ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אין אפשרות למתן תורה לפני מלחמת עמלק
מתן תורה הגיע מתוך גבורתם של ישראל במלחמת עמלק. לא ניתנה תורה לעם ישראל לפני שעם ישראל מעז לצאת להילחם באויב הכי קשה שלהם, בעמלק. משה אומר ליהושע "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" אני אעזור לכם בתפילתי "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי". אחרי המלחמה ה' מסביר לעם ישראל שבלי המלחמה הזו ברוע העולמי אי אפשר לגלות את אור ה'. "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו וכשימחה שמו יהי' השם שלם והכסא שלם".
אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה
בזכות הגבורה ומסירות הנפש של יהושע וכל הלוחמים שרתה שכינה על עם ישראל. כך אמרו חכמינו "אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה". ממשה רבינו למדו את החשיבות של כל התכונות הללו להשראת שכינה. וכך עומד עם ישראל בגבורה מול עמלק ונלחם בו ומחליש אותו, ובזכות זה זוכה למעמד הר סיני שבו מתגלה שמו וכסאו של ה'.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
683 - פרשות בהר בחוקותי תשפ"ה – אורה הגדול של ירושלים
684 - פרשת במדבר תשפ"ה - מתן תורה מתוך גבורה
685 - פרשת בהעלותך תשפ"ה – שמשון, בר כוכבא, הרצל
טען עוד
במקומות רבים אנחנו רואים שגבורה להציל יהודים מביאה מעלה רוחנית גדולה מאוד. כך כותב הרמב"ם "תְּחִלַּת מַדְרֵגוֹת הַנְּבוּאָה, שֶׁיְּלַוֶּה לְאִישׁ עֵזֶר אֱלֹהֵי שֶׁיְּנִיעֵהוּ וִיזָרְזֵהוּ לְמַעֲשֶׂה טוֹב גָּדוֹל, כְּהַצָּלַת קָהָל חָשׁוּב מִקְּהַל רָעִים". זה היה העזר האלהי שהניע את משה להציל את האיש העברי מצד המצרי. זה היה העזר שהביא את דוד ש"הִתְגַּבֵּר אֶל הָאֲרִי וְאֶל הַדֹּב וְהַפְּלִשְׁתִּי וְכַיּוֹצֵא בְּרוּחַ ה' הַזֹּאת" (מורה נבוכים ב מה).
נפש הלוחמים - צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ
כך זוכה עם ישראל להשראת שכינה אחרי מסירות הנפש בכניסה לים סוף, בזכות השכינה הם שרים ביחד את שירת הים בנבואה שבה "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן". כך אומרת אביגיל לדוד שאחרי מסירות הנפש במלחמה עם גוליית, הוא יהיה מחובר לה' בכל כולו "כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה' לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת ה' אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ: וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע" (ש"א כה כח). כך קורה לאסתר ומרדכי שמוסרים את נפשם וזוכים לכתוב את המגילה ברוח הקודש, וכך קורה לכל הלוחמים שלוחמים מאז שמחת תורה בשבע חזיתות (עיין רמב"ם מלכים ז טו).
ומסרה ליהושע – גיבור ואיש מלחמה
ממשה למד יהושע שגבורה ומסירות למען עם ישראל הם תנאי לעלות אל האלוקים ולקבל תורה. כמו משה, גם יהושע, היה גיבור מלחמה בשלושים ואחד מלכי כנען שהיו גויים גדולים ועצומים. כך אומר עליהם יהושע "וַיּוֹרֶשׁ ה' מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים וְאַתֶּם לֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (יהושע כג). האומץ והגבורה של יהושע וכל עם ישראל בכיבוש הארץ – זיכה אותם לגילוי שכינה גדול בעולם "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (יהושע י).
פחדנות– הפסד במתן תורה
שבעים זקנים שנשמטים בגלל יראה מפרעה
לעומת הגבורה הזאת יש פחדנות של אנשים שיכלו להציל את ישראל ולא הצילו. הפחדנות שלהם גרמה להם להפסיד מדרגות גדולות מאוד ברוחניות. כך מצווה ה' למשה להסתייע בזקנים שהנהיגו את ישראל במצרים. "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" הזקנים הללו נדרשים להתגבר על הפחד וללכת לפרעה "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם" (שמות ג). משה ואהרון אוספים אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מבשרים להם את בשורת הגאולה ומבקשים מהם ללכת לפרעה ולדרוש את שחרור העם.
עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין
בדרך לארמונו של פרעה נשמטים הזקנים אחד אחד"עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין" . ולמה? "לפי שיראו ללכת" בסופו של דבר באו לפרעה רק "משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר". פרעה אומר למשה ואהרן: אין כאן נציגי ציבור שרוצים באמת חרות. איפה נציגי כל העם? למה הם לא באו אתכם? "לָמָּה משֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם".
הזקנים הפחדנים - לא זוכים למדרגות קדושה
רש"י אומר בשם מדרש רבה כי ה' העניש את הזקנים שהיו אמורים לפעול לשחרור ישראל מיד מצרים והם משתחווים לה' רק מרחוק. "וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק" (שמות כד). אבל להתקרב זוכה רק מי שהתגבר על פחדיו וניגש אל פרעה. "וְנִגַּשׁ משֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ" - "הֶחֱזִירָם לַאֲחוֹרֵיהֶם". הזקנים לא התגברו על הפחד ולא הלכו לפרעה בעת שהעם היה צריך את עזרתם, אשר על כן הם לא יזכו לעלות לרמה רוחנית גבוהה בהר סיני.
האצולה הפחדנית שוקעת בתאוות העולם הזה
על האצולה הפחדנית הזאת כתב הפסוק "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ". במקום להבין את הטעות שלהם ולהודות בה. במקום להצטער על ההפסד הגדול הם שוקעים בתאוות החומר ומתלוננים על ה'. "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" (במדבר י"א, א).
כנושך פתו ומדבר בפני המלך
אחר כך ה' אומר למשה למנות שבעים זקנים אחרים. "והזקנים הראשונים היכן היו? אלא באש תבערה מתו. וראוים היו מסיני לכך דכתיב (שמות כד) 'ויחזו את האלהים' שנהגו קלות ראש כנושך פתו ומדבר בפני המלך וזהו 'ויאכלו וישתו' ולא רצה הקב"ה ליתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן".
אורו מרוז אמר מלאך ה'
כן נאמר על אלה שלא השתתפו במלחמה של דבורה וברק. "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר ישְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים" (שופטים ה). המלאך שמקלל הוא ברק ונקרא בשם מיוחד זה לומר כי הקללה של ברק היא שליחות אלוהית, אע"פ שבד"כ אין קללה יורדת משמים.
וכך אומרת הגמרא (שבועות דף לו/א) "ואמר עולא בארבע מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז". בארבע מאות שופרות נידה ושימט ברק את מרוז שלא בא לעזור לעם ישראל, שזה כאילו לא בא מרוז לעזור לה'. ראוי לציין כי המושג נידוי ב"ארבע מאות שופרות" נזכר בנידוי שנידה רבי יהושע בן פרחיה את ישו הנוצרי (סוטה מז.). שזה ביטוי לתלמיד חכם שמבין את ערכה של התורה ולא מבין את ערך עם ישראל.
תורה קיבלנו מפי הגבורה
כל התורה כולה נאמרה למשה מפי הגבורה
בגלל הגבורה הזו אומרים חכמים "כל התורה כולה נאמרה למשה מפי הגבורה." (ירושלמי חגיגה פרק א, הלכה ח). לפעמים חכמינו אומרים שקיבלנו תורה מהקדוש ברוך הוא. כך בגמרא "אמר רבי יוחנן מאי דכתיב 'ה' יתן אמר המבשרות צבא רב'? כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות. תני דבי רבי ישמעאל 'וכפטיש יפוצץ סלע' מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נחלק לשבעים לשונות (שבת פח. עירובין נד: ב"מ נח:). למה לפעמים אומרים כך ולפעמים כך?
