ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
מסבירה הגמרא, שכל זה במקרה שהבעלים הראשון לא מחה, אבל אם הוא לקח עדים ואמר בפניהם "דעו לכם, פלוני פלש לקרקע שלי ואין באפשרותי לסלק אותו, עם זאת, אני מגלה דעתי שאני מוחה על כך, ואין דעתי נוחה עם מעשיו, הוא פלש שלא ברצוני, ורצוני שיעזוב תכף ומיד". באופן זה, הדין הוא שגם אם עברו שלוש שנים, הקרקע נשארת בחזקתו של הבעלים הראשון. על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות הלכה ה):
"וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין רְמָזִים לְעַצְמוֹ, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, הָרַע מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ, כִּי עַל כָּל פָּנִים תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הוּא בְּחִינַת מֶחָאָה הַנַּ"ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁקְּדֻשַּׁת כָּל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְרָאֵל, וּכְשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּתַאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁרוֹצֶה לְגָרְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לָשׁוּב לִקְדֻשָּׁתוֹ אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵעֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁמִּתְגָרִין בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי נֶגְדָּם. עַל כֵּן, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אַף עַל פִּי כֵן בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ, אָז לֹא יוּכְלוּ לְגָרְשׁוֹ וְלִכְבֹּשׁ חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הִיא בְּחִינַת מֶחָאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אֵין חֲזָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ מֶחָאָה נֶגְדּוֹ וְכַנַּ"ל".
מוצאים אנו בדבריו עצה עמוקה ומדהימה, היצר הרע פולש לתוכך? אתה מרגיש שהוא משתלט עליך? תמחה! אל תשלים עם המציאות הזו. תאמר לפני ה' יתברך "אבא! אתה יודע שאני קדוש וטהור, כל כולי שייך לך בלבד, המעשים האלו הם לא אני! זה היצר הרע שפלש לחלקי ואני מוחה נגדו! אני לא רוצה אותו, אלא רק רוצה אותך!".
כתוב "חלקי ה' אמרה נפשי" (איכה ג, כד). חלקי, היינו הקרקע שלי, היסוד שלי הוא ה', אני חלק אלוק ממעל, ואם היצר הרע פולש לתוכי, זה נגד רצוני. נפשי יודעת שכל חלקי הוא רק עם ה', ורצוני לשמור על קדושתי שאהיה משכן לה' - "בלבבי משכן אבנה". וכך על ידי המחאה, זוכה האדם שהיצר נשאר מחוץ לו, וברבות הזמן עוד יסתלק, רק שיחזיק מעמד בתפילה וברצון.
באותו נושא, מובא בתהילים (סט, ג) "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד". כוונת הדברים בפשטות, שדוד המלך צועק על מרירות נפשו "אני טובע במצולות היצר הרע, היצר הרע כל כך משקיע אותי במערבולות של תאוות ומידות אסורות". וראיתי פירוש שכתב רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל (דיבורי אמונה חלק א), בשם חסידים שמבארים את הפסוק הנ"ל באופן כזה: 'ריבונו של עולם! למרות שאני טובע וטובע במצולות המים הזדונים, אבל אין מעמד! אני לא משלים עם המציאות הזו, אינני עומד כל כולי בתוך העבירה, אלא רגל בפנים רגל בחוץ, אני מוחה ולא רוצה את העבירה, אעשה כל שביכולתי כדי לצאת מפה'.
באותו ענין, כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר): "הרבי רבי זושא מאניפולי זיע"א אמר, שפעם היה בשמים וראה כל המלאכים שנבראו ממעשים של בני ישראל, וראה שהמלאכים הלא טובים שנבראו על ידי העבירות של עם ישראל מעולם לא היו בשלמות, ולמה, כי האדם אינו חוטא בשלמות. כתיב "ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה" (תהלים לט, ו), פירש הרב הקדוש בעל שארית ישראל מוולעדניק זיע"א, ה' יתברך, אני יודע שכל תאוותי הם נגדך, הם נגד רצונך רחמנא לצלן, אולם ואנחתי, האנחה שיש לי בשעת העבירה, אני מבקש שלא יהיה נסתר מנגד עיניך - ממך לא נסתרה. הרבי הבית ישראל זיע"א פירש הגמרא (עירובין כא ע"ב), 'דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח (שיר השירים ב, יג) אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא'. הכוונה מה שאמר רבא שלא טעמו דייקא, שאין להם הרגשת טעם בעבירה, וזה המעלה שלהם, וזה על ידי הזכרון במלכות שמים".
על דברים אלו, רבנו מוהר"ן מברסלב זיע"א פעם אמר, שאם מצאת את עצמך אוכל חזיר, תוודא שהשומן לא ייזל על הזקן שלך (שיח שרפי קודש ב, לח). כלומר, יש הסתה מצד היצר האומר לאדם "מכיוון שאתה כבר חוטא, קפוץ על 'ההזדמנות' ותהנה עד הסוף". אבל מי שלא מטעה את עצמו, אלא חושב על תכליתו הנצחית, מה יענה לשולחו דבר, חותר לנקודת האמת ומואס בשקר בכל דרך אפשרית, מוחה על חטאיו, ומגלה את רצונו האמתי והטהור להישאר בחלקת קדושת ואמונת ישראל.
ניתן לומר כי עבודת ה'מחאה' מרומזת כבר בכתובים בציווי למחות את זכר עמלק, כפי שכתוב (דברים כה, יט) "תמחה את זכר עמלק".
אך צריך ביאור, הלא כבר נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז, טז), ומדוע התורה מורה לנו שנמחה את זכר עמלק? אלא לפי מה שביארנו, ניתן לפרש כך; באמת מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היצר הרע עשוי מאש ואני בשר ודם ואיך אוכל לו? ה' גמר גומר ויגמור תמיד את מלחמתו נגד עמלק שהוא שורש הכפירה והאפיקורסות. אך תפקידי במערכה הוא 'תמחה'! אתה מרגיש שאתה הולך לפול? צעק לה' "שמור עליי ריבונו של עולם, תחזיק אותי חזק! אני לא רוצה ליפול".
אדם צריך להכניס חן ולחלוחית של רטיבות בעבודת ה', כיסופין ומתיקות בכל קיום מצווה, געגועים לה' יתברך בכל לימוד תורה. אין לעמלק בעיה שתלמד תורה, תתפלל ותקיים מצוות, המטרה שלו היא לקחת ממך את הלב המתלהב, את ההשתוקקות והרצון.
לכן, אל תיתן לעמלק ש'קרך בדרך' (רש"י דברים כה, יח) לקרר אותך. יש לך לב חם ובוער למלך, תצעק את זה! וכפי שאמר רבנו הקדוש "אני אוהב יהודי מטוגן"! תהיה אש להבה! תרצה ברצון חזק ותקיף את ה' יתברך, אל תוותר! אל תתקרר מהאמונה והרצון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
