ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
המואבים והעמונים אינם מופיעים בהקשר ישיר. רק בספר דברים נמצאם מקורות מפורשים.
הקב"ה מזהיר את משה רבנו ועם ישראל שלא לצור ולהתגרות במואבים וכנ"ל בעמונים, בני משפחת אברהם: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" (ב, ט) "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם" (ב, יט).
במסגרת קצרה זו לא נדון בשאלה: האם היה זה ציווי לשעה או לדורות? ההלכה לדורות מופיעה בהמשך ספר דברים "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם: עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם ... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם" (כג, ד-ז).
במשנה במסכת יבמות, חז"ל מגבילים איסור זה "עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם, אבל נקבותיהם מותרות מיד" (יבמות דף עו ע"ב).
בגמרא שם מצינו דיון ארוך על המקור לדברי המשנה, ובדיון מובא שם: "א"ר יוחנן, דאמר קרא: "וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר? ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי", ולא ידע ליה? והכתיב: ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים!... א"ל דואג האדומי: עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו... על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, דרכו של איש לקדם, ולא דרכה של אשה לקדם".
לכאורה פשט הגמרא הוא ששאול הכיר את דוד, שהרי כתוב, לכאורה, בפרק הקודם ששאול אהב את דוד. לכן חז"ל תירצו שאת שאול הטרידה השאלה: האם דוד ראוי למלכות?
מעיון בראשונים ובפוסקים מתברר שהם לא פסקו את דברי הגמרא להלכה. נביא כדוגמא את דברי הרמב"ם: "וכיצד דינן עמון ומואב איסורין איסורן איסור עולם זכרים ולא נקבות שנאמר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל י"י וגו', הלכה למשה מסיני שהעמוני הזכר והמואבי הזכר הוא שאסור לעולם לישא בת ישראל אפילו בן בנו עד סוף העולם אבל עמונית ומואבית מותרת מיד כשאר האומות" (רמב"ם איסורי ביאה פרק יב הלכה יח).
אחרי בקשת המחילה, נציע פירוש אחר לפסוק: "וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים" (שמו"א טז, כא). הפעלים בפסוק עוסקים בדוד וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים, אין כל סיבה שהפועל הנוסף מתייחס לשאול וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד. נציע כי גם פעל זה מתייחס לדוד, ודוד הוא זה שאוהב את שאול.
מה קרה? הרי יש לו אב ואם?
התשובה היא שדוד נשלח מן הבית וגורש ממשפחתו (לא נסביר מדוע, מקוצר היריעה, ההסבר יתפרסם בקרוב בספרי "צפנת שמואל – מלכות דוד"), לכן דוד מכריז: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי" (תהלים כז, י).
ואכן דוד קרא לשאול 'אבא' במשך זמן רב יחסית: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי" (שמו"א כד, יא).
המסקנה מהדברים כפולה.
הראשונה, אנו זוכרים תמיד מי הם בני משפחת אברהם ונוהגים בהם בהתאם. לעומת זאת מי מתוכם שאינם מתנהגים כבני אנוש כלפינו, ישלמו על כך מחיר לדורות.
השנייה, שגם כאשר חז"ל עוסקים בסוגיות הלכתיות ודורשים פסוקים, לעתים מדובר בדרש, שאיננו הולך יד ביד עם הפשט.
בכל סוגיא בה אנו עוסקים צריך להבין לאיזה מחלקי הפרד"ס חז"ל מתייחסים.
זהו חלק מרכזי בלימוד התורה המחייה אותנו ונותן טעם לחיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
