. אך אם אין ברכותיהן שוות, יקדים איזה מהן שירצה.
האליה רבה מביא מספר פוסקים האומרים שגם אם אין ברכותיהן שוות יש להקדים את שבעת המינים.
אך הביאור הלכה חולק עליו, מפני שלפי הרמב"ם וראשונים נוספים תמיד יש עדיפות לחביב, לפי הרשב"א וראשונים נוספים יש להעדיף את החביב אם ברכותיהן שונות, ולפי הרא"ש אם ברכותיהן שונות יברך על איזה מין שירצה. לכן יוצא שרוב מוחלט של הראשונים אומרים שיש להעדיף את החביב עליו.
ברם, אם בדרך כלל הפרי משבעת המינים חביב עליו, יש להעדיף אותו, למרות שברכותיהן שונות וכרגע מעדיף את הירק. מפני שלפי ראשונים רבים העדיפות של ה'חביב' נמדדת לפי מה שחביב עליו בדרך כלל. בצירוף שיטת הסמ"ק, שיש עדיפות לשבעת המינים, ודאי שיש להעדיף את הפרי משבעת המינים.
ה. בהנחה שאם מברך שתי ברכות אין קדימה לשבעת המינים, חלקו ראשונים אם ישנה עדיפות לחביב. השו"ע פוסק שיש עדיפות לחביב.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
