ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
מי שרוצה להיות נקי לגמרי בתחום זה צריך להקדיש לכך מאמץ לא קטן, ובפרט בתקופה שלנו שסדרי החיים השתנו. נשים עובדות ברוב המקצועות כגברים, אנשים ונשים נמצאים בעבודה שעות רבות ביחד, לפעמים יותר זמן מאשר עם בן הזוג. קשרים של ידידות נוצרים בשעות העבודה בין העובדים, ואפילו אם ישמרו אנשים על עצמם ויציבו גבולות מוסריים לידידות, בכל זאת, עצם הידידות בעייתית, וזה יכול לפגוע בשלמות המשפחה.
איסור עריות כולל לא רק גופו של מעשה אלא כל קירבה אליו, ומקרא מלא דיבר הכתוב: "לא תקרבו לגלות ערווה". ואמרו חכמים ז"ל: "אמר הקב"ה: אל תאמר, הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הריני תופשה ואין לי עוון, הריני מגפפה ואין לי עוון, או אני נושקה ואין לי עוון. אמר הקב"ה: כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין, אסור לאכול ענבים לחים ויבשים, ומשרת ענבים, וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור לך ליגע בה כל עיקר". ומי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה לעצמו וכו'.
המשילו חכמים איסור זה לנזיר, אעפ"י שעיקר האיסור אינו אלא שתיית יין, הנה אסרה תורה כל מה שיש לו שייכות עם היין, ומכאן לימדה תורה לחכמים, איך יעשו סייג לתורה. כמו שהיא אסרה לא רק את גופו של האיסור - את שתיית היין, אלא אסרה והרחיקה מכל מה שקרוב אליו, כך יש לעשות בכל מצוות התורה, כי זה רצונו של מקום.
ועל דרך זו אסרו בעניין זה של עריות כל מה שהוא קרוב לאיסור, בין במעשה, בין בדיבור, בין בשמיעה, בין בראיה ואפילו במחשבה. הרהורי עבירה קשים מעבירה. את כל החושים צריך לנקות ולטהר מכל נדנוד של עבירה. ואל יאמר אדם לעצמו: "אני יודע להציב גבולות, אני יודע לשמור על עצמי, אני לא אסחף, וכיוון שיש לי שליטה עצמית - איני צריך להזהר ולהתרחק מדיבור, מהסתכלות, משמיעה, אותי זה לא יביא לחטוא", אל יאמר אדם כן, מפני שעצם הדיבור בעניינים אלו הקשורים לעריות, עצם ההסתכלות, כל אלו אסורים מצד עצמם, מלבד היותם גורמים ומביאים אל האיסור העיקרי עצמו.
על-מנת להיות נקי מיצר העריות צריך לעבוד עבודה לא קלה. אבל ככל שאדם מתקדם בנקיות זו, הוא משתחרר משעבוד ליצר זה, חייו נעשים טהורים ומאושרים, חיי המשפחה שלמים ללא פגע. ילדי המשפחה גדלים במשפחה בריאה ומאוחדת, והמאמץ משתלם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














