ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
איך אפשר לחנך לקיום התורה בשלמות ללא פשרות, ללא ויתורים, להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, ויחד עם זה לחנך לאהבת ישראל שלמה, שכוללת אהבת כל אחד מישראל, גם אלו שרחוקים מתורה ומצוות. האם אין כאן סתירה מיניה וביה. איך אפשר לכבד את המדינה, לראות בה אתחלתא דגאולה ויותר מזה, כאשר יש בה כל כך הרבה רחוקים. ובעיקר כאשר היא מונהגת ע"י עוזבי תורה ומצוות.
את החינוך הבלתי אפשרי הזה חינך מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהוכיח שניתן וחובה לחנך לכל הערכים האלו יחד. כי התורה, העם והארץ תלויים זה בזה, אין קיום לאחד מהם ללא השאר.
שלמות של תורה
אהבת הארץ של רבנו הייתה ללא פשרות, ללא וויתור על משהו ממנה. אהבה זו נבעה מתוך ההכרה הברורה שויתור על חלקי ארץ הוא ויתור על התורה, וויתור על קיום האומה. הארץ, העם והתורה אחד הם, ופגיעה באחד מהם, מהווה פגיעה בכולם. גישה זו, לא נבעה מתוך מבט ראלי, פוליטי, מדיני, או בטחוני, אלא מאמונה תורנית עמוקה שארץ ישראל היא ארץ ה', ארץ החיים של עם ישראל, וכל פירוד וניתוק ממנה הוא פירוד מה', ופגיעת מוות ח"ו.
אהבת ישראל השלמה של מורנו ורבנו לקרובים ולרחוקים, לא נבעה מתוך טוב לב אנושי בלבד, ולא מתוך תפיסה לאומית חיצונית, אלא מעומק אמונה ותורה, מהכרה שלכל אחד מישראל, גם לעוזבי תורה יש נשמה אלוקית טהורה, והיא העיקר שבו, ולכן עתידה היא לנצח את חולשותיו החיצוניות החולפות. אהבת כלל האומה נבעה מתוך ההכרה שכלל ישראל הוא כגוף אחד חי, וגם אם חלק מן הגוף נגוע ומלא חולאים, הרי הוא אבר מאיברנו ובשר מבשרנו. גם אם חלק זה מתכחש לעובדת היותו חלק מכללות עם ה', התכחשות זו היא חלק ממחלתו-מחלתנו. אין אפשרות להפריד בין חלקי הגוף החי האחד. לפיכך יש לשאוף לתיקון שלם של הגוף כולו. תפיסה אחדותית זו, אהבת ישראל שלמה זו, אינה פוגמת חס ושלום באהבת התורה, כי כולה באה מתוך התורה.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל העמיד תלמידים הרבה הוא הוכיח שהשאיפה הגדולה והשלמה של אהבת התורה, העם והארץ, בלא ויתור על אחד מאלה למען האחרת, אפשרית היא לא רק ליחידי סגולה, אלא זו דרך לרבים. אלו אינם שאיפות נפרדות זו מזו - האהבה לעם כולו אינה ממעטת את הדבקות המלאה בתורה, והדבקות המלאה בתורה, לא ממעטת את השאיפה לשלמות הארץ. כל הערכים האלו אחד הם.
היחס למדינה
רבנו לימד אותנו שמדינת ישראל אינה רק מסגרת טכנית פורמאלית לקיום העם, מסגרת שאין לה ערך עצמי. הוא לימד אותנו שלעצם קיומה של המדינה יש משמעות אלוקית. הוא חינך אותנו שלא נחשוב שערכה של המדינה ייערך ויימדד לפי פעולותיה של הממשלה. לבל נחשוב שכאשר ממשלה מתנהגת כהוגן אזי יש למדינה ערך, ואם אין היא מתנהגת כהוגן אזי אין למדינה ערך. לעצם קיומה של המדינה יש ערך רוחני, אלוקי, בהיותה שלב משמעותי במהלך התגשמות חזון הגאולה.
קבוץ הגלויות, ישוב הארץ, שחרור הארץ משלטון גויים, החזרת הארץ לקדושת ישראל ושחרור עם ישראל מעול הגויים, כל התופעות האלו, שהן שייכות לעצם עניינה של מדינת ישראל, הנן מהלכי גאולה אלוקיים. חזרת עם ישראל לארצו ולעצמאותו, מביא ותביא את חזרת עם ישראל לתורתו ולאלוקיו.
בקורתו החריפה של רבנו על הממשלה לא הקטינה במאומה את הכרת ערכה של המדינה. הרב עשה הבחנה ברורה בין היחס לממשלה, הנמדד לפי מעשי הממשלה, לבין היחס למדינה, שהיא קודש. ממשלה באה וממשלה עוברת, וכה אמר רבנו - "אנחנו מצווים על פי התורה, ולא על פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה הנה נצחית והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
סוף דבר, הרב לא נבהל ממעצורים העומדים בדרכה של הגאולה. הוא ראה בעיכובים חלק מתהליך הגאולה הכולל גם משברים בדרך. הוא חינך להאמין ולראות את ישועת ה', לראות את פעולות ה', ולהיות פועלים עם הקב"ה כדברי הירושלמי (שבת פרק ו' ט'): "'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל' אמר ר' ירמיה: עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת - כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
