בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • דרכי חז"ל במקרא
  • פשט ודרש – הרב משה גנץ
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה 29 דק' צפיה
שני תפקידים מרכזיים לחכמינו ז"ל .
האחד הוא פירוש התורה , חכמים יכולים להסביר לנו את הפסוקים כפי המסור להם ומידות מיוחדות בדרכי לימוד. תוקף דברים כאלו שלמדו החכמים הוא מן התורה.
הקב"ה נתן להם כח זה, לדוגמה בתורה כתוב "לא תעשה כל מלאכה (ויקרא טז, כט), מהי מלאכה? דבר זה נמסר לפירושם של חכמים ויקבל תוקף של דאורייתא .
ופעמים מתקנים חכמים דברים חדשים משלהם שאינם כתובים בתורה, זהו כח שני של חכמים לתקן תקנות ולגזור גזרות. מעמדם של דברים אלו שעשו חכמים מעצמם, בכח שהתורה נתנה להם, נקרא דרבנן .
וישנו דבר נוסף, חכמים אומרים דבר מעצמם ותוקפו מדאורייתא.
לדוגמה לולב יבש, חכמים התירו בשעת הדחק (סוכה לא, ב). מדאורייתא הוא פסול, אם כן כיצד בשעת הדחק יכולים חכמים להתיר? אמר הרא"ש מסרן הכתוב לחכמים (סוכה פ"ג, יד). הקב"ה אמר שארבעת המינים צריכים להיות מהודרים, "פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ). חכמים יכולים לומר שאין הדר ללולב יבש והוא פסול מדאורייתא, אמנם בשעת הדחק זה נקרא הדר וכשר.
כך גם במלאכות יום טוב, מסר הכתוב לחכמים להגדיר מה נקרא "מקרא קודש" (ויקרא כג, במדבר כח-כט). וכן בעינויי יוה"כ, מלבד אכילה ושתיה ישנם עוד איסורים שנחלקו הראשונים מה תוקפם. אך במשנה כתוב שהמלך והכלה יכולים לרחוץ פניהם (יומא עג, ב), אם איסור רחיצה מדרבנן מובן שהם התירו לבעלי צורך מיוחד כמלך וכלה. אך אם האיסור מדאורייתא, מה זה משנה שמדובר מלך וכלה, התורה אסרה ואין מקום להתיר לאף אחד? מסבירים הראשונים "מסרן הכתוב לחכמים", התורה נתנה לחכמים לקבוע מה נקרא עינוי ותוקף הדבר מן התורה.
חכמים בשיקול דעת שלהם יכולים לקבוע דברים שדיניהם מן התורה.
דוגמה חשובה מאוד היא עניין השיעורים, משמעות השיעורים היא לדברים מן התורה. למשל טבילה צריכה להיות במקווה שיש בו לפחות ארבעים סאה, אך את שיעור זה דרשו חכמים (כתובות קד, ב) ולא התורה.
ש: שיעורים הם לא הלכה למשה מסיני?
ת: חלק כן, כמו שמבואר בגמרא סוכה (ה, א), אבל רוב השיעורים נקבעו על ידי חכמים.
והנה בזה דבר פלא, רוב השיעורים הם מספרים עגולים. כיצד זה יתכן? "אין מעשה קטן כלום", אך בגיל שלוש עשרה ויום אחד כל הילדים כבר נהיים בוגרים? האמת היא שהשיעור הוא שתי שערות, אך חכמים הסבירו שלפני גיל שלוש עשרה אינם כלום. אצל כולם זה אותו דבר בגיל שלוש עשרה הבאת שתי שערות משמעותה בגרות. זה מסמכותם של חכמים- "מסרן הכתוב לחכמים".
כל שיעורי חכמים אינם אמתיים אלא הלכתיים, הנה לדוגמה אדם הלך בדרך ומצא גוזל. יסתכל סביבו, אם בקוטר חמישים אמה ימצא שובך הרי שלשם שייך הגוזל, ואם לא מצא יכול לקחת לעצמו את הגוזל (ב"ב כג, ב). שאל רבי ירמיה מה קורה כאשר רגל אחת של הגוזל בתוך חמישים אמה מן השובך ורגל אחת בחוץ? זרקו אותו מבית המדרש. שאלתו של רבי ירמיה מצוינת, כיצד יכול להיות שנקבע שיעור קבוע לכל העולם.
תוספות אומר שם דבר דחוק מאוד, אם חכמים אמרו חמישים אמה מילימטר מעבר לא ילך הגוזל (שם ד"ה ועל דא אפקוהו). על הפקפוק בדברי חכמים צריך להוציאו מבית המדרש, ודאי שקשה לומר כן שהרי יש גוזל שמן ויש רזה יש קיץ ויש חורף.
אלא שאין לרבי ירמיה יכולת להביא תקנה טובה יותר, הרי מה אפשר להציע למסור לבני אדם את ההחלטה האם נראה מהיכן יצא הגוזל? אי אפשר לסמוך על השכל של בני אדם, אפילו ב"ד לא מספיק יכוון לשכל הישר בכל מקום. על כן צריך לקבוע כללים, מספר עגול, מדובר במספר לא מדוייק, לכן הוא עגול. זהו יסוד חשוב בהבנת כוחם של חכמים.
ש: כתוב שהקב"ה משנה את הכוכבים לפי קביעת ר"ח שנעשה בב"ד?
ת: זו שאלה טובה שאין לה זמן היום, בעז"ה תזכיר להתייחס אליה באלול.

תשעה באב בגלות היה ברור מאוד, כל הצרות שורשן בחורבן המקדש. כל אחד ראה את השבר שנהיה לנו בעקבות החורבן, בצעירותו של הרב היה יהודי מבוגר שקורא את הפטרת חזון ובוכה בכי תמרורים.
אנו היום זוכים לראות בשוב ה' את שבותנו, האבלות כבר אינה דבר ברור ונראה. ב"ה אנו נמצאים במציאות של רוב טובה. באבלות רגילה ההלכות מלמדות כיצד לבטא את האבל, כאן חכמים צריכים ללמדנו כיצד לעורר את האבל.
הרמב"ם כותב שעיקר האבל לעוררנו בתשובה, עניין זה שייך גם בימינו. לצער ב"ה קשה להתחבר בימינו, אך כולנו יכולים להתעורר בתשובה על מנת שנזכה למילוי החסרון הגדול של ביהמ"ק.
כתב יהודי לרב שקשה לו להתפלל להשבת הקרבנות, זה לא חסר לו וכתוב "דובר שקרים לא יכול לנגד עיני" (תהלים קא, ז). איני צריך קרבנות.
כתב לו הרב בחזרה שיש ואדם נמצא בשתי צרות, אין לו תיאבון, אך גם אין לו אוכל. שתי תפילות עליו להתפלל, האחת לקבלת מזון והשנית לקבלת תיאבון שלא חלילה ימות מחוסר אוכל.
כך עלינו להתפלל להשבת המקדש, לזכות לשוב השכינה לציון וחידוש הקרבנות, וכן להתפלל להרגשת חסרון המקדש והצורך בקרבנות.
שנזכה לראות בשוב השכינה במהרה בימינו אמן.
לחיילים אין בין הזמנים, אתם צריכים לנח, אך מותר גם ללמוד בבה"ז.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il