ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
נדגים את השפעתה העצומה של התורה בשלושה תחומים:
א) בזכות הדרכת התורה ערך הנישואין התבסס בעולם כולו. בלא התורה, תופעות של נישואים תוך גילוי עריות בתוך המשפחה היו רווחות. לכן הוצרכה ההלכה להורות שאח ואחות, אב ובתו או אם ובנה שהיו נשואים והתגיירו, צריכים להיפרד.
ב) ביטול העבדות: אחד העקרונות שהתורה מלמדת אותנו הוא שהתיקון דורש תהליך עמוק, וכל עוד לפי התודעה השלטת הנשענת על המציאות, קיום העבדות הכרחי לקיומם של בני אדם רבים, כי בלא העבדות העניים היו מתים ברעב, ובני עם שהובס היו מוצאים להורג - אין התורה מורה לבטל את העבדות. אבל התורה מורה להתייחס בכבוד לעבד, שיש בו נשמה, ולשמור על זכותו לחיות ולקיים את מצוות ה'. לא זו בלבד, אלא שהתורה עצמה ניתנה לעם של עבדים שבדבר ה' יצאו לחירות. כך בתהליך הדרגתי העולם התקדם לביטול העבדות.
ג) באותם הזמנים המלכים קבעו את החוק ויכלו להטותו כרצונם, והשופטים הפלו במשפט את החזקים והעשירים. בתהליך הדרגתי התקבלה המצווה שהמשפט צריך לעשות צדק שווה לכול, ואסור להפלות דל ואביון במשפט. ואף המלך עצמו כפוף לחוק, ועל כן עליו לכתוב לו ספר תורה שיהיה צמוד אליו כל ימי חייו ולא יסטה מהדרכותיו.

רביבים (822)
הרב אליעזר מלמד
767 - חובת לימוד התורה לגברים
768 - תנו כבוד לתורה
769 - לעורר את הילדים לתשובה
טען עוד
לאחר שהתורה כבר השפיעה רבות על העולם, דרך הדתות שקיבלו חלק מערכיה (נצרות ואסלאם), ודרך הוגי הדעות השונים שפיתחו את תורת המדינה ואת תורת המוסר לאורה של התורה, נדמה היה לרבים מהיהודים שעם ישראל סיים את תפקידו. אין עוד צורך לדבוק בזהות היהודית ולשמר את תודעת הגלות, ואפשר להצטרף לעמים הנאורים ודרכם להמשיך לתקן את העולם לאור מוסר התורה והנביאים. כך התחיל תהליך חמור ומסוכן של חילון והתבוללות, והגיעה המהפכה הקומוניסטית ואחריה השואה. גם במדינות הדמוקרטיות החל תהליך מסוכן של התפרקות המשפחה, הזהויות והערכים, עד שברור לרבים שהעולם עוד רחוק מתיקונו. אולם עדיין, בלא הבנת התורה בגדלות, תהליך ההתבוללות נמשך.
נחזור ליסודות
גם המלחמה הנוכחית מבטאת את המשבר העמוק ומכריחה אותנו לחזור ליסודות. במשך שנים מדינת ישראל ניסתה להסביר לעולם שהיא מוכנה להתפשר עם הערבים, והנה כשלמרות הכול הערבים תקפו אותנו, וברשעות פגעו באזרחים בניגוד לכל האמנות הבין־לאומיות, רבים בעולם אינם מצדיקים את מלחמתנו להשמדת האויב.
