ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
פעם אחת העלו ה'משכילים' של ברדיטשב הצגה על דמותו של רבי לוי יצחק, שכל מטרתה הייתה ללגלג ולצחוק על תנועותיו והתלהבותו של הצדיק.
מספרים שיהודי 'משכיל' אחד, שהיה רחוק מתורה ומצוות, ואף זלזל וצחק על הצדיקים, נסע במיוחד לברדיטשב כדי לזכות לראות את ההצגה המפוקפקת. כשהגיע אותו 'משכיל' לעיר, אמר לעצמו – עד שאני הולך לראות את ההצגה, ביכולתי לצפות במקור – בצדיק בעצמו.
הלך אותו האיש וצפה בתפילתו של הצדיק, כדי לצחוק עליו, אולם בשעה שהסתכל על הצדיק – חש שמולו אדם אמיתי וקדוש, הדבוק בה' באמת, ומיד התעורר לשוב בתשובה שלימה...
זוהי דוגמא לכך שעבודת ה' היא מדבקת. יהודי שרואה צדיקים ויהודים אחרים העובדים את ה' באמת, מתעורר ליבו גם הוא לעבודת ה'. לפיכך חשוב לראות צדיקים ולהתחבר לחבורה של עובדי ה', כדי לזכות להתקדם ולהתלהב בעבודת ה'.
כך מצאנו אצל שאול המלך (שמואל א, י), שבעת המלכתו כשפגש חבל נביאים "ותצלח עליו רוח אלוקים ויתנבא בתוכם". ובהמשך, כשדוד ברח מפניו אל שמואל (שמואל א יט), שלח שאול "מלאכים לקחת את דוד, וירא את להקת הנביאים ניבאים, ושמואל עומד ניצב עליהם, ותהי על מלאכי שאול רוח אלוקים, ויתנבאו גם המה". זכו שאול המלך ושליחיו, וראו נביאים ניבאים, והתרוממו אף הם למדרגת הנבואה וניבאו.
וכך מצאנו גם בתוספות (בבא בתרא כא.) שמבאר ששלחו את הנערים ללמוד תורה דווקא בירושלים, לקיים מה שנאמר "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", "לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה, כדדרשינן בספרי... גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד, לפי שהיה עומד בירושלים, עד שיאכל מעשר שני שלו, והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה".
נמצאנו למדים מהתוספות (וכן ברמב"ם דעות ו, א-ב ועוד) שכשאדם רואה את הכהנים בעבודתם או רואה יהודים העוסקים בעבודת ה', גם ליבו מתעורר ליראת שמים, לימוד תורה ועבודת ה'.
וכך אירע גם לנדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל בסוף פרשת משפטים, שהצטוו לעלות אל ה' ולהשתחוות מרחוק, "ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו...". וכשעלו אל ה', נדבק ליבם אל ה' עד שהסתכלו במה שלא היו צריכים להסתכל, "ויחזו את האלוקים, ויאכלו וישתו".
ואמנם, מרוב התלהבות לעבודת ה' הרי הגדישו את הסאה, כדברי רש"י "נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, בקצינים שבמחנה".
למדנו מכאן שיש להתלהב בעבודת ה' רק במידה המתאימה על פי ההלכה והכללים שלימדו אותנו רבותינו, אך גם אפשר לראות עד כמה עבודת ה' היא מדבקת.
ויהי רצון שנזכה תמיד לעבוד את ה' בשמחה ובחיות, ומתוך כך תתפשט השמחה והחיות על סביבותינו עד שיבערו כל ליבות ישראל באש גדולה לעבודת ה'!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מי צריך את הערבה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
שיא השיאים בפסח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