מתן תורה באש גדולה
הסיבה שחכמינו אומרים גבורה היא בגלל שהתורה ניתנה באש גדולה. "וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ" (דברים ה). כן הם אומרים למשה "דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת". משה מסביר להם שכל האש באה לרומם אותם, לטובתם "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (שמות כ). "לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה עליכם" (רש"י).
תורה - בחוץ דין, בפנים - רחמים גדולים
לכן כתיב "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" (שמות כ א). רש"י אומר "וידבר אלהים - אין אלהים אלא דיין. לפי שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם מקבל שכר, ואם לאו אינו מקבל עליהם פורענות, יכול אף עשרת הדברות כן, תלמוד לומר וידבר אלהים, דיין ליפרע".
אמנם בדיברות עצמם כתוב שם הויה "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" והסביר אור החיים הקדוש "התורה נתנה ממדת הדין וממדת הרחמים, מדת הדין – 'וידבר אלהים'. מדת רחמים – 'אנכי ה'". התוכן של התורה הוא חיים ואהבה גמורה. האופן שבה ניתנת התורה הוא בדין. שאם לא כן - אין לה קיום.
כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים
בגלל שם הויה זה כתוב בגמרא "ואמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב לחייו כערוגת הבושם? כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים. וכיון שמדיבור ראשון נתמלא דיבור שני להיכן הלך? הוציא הקדוש ברוך הוא הרוח מאוצרותיו והיה מעביר ראשון ראשון שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור עבר אל תקרי שושנים אלא ששונים" (שבת פח). ובהמשך הגמרא כתוב שבמתן תורה קיבל משה את סוד הקטורת ממלאך המוות, שמסוגלת לסלק את כוחות הסט"א היותר גדולים.
מתן תורה בתהילים - שילוב דין ורחמים
במזמור סח בתהילים מתואר מתן תורה "אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". וזה המזמור שיש בו 24 פעמים שם אלוקים, ועוד 4 פעמים א-לי א-ל ישראל (ב-36 פסוקים). אין כנראה שום פרק עם ריבוי כל כך גדול של שם אלוקים. כל זה לבטא את הגבורות שבהם ניתנה התורה. בפרק זה מוזכר שם הויה שלוש פעמים בלבד.
עם זאת כתובה בו שמחה גדולה מאוד. "וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו". השמחה הזאת אל מול "יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו". מזכירה את מה שאמרו חכמינו כי לעתיד לבא מוציא ה' את החמה מנרתיקה, את הרשעים את שורפת ואת הצדיקים היא מחממת.
מלחמת ששת הימים – הכנה למתן תורה
השראת שכינה מתוך גבורה ומסירות
מלחמת ששת הימים נזכרת במיוחד בגלל שחרור ירושלים שהיה בה, שחרור שהיה בו הרבה יותר משחרור של שטח אדמה. הוא היה מדרגה רוחנית גדולה שקיבל עם ישראל בכל מקום שהוא. ממש השראת שכינה מתוך גבורת לוחמי ישראל. אבל אם מתבוננים כל המלחמה הזו היא נבואות ה' שמתגשמות בימינו אחת לאחת.
כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל
שחרור הלב של ארץ ישראל במלחמת ששת הימים התרחש בזכות העקשנות של האויבים שלנו. ממש כמו שכתוב בספר יהושע (יא כ) " כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה". כמו שה' הקשה את לב פרעה הוא הקשה את לב הערבים בתש"ח, בששת הימים ובימינו. הקשיית הלב היא אחת הדרכים שבהם ה' מביא גואל למען שמו באהבה (רמב"ם, תשובה ו ג).
שיחו בכל נפלאותיו התהללו בשם קדשו
מכיוון שיש מצווה לשיח בכל נפלאותיו, נספר כי אחרי שהתרסק כל חיל האויר המצרי בניסי ניסים בשעות הראשונות של מלחמת ששת הימים, פנה נשיא מצרים ג'אמל עבדול נאצר המוכה לחוסין מלך ירדן ומספר לו שהוא מנצח את ישראל ועוד מעט כובש את תל אביב. חוסין בוחר בטיפשות קלת דעת להאמין לשקרים של נאצר, מצטרף למלחמה נגד ישראל ומתחיל להפגיז את ירושלים וערי ישראל.
נציגי ממשלת ישראל מסבירים לחוסיין שנאצר משקר. אבל חוסין רואה בהסברים הללו אות לחולשת ישראל וממשיך להלחם. לא הייתה ברירה לישראל והוא נאלצה להשמיד את חיל האויר הירדני ביום הראשון של המלחמה. לכבוש את השומרון ביום השני כדי לקיים בנו את נבואת ירמיהו "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ" (ירמיהו לא).
ביום השלישי – כ"ח אייר שוחררה ירושלים לקיים מה שנאמר בנבואות רבות ביד כל עבדיו הנביאים על בנין ירושלים. ומשחררים ישראל גם את בקעת הירדן לקיים מה שאמר ה' ביד יחזקאל הנביא שחרור ירושלים תוך כדי שחרור הבקעה והשומרון "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה" (יחזקאל טז נג)
ששומעין גדולות ישראל וירושלים ומתפחדים עליהם
שחרור הר המוריה בירושלים הפיל מורא גדול על הירדנים. כך מסבירה הגמרא את כוחה של ירושלים להפיל אימה. "מאי הר המוריה פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא חד אמר הר שיצא ממנו הוראה לישראל וחד אמר הר שיצא ממנו מורא לאומות העולם" – "ששומעין גדולות ישראל וירושלים ומתפחדים עליהם" (תענית טז/א). הירדנים מתחילים לברוח, וכאשר חיילי צה"ל מגיעים למחנה הגדול שנבנה על ידם בגוש עציון ולתדהמתם הם מוצאים אותו ריק מאויבים, מתקיים בהם "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף" (שמות כג כז).
וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה
כך נכנעת בית לחם ללא קרב, גם חברון מניפה דגלים לבנים בפחד גדול. החיילים מרגישים שרחל אימנו מלווה אותם, רחל שהובטח לה "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא) הם ממשיכים לכבוש את כל ערי יהודה עד ערד ובאר שבע. לקיים מה שנאמר על עָרֵי יְהוּדָה וחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שישמע בהם "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה' כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר ה'" (ירמיהו לג).
א' סיון - בריחת הצבא המצרי - בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ
במשך כל הימים הללו לחמו כוחות צה"ל בטנקים החדישים של הצבא המצרי שהיו פרוסים במדבר סיני. הרמטכ"ל המצרי שראה כי משמים נלחמים לישראל נתן בכ"ז אייר פקודה לכל הצבא המצרי האדיר לסגת מעבר לתעלת סואץ. למחרת בוטלה פקודת הנסיגה על ידי הנשיא המצרי אבל רוב החיילים כבר נטשו את הכלים הכבדים ואת הנעלים שלהם וברחו מהמערכה.
מאות טנקים חדשים ננטשו במדבר ונלקחו שלל. אלפי נגמשים וציוד רק"ם הושאר מאחור ומאות אלפי חיילים מצרים החלו בריצה מטורפת בחולות המדבר הטובעניים לכיוון תעלת סואץ. התקיים בהם "יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ" (דברים כח ז).
ביום השישי ב' סיון – רמת הגולן
בא' סיון - היום החמישי של המלחמה החלו המעצמות ללחוץ על מדינת ישראל להסכים לשביתת נשק ולהפסקת אש. אבל תושבי הצפון שסבלו מהפגזות הסורים לחצו על הממשלה לשחרר אותם מעול הסורים שיורים על שדותיהם כל הזמן. מדינת ישראל החליטה לעשות מה שטוב ליהודים ולקראת סוף ר"ח סיוון החלו חיילי ישראל לעלות על רמת הגולן. גם פה הפחד נפל על החיילים הסורים וביום השישי ב' סיון החלה בריחה המונית של הצבא הסורי שנטש את המוצבים ואת ערי הגולן. התקיים בנו "כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם" (יהושע ב).
תנועת תשובה בעקבות הנצחון
רבים מהלוחמים שנלחמו במלחמה זו ראו את יד ה' פועלת והחלו להרהר הרהורי תשובה. תנועה גדולה של תשובה החלה בעקבות גבורת הלוחמים שנלחמו בירושלים ובמקומות אחרים וראו את ה' מתהלך בקרב מחניהם ונותן את אויביהם עורף אליהם. כך הוקמה במשך השנים תנועת תשובה גדולה שהקיפה אלפים ורבבות מעם ישראל. לקיים מה שנאמר בתורה "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ" ומתוך כך "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (דברים ל).
