ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- שבועות
- הלכות שבועות
ניתן להבין שהכוונה היא שבהכנסת חג השבועות אנו קובעים שספירת העומר הסתיימה, והכנסת החג טרם עבור שבעת השבועות התמימות פוגעת בספירה.
אך מלשונו נשמע מעט אחרת. נשמע שהעניין הוא כך: אין תאריך לחג השבועות. ביתר החגים מוזכר החודש והיום בו חל החג. אך בשום מקום לא נזכר תאריך מסוים לחג השבועות. חג השבועות מתחיל כאשר אנו מסיימים את מניית שבע השבועות.
לדוגמא: אם התורה אומרת שבחמישה עשר לחודש השביעי חל חג הסוכות. קדושת חג הסוכות טבועה ביום הזה עוד לפני הגיע היום. לכן אנו מסוגלים לעמוד בארבעה עשר לחודש השביעי ולמשוך את קדושת החג אל תוך יום החול הקודם לו.
אך אין קדושה הטבועה בששי בסיוון. קדושה זו תחול על היום כאשר נסיים את מניית שבעת השבועות. לכן אין אפשרות לשבח את הקב"ה על כך שנתן לנו את חג השבועות עד שהמניין הסתיים לחלוטין, שהרי בשעה זו קדושה זו טרם הגיעה לעולם.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
55 - חמדת השבת: צירוף האדם השלישי לזימון
56 - חמדת השבת: הכל מודים בעצרת דבעינן לכם
57 - חמדת השבת: שהחיינו – על שמחת הלב, או על הגלגל החוזר בעולם?
טען עוד
נניח שאדם חוצה את קו התאריך באמצע ספירת העומר. אמש הוא ספר 23 יום. בהגיע הערב הוא עומד לספור 24 ימים לעומר, אך הציבור מונה 25 לעומר. מה עליו לעשות?
האדמו"ר הזקן פוסק שעליו למנות 24, שהרי עברו עליו 24 ימים מאז שהתחיל למנות את העומר, ועל כן הוא מוכרח למנות 24.
עד כאן הצרה הקטנה. הצרה הגדולה היא: מה הוא יעשה בהגיע יום החמישים של הציבור, שאצלו הוא יום 49?
הוא פוסק שגם כאן אותו הדין תקף: עליו להימנע ממלאכה, מכיוון שהוא חלק מהציבור. אך עליו למנות את היום ה-49, וקדושת חג השבועות תחול עליו רק למחרת, כאשר הוא יסיים את מניין שבע השבתות התמימות!
פוסקים רבים חולקים על דבריו. אך עצם הרעיון הזה מפליא ביותר ודורש עיון ומחשבה. מדוע הקב"ה קבע שדווקא חג השבועות יהיה החג שנובע מתוך הספירה שלנו, ולא מתוך קדושה הטבועה מראש בתאריך הזה?
במסכת פסחים (דף סח ע"ב) ישנו דיון על מטרת קידוש המועדות ואיסורי המלאכה שבהם. אין לתנאים ספק שהקב"ה מונע אותנו ממלאכתנו בכדי לאפשר לנו להתמקד בדברים אחרים. השאלה היא במה נכון להתמקד בחגים, בתורה ותפילה, או באכילה ושתיה.
רבי אלעזר אומר שאין חולק שבחג השבועות חובה להתמקד גם בהנאה אנושית, מפני שזהו יום שבו ניתנה התורה. הגמרא ממשיכה ומספרת על מר בריה דרבינא שהיה צם בכל יום למעט ימים ספורים בשנה, אחד מהם הוא חג השבועות, שכן בו ניתנה תורה.
רש"י מבאר שחשוב לא לצום בשבועות, בכדי שלא יעלה על לב אדם שהוא מתענה על עול התורה שהונח עלינו, אלא אדרבה: אנו שמחים בנועם עול תורה ומצוות.
ובכל זאת יש פתחון פה לליצן להתלוצץ על הדבר: הקב"ה הטיל עלינו עול תורה. באותה תורה הוא מצווה עלינו לחגוג את קבלת התורה. אם כך, גם כאשר אנחנו חוגגים את קבלת התורה, זו חגיגה כפויה. הקב"ה כופה עלינו הר כגיגית ואומר: אני מצווה אתכם לחגוג ולשמוח את כפיית שאר התורה עליכם!
אילו הקב"ה היה טובע את קדושת חג השבועות במציאות, היה זה בבחינת מלך המצווה את עמו: כאן יש לשמוח על כך שאני המלך שלכם.
הקב"ה חפץ שנבחר במתן התורה. זה בא לידי ביטוי בשני דברים: ראשית, קדושת חג מתן תורה חייבת לנבוע מהפעולה של בני האדם. אין קדושה הטבועה ביום, אלא יש ספירה, שלנו, במשך תקופה ממושכת, והבחירה שלנו לספור את הזמן מקדשת את היום החמישים של הספירה. האדם שבחר לספור את שבע השבועות התמימות מגיע ליום חג, שנבע מהספירה שלו בדווקא. שנית, הקב"ה לא אמר לנו מה לחגוג חג השבועות. הבחירה בידינו לזהות את היום הזה כחג מתן תורה.
בכל שנה מחדש אנו בוחרים לספור ולחגוג את חג השבועות כחג מתן תורה, בכדי לחזור ולהביע לקב"ה שאנו חפצים ושמחים בתורתו. וכך הקב"ה אומר לנו שתורתי– שלכם היא.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
מי פה עבריין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