הסיבה פשוטה: כמעט כל הנציגים הרשמיים של ישראל אינם מבטאים את הקשר המוחלט שלנו לארץ ישראל כולה, קשר שנובע מדבר ה' שהנחיל את הארץ לאבותינו ולנו. מלבד שגרירים אחדים כמו דרור אידר וציפי חוטובלי, הנציגים שלנו אינם מזכירים את פסוקי התורה ואינם מצטטים את דברי הנביאים שהתנבאו לפני אלפי שנים על חזרת עם ישראל לארצו, כדי להפריחה ולהביא ברכה לעולם. התנ"ך הוא הספר החשוב והמפורסם ביותר בעולם, אך במקום לדבר עליו ולבטא את גודל הנס של הגשמת דברי הנביאים, הנציגים שלנו מדברים על ביטחון ונכונות לפשרות, בלא תשובה לערבים שטוענים שבאנו לארץ זרה ונישלנו את תושביה. מתוך מאוויי לב מתארים את הסכסוך עם הערבים כסכסוך שכנים שניתן לפתרון של פשרה, במקום להסביר לעולם שהערבים המוסלמים שנלחמים בנו, נלחמים בעם ישראל וברעיון הגדול של תורת ישראל, ובמידה רבה בכל שאר העולם שאינו מוסלמי.
חג השבועות
יהי רצון שנזכה בחג השבועות הבא עלינו לטובה לשוב ולהתקשר אל התורה הקדושה, וכל אחד לפי המתאים לו יוסיף קביעות בלימוד התורה, ומתוך כך נבין את ייעודנו הלאומי - ליישב את הארץ, לעשות צדקה ומשפט, לנצח את אויבינו ולהביא ברכה לעולם.
יום טוב שני של גלויות
תיקנו חכמים שבחוץ לארץ יקיימו כל חג במשך יומיים. יסוד התקנה בכך שמועד החג תלוי בקידוש החודש, וכיוון שבגולה לא ידעו מתי קידשו בארץ את החודש, ב־30 לחודש הקודם או ב־31, תיקנו שינהגו שני ימים מחמת הספק. אולם היה לתקנה זו גם יסוד רוחני. עיקר גילוי קדושת ישראל והחגים בארץ ישראל, ואילו בחוץ לארץ כדי לקלוט את קדושת החג צריכים לקיימו במשך יומיים. משל לפנס שכאשר הוא מאיר למקום קרוב, אורו חזק וממוקד בשטח קטן, וכאשר הוא מאיר למקום רחוק, אורו נחלש ומתפזר על שטח גדול. כך אורם של החגים מתגלה בארץ ישראל ביום אחד ממוקד, ואילו בחוץ לארץ אורם נחלש ומתפשט על פני יומיים (דרך מצוותיך קיד, א).
יום טוב שני לבני חו"ל שנמצאים בארץ
נחלקו הפוסקים בדין תושב חו"ל שעלה לביקור בארץ. יש אומרים שכאשר הוא בארץ, דינו כבן ארץ ישראל ויעשה יום טוב אחד בלבד (חכם צבי קסז; שולחן ערוך הרב תצו, יא), ולדעת רוב הפוסקים, כיוון שמקום מגוריו בחוץ לארץ, גם כשהוא מבקר בארץ דינו כבן חוץ לארץ, וכן נוהגים למעשה (ברכי יוסף תצו, ז; משנה ברורה תצו, יג).
ואף שמעיקר הדין היה אפשר להקל, הואיל ודין יום טוב שני מדברי חכמים והכלל שספק דרבנן לקולא, התקבל המנהג להחמיר על פי הכלל שנוהגים כדעת רוב הפוסקים. וכיוון שכך המנהג, בני חו"ל שנמצאים בארץ ביום טוב שני של גלויות אף מברכים את הברכות המיוחדות ליום טוב.
אולם נראה שכאשר יש למבקר זיקה עמוקה לארץ, וממילא יש סיכוי מסוים שיבחר לעלות לארץ, בעת שהוא בארץ עליו לנהוג כמנהג ארץ ישראל.
בעלי הזיקה הפטורים מיום טוב שני
א) העולה לארץ למשך שנת לימודים, שהייתו הארוכה בארץ הופכת אותו לבן ארץ ישראל במשך שהותו, ובכל פעם שיבקר בארץ, ינהג יום אחד בלבד.
ב) המבקר מעת לעת בארץ, כאשר ביקוריו יצטברו לשנה, הרי שהוא כבר קצת בן המקום, ומעתה במשך החגים שישהה בארץ ינהג יום אחד בלבד.