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
סכנת חיים לאומה – מלך קשה כהמן
יש דברים רבים שהם שווים בשלושת הגאולות. גם גאולת מצרים, גם גאולת בית שני וגם בימינו. לכל שלושת הגאולות קדמה סכנת חיים לעם ישראל, "מלך קשה כהמן". כך פרעה רוצה להשמיד את הזכרים בעם ישראל בתחילה מצווה להרגם ואחר כך להשליכם ליאור. בבית שני המן נהיה יותר גרוע ורוצה להשמיד גם זכרים וגם נקבות.
היטלר מחמיר את הכללים וגם מי שרק הורה אחד שלו הוא יהודי - נשלח להשמדה. רק רבע יהודי היה יכול להנצל לפעמים ממוות. גם ג'אמל עבדול נאצר נשיא מצרים הכריז לפני ששת הימים שהוא רוצה להשמיד את ישראל. אחריו באו האיראנים שמכריזים שרצונם להשמיד אותנו, "כך יאבדו כל אויביך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
החטאים לא עוצרים את הגאולה
ביציאת מצרים הייתה גאולה למרות החטאים של עם ישראל. כך נקרע ים סוף למרות הקטרוג של "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז". כך קיבלו לוחות שניים למרות חטא העגל. כך נכנסו לארץ למרות שלא הכירו בניסים עד שנת הארבעים. כך המשיכה הגאולה למרות שחטאו בע"ז עד שבסוף קמה מלכות בית דוד, נבנה בית המקדש והיו ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
כך בגאולת בית שני חטאו והשתחוו לצלם של נבוכדנאצר. לא רצו לעלות לארץ ישראל ונהנו מסעודת אותו רשע. בין העולים היו נישואי תערובת וחילול שבת כמבואר בספר נחמיה, אעפ"כ לבסוף התגברו על החטאים והדר קיבלוה בימי אחשורוש. נבנה הבית השני שהיה גדול בכבודו מהבית הראשון. "גדול יהיה הבית הזה האחרון מן הראשון". ועליהם נאמר "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב".
חוצפה יסגי
כך גם בימינו אנחנו רואים את הקלקול הרוחני מתחזק בתחילת הגאולה. "בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו". (סוטה מט/ב).
וכבר עשו תשובה
כל הקלקול הזה הוא רק חיצוני. בתוכו יש תשובה גדולה של אהבת הארץ ואהבת אחים. על כל אלה הכריז הרבי מחב"ד לפני שנים רבות על עם ישראל "וכבר עשו תשובה". בסוף התהליך יבנה הבית השלישי שאורו יאיר מסוף העולם ועד סופו. על זה היה אומר הרבי מחב"ד שהסדר נכתב בתפילה "פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו". קודם גאולת מצרות הגוף ואחר כך גאולה מצרות הרוח.
הכל באופן של קמעא קמעא
בגאולת מצרים התקדמה הגאולה בשלבים. כשמשה בא לפרעה הוא מכביד את העבודה. כשמשה מכה את פרעה בשליחות ה' הוא מקשה את ליבו. פעמים רבות נראה כאילו משה מתייאש מאורך התהליך עד שה' מחזק את ליבו ואומר לו שהוא זה שמקשה את לב פרעה.
גם גאולת בית שני באה בשלבים. כדרשת חז"ל בירושלמי (ברכות א א) "רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא (מיכה ז) כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה (אסתר ב) ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך (שם) וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך (אסתר ח) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ (שם) ליהודים היתה אורה ושמחה". ובבית השלישי יאמר "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל". (ישעיה פרק נב יב).
