ישיבה בית המדרש
חמדת השבת: ברכת 'שהחיינו' על כלים חדשים
במבט ראשון לכאורה מדובר בשאלה פשוטה: המשנה במסכת ברכות (פרק ט משנה ג) אומרת "בנה בית חדש, קנה כלים חדשים – מברך 'ברוך שהחיינו'. הגמרא (שם נט:) אומרת שאם קנה את הכלים עבורו ועבור אחר יברך 'הטוב והמטיב'. לפני מספר שבועות נגענו בהבחנה בין 'שהחיינו' ובין 'הטוב והמטיב'.
אם כך, כאשר משפחה רוכשת רהיטים שישמשו את המשפחה כולה יש לברך 'הטוב והמטיב', ואילו אם רוכשים רהיט לאחד מבני הבית עליו לברך 'שהחיינו' (בעבר הערנו שלפי הירושלמי אם הרהיט התקבל במתנה יש לברך 'הטוב והמטיב' גם אם הוא משמש רק אדם אחד. אך דעה זו לא נפסקה הלכה למעשה.
ברם, לפני מספר שבועות הערנו על מחלוקת ראשונים בשאלה איזו ברכת שהחיינו חובה לברך ואיזו רשות:
הרשב"א (בשו"ת חלק א סימן רמה) פוסק שברכה על דברים החוזרים מזמן לזמן היא חובה. לעומת זאת, ברכה על דברים הנובעים משמחת הלב היא רשות.
הריא"ז, בהתבסס על ניתוח הראיות בסוגיא במסכת עירובין, מציע להיפך: ברכה על דברים החוזרים מזמן לזמן היא ברכת הרשות, ואילו ברכה על דברים הנובעים משמחת הלב היא חובה.
כנסת הגדולה מציע אחרת: על המועדים יש חובה לברך שהחיינו, וכל ברכת שהחיינו מלבד זאת איננה חובה.
הרמ"א (אורח חיים סימן רכג סעיף א) כותב כך: יש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, שאינה חובה אלא רשות. ומזה נתפשט שרבים מקלים באלו הברכות.
הבן איש חי (פרשת ראה אות ה) כותב שאכן לא נהוג לברך שהחיינו על כלים חדשים. הוא מפנה לפרי מגדים (משבצות זהב אות ד). המשבצות זהב כותב שם שכמדומה לו שאין מברכים, עיין הטעם במגן אברהם ס"ק ג. המגן אברהם בס"ק ג כותב על כך שהרמ"א כתב שנהגו להקל, מפני שמשמע מהגמרא שהיא רשות, ולכן מקלים רבים בברכות הללו. לכאורה החשבון הוא כזה: אדם שואל את עצמו אם לברך 'שהחיינו' על חפץ חדש. המחיר של לברך הוא חשש מברכה לבטלה. המחיר של לא לברך הוא לא לקיים דבר שהוא בלאו הכי רשות. אם כך, עדיף להסתכן בכך שהוא לא עשה דבר שהוא בלאו הכי רשות מאשר להסתכן בברכה לבטלה.
המגן אברהם מסיים בהתנגדות לחשבון הזה, וכותב "מאי דאיתמר – איתמר". אם המשנה וגמרא אומרים לברך על כלים חדשים, יש לברך, ולא לפטור את עצמנו בטענה שבלאו הכי ברכה זו היא רשות.
הבן איש חי מסיים וכותב שאף על פי שהטעם קלוש – אין לברך, מפני שבסופו של דבר ברכת 'שהחיינו' תלויה במנהג. כף החיים (סימן שכג ס"ק יז) מצטט את דבריו להלכה.
נראה שיש כאן מחלוקת מעניינת בין המגן אברהם והבן איש חי.
הבן איש חי מסכים שמעיקר הדין יש לברך 'שהחיינו' על כלים חדשים. כלים חדשים מביאים את האדם להתרגשות המתאימה לברכת 'שהחיינו'. אך אחרי שאנשים נהגו שלא לברך, מתברר שרוב האנשים אינם מברכים על ההתרגשות המסוימת הזאת. אם כך, אדם אינו יכול להחליט לבד שההתרגשות הזאת מצדיקה את הברכה, כאשר הסביבה אינה נוהגת כך.
המגן אברהם מתנגד לכל המהלך. הוא טוען שהחשבון שהצגנו לעיל אינו הדרך הנכונה לנתח את הדברים. אם חז"ל אמרו שיש לברך על משהו, אז יש לברך עליו. עצם האמירה: נכון שחז"ל אמרו שיש לברך על זה. אבל גם הם מודים שאין חובה לברך, אם כך, האם לא עדיף לחשוש מספק ברכה לבטלה?
יש שתי בעיות בחשבון הזה:
ראשית: יש כאן חשש לחוסר כבוד כלפי דברי חז"ל. אם חז"ל אמרו שיש לברך על כלים חדשים, אז יש לברך על כלים חדשים. מי אנו שנפקפק ונאמר שמהיות טוב, מחשש ברכה לבטלה, לא נקיים את מה שהורו לנו חז"ל, ונחשוש לברכה לבטלה בניגוד לדבריהם?
שנית: נשוב לעיקרון. נקבע שברכת 'שהחיינו' בהקשר זה היא רשות. בשונה מברכת 'שהחיינו' בחגים, בהם אנו נדרשים לתשומת לב לכך שהקב"ה נתן לנו את החג הזה, ולפיכך ברכתה חובה; ובשונה מברכות הנהנין, בהם אסור ליהנות מן העולם ללא ברכה; ברכת 'שהחיינו' זו היא רשות. מדוע? מפני שהיא ברכה על תחושה פנימית. ההבדל בין כלי פשוט שאין לברך עליו 'שהחיינו' וכלי ייחודי, עליו יש לברך, הוא הבדל שקשה להגדיר במדויק. אם כך, הברכה היא על התחושה שנוצרה בעקבות הכלי, ולא על המציאות הקשיחה שלפנינו. לכן מותר ליהנות מהכלי גם ללא ברכת 'שהחיינו'.
אך המנהג המדובר לוקח צעד אחד מעבר לכך: הוא אומר לנו להתעלם מההשלכה ההלכתית של התחושה. הוא אומר שאמנם הקב"ה נתן לנו כאן מתנה, התחושה המרגשת הזאת, וחז"ל אמרו לנו לברך אותו עליה, אך אנו בוחרים למחוק את ההודאה לקב"ה.
אם אדם נמצא בהתלבטות אמיתית, שמא כלי זה אינו מרגש דיו בכדי להצדיק את ברכת 'שהחיינו', אין חולק שנכון יותר להימנע מספק ברכה לבטלה.
אך אם אדם יודע שהוא רכש רכישה ייחודית, המרגשת אותו, אין זה נכון לומר שאין מחיר להימנעות מברכת 'שהחיינו'. בצד אחד יש וודאות שברכה זו אינה לבטלה, שכן חז"ל הורונו לברך אותה. ובצד השני יש חלילה פגיעה באמון בדברי חז"ל, וגם כפירה בטובה והימנעות מהודיה לקב"ה כראוי.
וכך גם פוסקים ערוך השלחן והמשנה ברורה: אמנם ברכת 'שהחיינו' זו אינה חובה. אך חלילה להקל ראש בחובת ההודאה לקב"ה על הטובה שהוא גומל לנו, על פי הגדרים שזכינו לקבל מפי חז"ל.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית









