ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
עינו של אחד הקלגסים צדה את הכינורות אשר על כתפי הלוויים. "שם שאלונו שובינו דברי שיר, ותוללינו שמחה: שירו לנו משיר ציון". נגנו לנו משירי ארץ ישראל – פוקד הקלגס. יודעים הלוויים כי אין בידם שירי מולדת כמו לכל עם ולשון. "שיר ציון" אינו אלא "שיר ה'", אשר הושר בבית המקדש. "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר"? האם נכון הוא לנגן את שירי המקדש על אדמה טמאה? האם נכון הוא ליטול כינור וחליל ו"לחלל" את שירי הקודש? האם נכון לשיר אותם שלא לשם שמים ולשם מצוה?
לא היה זמן לדיונים מעמיקים וללבטים ממושכים. החליפו הלוויים מבטים זה אל מול זה, ואז, באין אומר ודברים, הורידו הלוויים את כינורותיהם מידיהם ותלו אותם על ערבי הנחל. את בהונות ידיהם שלחו לפיהם, ואותן שברו בשיניהם. את שיר ה' לא נשיר במקום הזה. הנגינה היהודית, המוסיקה היהודית – נגוזו באחת. לא נותרו בידיהם, לא שירי ציון ולא שירי ה'. אי אפשר היה לקיים אותם שלא בהקשר המקורי והטבעי: בארץ ציון וירושלים. מאז נקוטה בידינו גזירתם של חז"ל: בטל השיר מבית המשתאות וערבה כל שמחה. "אל תשמח ישראל, אל גיל כעמים". "שבת משוש תופים, חדל שאון עליזים, שבת משוש כינור. בשיר לא ישתו יין, יימר שכר לשותיו".
שבועה נשבעו כולם באותו מעמד. לא נשלים עם החורבן. לא נשלים עם הגלות. לא נשלים עם אובדנה של האומנות היהודית. לא נשלים עם קיצה של התרבות היהודית. שוב נשוב עוד לירושלים. רק מן העריגה לציון, מן הגעגועים לארץ הצבי ומן הכיסופים לבנין המקדש נשאב את הכוח לשמור על הקיום הזמני בארץ נכר. רק מן האמונה הזאת ניקח את תעצומות הנפש לחיות ואף לשמוח את שמחת החיים. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
עם בניינה של ירושלים ישובו לנו גם "זמרת הארץ" והניגון היהודי שאבד לנו, עם כל אוצרותיה של התרבות היהודית. עם תקומתה של עיר דוד, יתעורר לנו גם כינורו של דוד. ומכוח האבל על חורבנה של ירושלים, נזכה לראות בשמחתה: כוהנים בעבודתם ולוויים בשירם ובזמרם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












