ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
תיאור המקרה: בין התובע לנתבע נחתם הסכם, ובו נכתב: "הנתבע ישלם לתובע סך של 250 ₪ צמוד למדד יוקר המחייה בראשון של כל חודש למשך כך וכך שנים". שני הצדדים פנו לבית הדין על מנת לאשר את ההסכם, ולתת לו תוקף של פסק דין, וכך היה. בתחילה שילם הנתבע כפי הכתוב בהסכם, אולם בחלוף הזמן הפסיק לשלם.
התביעה : התובע תובע מהנתבע להמשיך לשלם לו על פי ההסכם.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
47 - פסק דין: קיפוח פרנסה של שוחט במושב
48 - פסק דין: התחייבות שנכתבה בלשון 'ישלם'
49 - פסק דין: החזרת ערבון כשלא נתקיימו תנאי החוזה
טען עוד
פסק הדין : בית הדין קבע שההסכם מחייב.
הנימוקים: הגמרא במסכת בבא קמא (דף ז.) אומרת: "רמי ליה אביי לרבא, כתיב: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, מיטב אין, מידי אחרינא לא, והתניא: ישיב - לרבות שוה כסף ואפילו סובין! לא קשיא: כאן מדעתו, כאן בעל כרחו. אמר עולא בריה דרב עילאי: דיקא נמי, דכתיב ישלם, בעל כרחו. א"ל אביי: מי כתיב ישולם? ישלם כתיב, מדעתו משמע!"
הנתבע הוכיח מן הגמרא, שלשון 'ישלם' פירושה - מדעתו, דהיינו לרצונו, ואינה לשון התחייבות כטענת התובע. אולם, למעשה, מסוגיה זו ניתן להוכיח בדיוק את ההפך. רש"י שם כותב: "ישולם - משמע על ידי אחרים, דב"ד יורדין לנכסיו דמזיק; אבל ישלם משמע נמי מדעתו".
הרי מפורש בדברי רש"י, שלשון 'ישלם' משמעה גם מדעתו, אבל בוודאי במשמעה בעל כורחו של המזיק, וכל כוונת הגמרא היא רק לשלול את דעתו של עולא בריה דרב עילאי, שאמר ש'ישלם' משמעו בעל כורחו בלבד.
ואמנם, ברור לחלוטין, שכאשר אומרת התורה שהמזיק 'ישלם' כוונתה, שהוא צריך לשלם בעל כורחו, ואם כן כיצד יש להבין את דברי הגמרא האומרת ש'ישלם' משמע גם מדעתו? ויש לומר, שחיוב תשלומים כולל שני רכיבים - קביעת עצם החיוב, וקביעת אופן התשלום. הלשון 'ישלם' הכתובה בתורה מתייחסת לעצם החיוב. ואין כאן התייחסות כלל לשאלת אופן התשלום. ולכן כאשר הגמרא אומרת 'ישלם - מדעתו משמע', כוונתה לומר, שהתורה רק הגדירה את עצם החיוב, ולא התייחסה לשאלה כיצד הוא בא לידי ביטוי בפועל - האם בתשלום מרצונו הטוב של המזיק, או בכפייה. על כן, ברור שהלשון 'ישלם' היא לשון של התחייבות, ולא לשון של קניין דברים.
נוסף על כך יש להעיר, כי מצינו שאדם מקבל על על עצמו חיובים בשטר, גם ללא לשון התחייבות אלא על ידי נקיטת הפעולה שיעשה. שכן בכתובה כותבים 'אנא אפלח ואזון ואפרנס', ואין זו הבטחה גרידא, אלא לשון של התחייבות. שהרי, התוספות (כתובות דף סג. ד"ה באומר) מביאים מחלוקת לגבי לשון 'אפלח' המופיעה בכתובה, בשאלה באיזה אופן אדם חייב לעבוד על מנת לזון את אשתו, וברור שהם הבינו שזו לשון של התחייבות.
ובדומה לזה לשון האחריות שמקבל אדם על עצמו כשמוכר שדה לחבירו: 'אנא איקום ואשפי ואדכי זביני אילין' וכו'.
על כל פנים, בנדון דידן, הנתבעים מטפלים בעופות הנמכרים בתל אביב, ולא לתושבי המושב, ולכן פרנסתו של התובע אינה מקופחת, וממילא יש לדחות את תביעתו.
נוסף על האמור לעיל, בית הדין אימץ את מה שנכתב בפד"ר (כרך ד עמ' רעח), שגם בלשון 'אתן', שהיא בוודאי יכולה להתפרש כהבטחה בלבד, אם יש הוכחה שבשעה שקיבל הקניין על השטר, הייתה כוונת המתחייב להתחייב, יועיל הקניין גם לדעת הרמ"ה ודעימיה, הסוברים שקניין אינו מועיל ללשון 'אתן'.
על כן, היות שמנהג הסוחרים היום הוא לראות את חתימתם בחוזה כדבר המחייב אותם לשלם, אף שהחוזה אינו כתוב באופן המועיל על פי ההלכה, שוב יש לומר שאין חיסרון זה פוגע בתוקפו של ההסכם.
איך נראית נקמה יהודית?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה מברכים על פיצה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