ברשות אומות העולם וחזרו בהם
בגאולת מצרים יצאנו מדעתו והסכמתו של פרעה ואחר כך הוא חזר בו. בגאולת הבית השני יצאנו בהסכמת כורש ואחר כך הוא חזר בו. כך בגאולה השלמה היה בהתחלה הסכמת האומות בסאן רמו ובהצהרת בלפור, ואחר כך הבריטים חזרו בהם. בכל שלושת הגאולות חזרת העמים לא הפסיקה את הגאולה.
חלק מתייאשים ואעפ"כ הגאולה ממשיכה
צריך לזכור כי חזרתם של כל אלה מהבטחתם החלישה חלקים ניכרים בעם ישראל. וכך אנו רואים כי בכל הגאולות לא עלו כל ישראל. כך בגאולת מצרים התקיים "הן לא יאמינו לי". ונאמר "וחמושים עלו בני ישראל" – רק חמישית יצאו. גם אחרי היציאה התעוררו לעם ישראל ספקות בנבואת משה ופיקפקו אחריו. כך היה גם בבית שני שעלו רק ארבעים ושתים אלף ורוב היהודים לא עלו.
גם בימינו יש מפקפקים בגאולה. וכך כתב הנציב (שיבת ציון 17) "ואין לנו לחשוב מחשבות כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים, כאשר מצויר בדעות בני האדם". ולא לחזור על טעות של יציאת מצרים שלא האמינו למשה "משום שלא היו יודעים את משה לגדול בתורה המסורה להם מן האבות, וגם לא נודע בקדושה וחסידות, שהרי בנעוריו גדל בפלטין של פרעה ועסק בחכמות חיצוניות ומדבר כמצרי, שע"כ חשבוהו בנות יתרו כאיש מצרי, ולפי דעות בני אדם היה ראוי יותר שיראה ה' לאהרן שהיה נביא". חוסר האמונה של חלק מהעם לא עוצר את הגאולה בכל שלושת הגאולות וה' מקיים "כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו: כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף". אמן.
סיפור
לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה
סיפר מר פרץ מחברון: אני נמצא במקום הזה, בעיר האבות, כבר משנת תשכ"ח. זכיתי אף להתחתן כאן, בממשל הצבאי. בימים ההם היה ספק אם מותר לכהנים להיכנס לקברי האבות. היו כאלה שאמרו כי צדיקים במיתתם קרויים חיים ומותר לכהנים להיכנס לכל קברי הצדיקים. אבל מרן הרב אליהו זצוק"ל פסק שאסור לכהנים להיכנס לקברי צדיקים מחמת קדושתם היתירה של הכהנים.
על מערת המכפלה לא הייתה מסורת האם מותר לכהנים להיכנס או לא, כיוון שהערבים לא אפשרו ליהודים להיכנס למערת המכפלה מאות שנים. בחסדי ה' כבשנו את חברון במלחמת ששת הימים. מי שהיה אלוף הפיקוד, רחבעם זאבי, הרס את המדרגות שבהן היו עוצרים את היהודים, והורשינו להיכנס למערת המכפלה כבנים החוזרים לבית אביהם. ואולם הכהנים לא ידעו מה לעשות, האם להיכנס למערה או לא. מסורת לא הייתה לנו.
והנה הגיע אלינו לחברון מרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל. הוא נכנס לאולם יצחק ואמר: כהנים יכולים להיכנס לכאן, ויברכו אותי. לא ידענו על סמך מה הרב פסק את הפסיקה ההיא. לימים הסביר הרב כי הקברים נמצאים במקום עמוק מאוד ויש הבדלה בין האולמות שלמעלה לקברים שלמטה.
המרא דאתרא, הרב דב ליאור, חשב אחרת ולדעתו אסור לכהנים להיכנס למערת המכפלה. באנו לשאול את מרן הרב אליהו זצוק"ל מה לעשות, והוא אמר לנו, כי מי שגר בחברון חייב לשמוע לדברי הרב ליאור שליט"א, כי הוא המרא דאתרא. הוא אמר לנו כי הפסק שלו הוא רק למי שגר במקום אחר.
לימים עשה הרב דב ליאור בדיקה מעמיקה בתוככי המערה והגיע למסקנה כי על פי הלכות טומאה וטהרה יכולים כהנים להיכנס למערת המכפלה. מהסיפור הזה למדנו מהו כבוד תורה. כבוד בין תלמידי חכמים.
