ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ננסה עתה לבחון: לאחר שהסיכוי לאיחוד בין בני רחל ובני לאה, באמצעות חתונתם של דוד ומיכל פג, בעקבות הסכסוך שהתגלע ביניהם, האם נשאר סיכוי לאחדות?
נזכיר חלק מהאירועים שהתרחשו לאחר הקרב בגלבוע בו נפלו שאול ובניו. אבנר - בן דודו של שאול, ואיש בושת - בנו החלש של שאול, נרצחו. נותר רק מפיבושת בן יהונתן, צאצאו של שאול, שהיה מועמד לייצג את הצד של רחל אמנו, בבית המלכות של צאצאי יהודה בן לאה אמנו. מכל משפחתו של המלך הראשון, שעמד על בניו של הקב"ה, נשאר כאמור רק מפיבושת. כך מתאר הנביא: "וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת" (שמו"ב ד, ד). מפיבושת הוסתר בעבר הירדן המזרחי, גם בגלל החשש שהפלישתים ינסו להרוג אותו ויתכן שחששו בנוסף מפני דוד. חשש זה היה מופרך, לא עלה על דעתו של דוד להשמיד את בית שאול. ההיפך הוא הנכון, כנראה שאחרי שדוד עלה לירושלים, והשתחרר מעולם של הפלישתים, הוא ניסה לברר מה קרה. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן" (שמו"ב ט, א).
בדברינו לפרשת בא הסברנו כיצד נוצרה והתפתחה ברית מיוחדת זו. מחויבותו של דוד לברית באה לידי ביטוי גם בפגישתו עם ציבא - מנהל אחוזותיו של שאול, שהובא אל דוד: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים " (שם, ג). ציבא, הנכלולי רצה להשאיר את נחלותיו של שאול ברשותו, ובחר להשתמש בשתי נקודות של לשון הרע כדי להכפיש את מפיבושת, ככתוב: "...וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָיִם : וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְבָר " (שם ט, ג-ד). מטרת ההדגשה כי מפיבושת הוא נְכֵה רַגְלָיִם , היא להכריז כי הוא איננו כשיר להיות שותף בהנהגה הציבורית. מפיבושת איננו לוחם. תפקידו הראשון והעיקרי של כל מנהיג הוא להבטיח את ביטחונם ושלומם של אזרחיו, לכאורה, נכה הרגלים לא יכול לעשות זאת. (נעיר במאמר מוסגר, כי נכותו של הנשיא רוזוולט הוסתרה מן הציבור, גם בארה"ב של המאה ה-20). ההדגשה כי הוא חי בעיר ' לוֹ דבָר ' בגלעד, נועדה להשמיע לדוד כי מפיבושת הוא 'כלומניק' שאין לו תוכן. כך מסבירה הגמרא במסכת שבת "גופא, רב אמר: קיבל דוד לשון הרע, דכתיב ויאמר לו המלך איפוא הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלא דבר (אינו חכם בתורה אע"פ שהיה מלא וחכם בתורה - רש"י. כלומר, ציבא רצה שדוד ישמע את המילה 'לו' כ'לא')" (דף נו ע"א). ציבא המשיך בשקריו גם בהמשך (פרק טז) עד שדוד הכריז (בפרק יט) "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (פסוק ל). באותו רגע יצאה בת קול, כמתואר בסוגיא בשבת שם: "אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה. אמר רב יהודה אמר רב: אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא גלינו מארצנו".
תוצאת הפירוד היא, ח"ו, גלות וחורבן. חייבים לזכור זאת!
נקווה שבקרוב מאוד נקבל בשמחה את פני השבים מהחטיפה הנוראה,
שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר.
נעשה כל מאמץ, בכל הכיוונים, לחסל את ארגוני הטרור השפלים בכל מקום,
להבטחת עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולעולם.
נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ורפואה שלימה לכל הפצועים.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?

רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה

סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.

מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?

מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.