ג) העולה לביקור בארץ ובכוונתו לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, גם אם הוא מבקר למשך זמן קצר ויעברו עוד שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו, במשך שהייתו בארץ ינהג כבן הארץ.
ד) מבקר שיש לו ילדים או הורים שעלו לארץ, נחשב כבעל זיקה לארץ, ובמשך שהייתו בארץ ינהג כבן הארץ.
ה) הקונה דירה בארץ ישראל כדי לגור בה במשך ביקוריו, אף על פי שביקוריו עוד לא הצטברו לשנה, בזכות דירתו בשעה שהוא בארץ דינו כבן ארץ ישראל.
ו) יורד שקבע את ביתו בחוץ לארץ, אפילו הוא מתגורר שם עשרות שנים, כיוון שבמשך תקופה משמעותית מחייו התגורר בארץ, כל זמן שיש סיכוי כלשהו שיחזור לארץ, בעת שהוא מבקר בארץ ינהג כבני ארץ ישראל.
אומנם כשהם בחוץ לארץ, כיוון שבפועל עיקר דירתם בחוץ לארץ, דינם כבני חוץ לארץ לכל דבר, וחובה עליהם לקיים יום טוב שני של גלויות (דינים אלו התבארו בפניני הלכה מועדים ט, ח).
הלכות לנשאר ער כל הלילה
הנשאר ער כל הלילה צריך ליטול ידיים לפני תפילת שחרית. למנהג יוצאי ספרד לא יברך על הנטילה, ולמנהג יוצאי אשכנז ההמלצה להתפנות לפני התפילה ולנגוע באחד המקומות המכוסים שבגוף שמאז הרחצה הקודמת הזיעו בו מעט, ובכך יתחייב בנטילת ידיים בברכה.
ברכות התורה: המנהג הרווח כדעת רבנו תם, שגם מי שלא ישן כלל בכל היממה הקודמת, כיוון שבא להתפלל שחרית של היום החדש, יברך את ברכות התורה. והרוצה לצאת ידי כל הדעות, ישמע את הברכות מחברו ויכוון לצאת בכך.
ברכות השחר: גם הנשאר ער כל הלילה מברך את כל ברכות השחר, מפני שברכות אלו נתקנו על כלל הטובה שיש בעולם ולאו דווקא על טובתו האישית של המברך.
אומנם יש אומרים שמי שלא ישן לא יברך 'אלוקיי נשמה' ו'המעביר שינה', ולכן לכתחילה אם יש שם מי שישן ועומד לברכן, עדיף לשומען ממנו ולכוון לצאת בכך. ואם לא, יברכן בעצמו. ויוצא אשכנז שיודע שמנהג אביו שלא לברכן בעצמו, לא יברכן.
זמן הברכות: על פי ההלכה אומרים את ברכות השחר וברכות התורה סמוך לתפילת שחרית. ועל פי הקבלה נוהגים לומר את ברכות השחר אחר חצות הלילה, ואת ברכות התורה אחר עמוד השחר.
אכילה ושתייה בלילה ולפני תפילת שחרית
במשך הלילה מותר לאכול ולשתות בלא הגבלה. ומשיגיע לחצי השעה הסמוכה לעמוד השחר אסור לקבוע סעודה, שמא ייגרר בסעודתו. בכלל זה גם אסור לאכול פת או עוגות בשיעור של יותר מכביצה, אבל מותר לאכול בלא קביעת סעודה ירקות ופירות ותבשילי מזונות בלא הגבלה.
משעה שיעלה עמוד השחר, אסור לאכול דבר וכן אסור לשתות משקה מוטעם, ואפילו מי שהתחיל לאכול או לשתות לפני כן - צריך להפסיק. רק מים מותר לשתות לאחר שעלה עמוד השחר (ומי שנצרך לקפה כדי לכוון בתפילה, רשאי לשתות קפה בלי סוכר לפני התפילה). זמן עמוד השחר בחג השבועות השנה הוא בשעה 4:06.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