הניסים בששת הימים
לפני מלחמת ששת הימים דיבר הרבי במילים ברורות על הניסים שעתידים להיות בארץ ישראל, ועורר על מבצע תפילין שיתקיים בנו: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יתקיים בהם "בשבעה דרכים ינוסו מפניך". על כן הוא אמר שאסור לתת לערבים את חלקי ארץ ישראל שניתנו לנו בניסים גלויים:
דבר שהקב"ה נתן לדורינו זה והוא נתן זאת בניסים גלויים אין ספק שאסור לנו לנגוע בזה ואף אחד לא יכול לנגוע בזה מכיון שזה שייך בתור נחלת עולם לעם עולם. לכל יהודי בכל קצוות תבל. ויתירה מזאת. לכל יהודי במשך כל הדורות שהיו עד עתה. ולבנינו ולנכדינו.
באגרות קודש (כרך כד ט'שלו) מובא מכתב מט' תמוז ה'תשכ"ז, שנת מלחמת ששת הימים. במכתב כותב הרבי כי אחרי ארבעים שנה הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולראות את ניסי ה'.
והרי מיוחדת שנה זו, היא שנת הארבעים לתקופה האמורה. והודיעונו חכמינו ז"ל אשר בארבעין שנין קאים אינש על דעתי' דרבי', מיוסד על הכתוב אשר בארבעים שנה נתן הוי' לכם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" האותות והמופתים הגדולים ההם.
באותה שנה זוכה עם ישראל, בשישה ימים בלבד, להכות שוק על ירך את כל המדינות שקמו עליו להשמידו:
ולאחרי שראינו אותות ומופתים גדולים בימים ההם וגם בימים אלו בארץ הקודש ת"ו, הרי מכאן ולהבא יהיו אותות ומופתים רק לצורך מתוך הרווחה והרחבה ובסגנון רבנו הזקן באגה"ק הידועה שלו, לא בשביל להתיש כח הסט"א כי יופרד הרע מהטוב ויתפרדו כל פועלי און, כי אם להמשיך אורות עליונים יותר כו', ללכת מחיל אל חיל, מטוב לטוב יותר כו' (אגה"ק סוף סי' כ"ו).
שאלות
חברות חזקות.אנחנו קבוצת חברות שהבעלים שלנו נכנסים עכשיו לעזה. אנחנו יודעות שזו מלחמת מצווה אבל עדיין לא רגועות כי בסוף הבעלים שלנו נמצאים בקו האש כשאנחנו לא יודעות, אם אפשר לסמוך על ההנהגה...
אתן והבעלים שלכן מצילים את עם ישראל. במלחמה של יהושע בעמלק עומד משה בתפילה כנגד עמלק וזה לא קל "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" הוא צריך עזרה "וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ".
מכאן למדו חכמים שגם מי שלא נלחם בפועל יכול לעזור ללוחמים. משה ואהרון וחור בתפילתם, ומשירת דבורה למדנו שיש כח לשיר. כך מפרשים חכמינו את הפסוק "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם". ככל שהיא מעוררת את עצמה לשיר כך מתגברת הישועה "בהתחזק השיר תתגבר התשועה" (מצודות). ושרים כשמבינים את הערך של המלחמה והתשועה.
כן אומרים חכמינו "כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'". גם למדו מדבורה שכאשר מבינים שהמלחמה מקדשת שם ה' בעולם נקרע גזר הדין.
אתן צודקות שההנהגה לפעמים עושה טעויות במלחמה. עם זאת צריכים לזכור ש-95% מהחלטות הן טובות. החיילים משמידים את הארורים ואת הבתים והתשתיות שלהם. והמשפחה שלכם זוכה להיות כמו יהושע שמחליש את כח עמלק, נכון שיהושע רק החליש את עמלק ולא הרג אותו. אבל גם החלשתו היא חלק מהמלחמה בו שנעשית בשלבים ולאט לאט כלה כוחו מן העולם.
אנחנו צריכים לזכור מה התפקיד שלנו והוא לשיר לה' ולדעת שכל המלחמה הזו היא חלק מקידוש השם גדול.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
