ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
בשבת שלפני פורים קוראים בפרשת "זכור", ולכן בשבת זו נקרא פרשת "זכור". וכתבו הפוסקים שהחיוב לקראה הוא מדאורייתא, וכן נפסק בשו"ע (סי' תרפ"ה סעי' ז')
מי שאינו יכול לבא לבית הכנסת
מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת - יקרא בחומש את פרשת "זכור".
חיוב נשים בקריאת "זכור"
הפוסקים נחלקו אם נשים חייבות בקריאת "זכור" או לא. בעל כה"ח (בסי' תרפ"ה ס"ק ל') כתב: שקריאת פרשת "זכור" היא מצוות עשה שאין הזמן גרמא ועל כן נשים חייבות.
הרב בעל הבא"ח כתב בספרו 'תורה לשמה' (סי' קפ"ז), שמדברי ספר החינוך משמע שהן פטורות מהטעם שאין האשה חייבת במחיית עמלק - דלאו בני מלחמה נינהו.
ואילו בספרו 'ידי חיים' (בסי' תרפ"ה - עמוד קל"ד) כתב שמלחמת עמלק זו מלחמת מצוה ותצא כלה מחופתה וחתן מחדרו. ולפיכך אשה חייבת.
ועל כן, טוב לאשה לבוא לשמוע קריאת פרשת "זכור" בבית הכנסת מתוך ספר תורה. ואם אינה יכולה להגיע לבית הכנסת, דינה כדין האיש - שתקרא מתוך חומש. וטוב שתתנֵה מראש שאינה מקבלת עליה כנדר לבא לבית הכנסת, כדי שלא תתחייב מדין נדר.
פעם אמרתי דרך בדיחותא שחיילות המשרתות בצבא או במשטרה, חייבות בפרשת זכור. כי כל הטעם למ"ד שנשים פטורות הוא מכיון ש'כל כבודה בת מלך פנימה' ולא הולכת למלחמה אפי' לא להשמיד את זרע עמלק.
כתוב (שופטים ד, כא) "ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברכתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת"
כיצד הרגה יעל את סיסרא ? היא לקחה יתד ופטיש, והניחה את היתד ברכתו, והכתה בחוזקה בעזרת הפטיש, והיתד נכנס מצד אחד ויצא מהצד השני, וכך מת סיסרא. ויש לשאול, וכי רק בדרך זו היתה יכולה להורגו ?! והלא היתה יכולה לקחת חרב או סכין ולהורגו בה ? אלא אמרה יעל: חרב וסכין הם כלי מלחמה של גברים, ואשה אינה יכולה ליטול כלי של גבר, אבל יתד אני יכולה לקחת כיון שהיא כלי לבניית אוהל, ואשה יכולה לסייע בבנין האוהל, ולכן לקחה את היתד והרגה בו את סיסרא.
קריאת "זכור" למי שלא יצא יד"ח
מי שנבצר ממנו להגיע לבית הכנסת - יקרא את פרשת "זכור" מתוך החומש. וכשתגיע פרשת 'כי תצא' (בחדש אלול) שבה יש פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק", יאמר לחזן שיכון להוציאו יד"ח.
האם פרשת פרה מדאורייתא?
כתוב בשו"ע (סי' תרפ"ה סעי' ז'): "י"א שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא". וכתב בכה"ח, וכ"כ הגאון: ראינו שפרשת זכור מדאורייתא, אבל לא מצינו שפרשת פרה מדאורייתא. ואמנם קוראים פרשת פרה לפני פסח כדי להזכיר להם להטהר, וכדי שגם עלינו יזרוק הקב"ה מים טהורים, כמו שעשו לישראל לאחר הקמת המשכן, אבל אין חיוב לקוראה מדאורייתא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
