ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הפרק הקודם (י"ז) מתאר את המעמד הנפלא בהר הכרמל שבסופו הכריזו המשתתפים "ד' הוא האלוקים" (שם לט). לכאורה אליהו הצליח במשימתו ובעזרת האש (סמל הקנאות - אש של קודש) הצליח להחזיר את העם בתשובה.
כנראה שלא כך היה הדבר. איזבל, הפטרונית של נביאי הבעל, מודיעה לאליהו נביא ד' "כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם". איזבל, שנהנתה כנראה מתמיכה עממית רחבה בגלל הרגישות ומעשי החסד החברתיים שלה (פרקי דרבי אליעזר פרק יז, רש"י על מלכים ב' ט' לה), ביטלה את השפעתו של אליהו, המכריז על עצמו "קנא קנאתי לד' אלקי צבאות" (שם יט י, יד).
אליהו בייאושו פונה אל הקב"ה בתביעה לחזור אל דרך הקנאות שהרי
"כי עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה" (שם).
הקב"ה, שרמז לאליהו פעמים רבות כי דרך זו איננה מקובלת עליו (עיינו בפרק יז לכל אורכו) מחליט הפעם ללמד את אליהו שיעור ב"אהבת ישראל" ובתביעת "כבוד הבן" (עם ישראל) בדרך מאוד מיוחדת.
הקב"ה מצווה על אליהו שלשה ציווים:
א. "לך שוב לדרכך (תרתי משמע, והשוו ללשון בי"ז ג) ... ובאתה ומשחת את חזאל למלך על ארם".
ב. "ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל".
ג. "ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך" (שם, טו-טז)
התוצאה של מילוי צו ד' תהיה ח"ו:
"והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו" (שם, יח).
משמעות ביצוע שלשת הציווים הנ"ל היא השמדה כמעט מוחלטת של עם ישראל ח"ו. עיון בהפטרה ובפרקים שאחריה מוכיח שלושה דברים:
א. אליהו לא ביצע את הציווים. את שני הציווים הראשונים כלל לא ביצע ואת הציווי השלישי קיים ראשון.
ב. אלישע שנמשח תחת אליהו לא פגע בעם ישראל אלא נהג בהתאם לשמו, הוא הושיע, עודד והציל את עם ישראל.
ג. התוצאה האיומה גם היא לא התרחשה, ב"ה. (עיינו בתמיהתו של רש"י לפסוק יז).
הכתוב איננו מגלה לנו מה היתה תגובתו של אליהו לדבר ד'. אבל שינוי המגמה בולט מאוד והכיוון מתהפך. אליהו הולך משם "וילך משם". הוא הולך לפגוש את אלישע שחורש בשנים עשר צמדים.
פעולת החרישה היא סמל לאופטימיות ואמונה. החרישה מהווה הכנה לזריעה ורק מי שמאמין זורע.
החרישה בשנים עשר צמדים מבטאת את הקשר לשנים עשר השבטים - עם ישראל. אליהו איננו מוכן לשלם את המחיר הנורא של תביעתו וממילא הכיוון מתהפך. חזאל אומנם יעניש את עם ישראל על עבודת הבעל. יהוא ישמיד את הממסד של עבודת הבעל ויהרוג גם את איזבל (מלכים ב' ט' כט-לז וכל הפרק). אלישע יושיע את ישראל וינסה להחזיר את העם בתשובה בדרך של אהבה.
מול הפורענות של "וכל הפה אשר לא נשק לו" בולטת נשיקת הבן להוריו "אשקה נא לאבי ולאמי" (שם יט, כ). בנשיקה זו מחיה אלישע גם את בנה של השונמית "וישם פיו על פיו" (מלכים ב' ד' לד).
מול קנאותו של פנחס בפרשה ומול קנאותו של אליהו בהפטרה, בולטת דרכו של אלישע החורש בשנים עשר בקר ונושק לאביו ואמו.
פה אל פה, פנים אל פנים, תביעת כבוד הבן בדרכי נועם היא כנראה הדרך לישועה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












