ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
דרשות תומכות חלקן הן כדוגמת מה שקרא הרמב"ם פירוש מקובל, מסורת ממשה רבנו יכולה לקבל מקור מן הפסוק. הדרשה אינה מחדשת את ההלכה, אלא מחברת את הידוע לכתוב כדי לתת לו תוקף. האתרוג הוא אחת הדוגמאות שיש עליו כמה דרשות תומכות, שהוא עצמו נלמד במסורת מסיני. כך הדרשה התומכת לא צריכה להיות חזקה מאוד, שעניינה רק להעצים את הדין. בכל מקום שנמצא דרשה חלשה ניתן לומר שהיא תומכת, הבנה זו מסבירה הרבה דרשות מוזרות.
הרמב"ם מונה חמשה חלקים בתורה שבעל פה: הלכה למשה מסיני, פירוש מקובל, דרשות החכמים (דרשות יוצרות), גזרות דרבנן, תקנות חכמים.
בשיעור הקודם הזכרנו שהבחנה בין שלוש סוגי דרשות, אפשר לקבל מתוך התבוננות בדרשות הנמצאות בתחילת פרק שני ממסכת קידושין. הראשונה שהזכרנו היא קריאת פשט הפסוק . על דרך זו נלמד ששלוחו של אדם כמותו, "ושחטו אתו כל עדת** הדבר מוכרח להלמד מן הפסוק. כך גם בדין של קרבן השותפים "אדם כי יקריב.. תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), מכאן ששניים יכולים להקריב בשותפות. על דרך זה כמעט כתוב מפורש בפסוק גם הדין ששחיטה כשרה בזר "**", מוזכר הכהן רק לאחר השחיטה כי לא צריך אותו לפני כן.
וכן "תשבו כעין תדורו**, וכן ונשל הברזל מן העץ** אלו דרשות שלמדו חכמים וכמעט מפורשות בכתוב.
סוג שני של דרשות הוא "כן תרימו גם אתם" (במדבר יח, כח) לרבות שלוחכם, כוונת הפסוק לפי פשוטו הנה שכמו שישראל נותנים תרומה לכהנים, כן תרימו גם אתם הלויים תרומה, וזוהי תרומת מעשר. אמנם המילה 'גם' הנה מיותרת "כן תרימו אתם", הפשטן אינו נבהל מן המילה המיותרת שהיא מסתדרת עם הפשט. הדרשן מחפש מה מיותר , או אפילו חצי מיותר לראות מה הקב"ה הסתיר בפסוק. בסוג דרשה זה צריך להפעיל את הסברא כדי לדעת מה לדרוש.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
9 - מקובל על המדע
10 - מדרשי הלכה
11 - ביאור = האות שלך בתורה
טען עוד
נקרא את לשונו המיוחדת של המלבי"ם המסביר עניין זה בהקדמתו לספר ויקרא:
"בפי' הזה סללתי דרך חדש, נאדר בקודש, לבאר דברי חכמים וחדותם, דברי רבותינו בקבלתם, עפ"י יסודי הלשון ועפ"י חוקי המליצה וההגיון, בדרכים חדשים מופלאים ומסולאים. בו הראיתי ובררתי כי היה ביד חז"ל אוצרות וחוסן ישועות מלאים חכמה ודעת, היה בידם כללים גדולים ויסודות קבועים בדרכי הדקדוק ויסודי הלשון וההגיון אשר רובם נעלמו ונסתרו מעין כל חכמי לבב הבאים אחריהם, וע"כ נעלמו דרכיהם ונתיבותיה לא נודעו. הראיתי ובררתי במופתים נאמנים כי הדרוש הוא הפשט הפשוט המוכרח והמוטבע בעומק הלשון וביסודי השפה העבריה. וכל התורה המסורה בע"פ הלא כתובה על ספר תורת אלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא את כל דברי הקבלה שנמסרה בסיני עפ"י כללי הלשון ודרכיו וגדריו עפ"י חוקים קבועים וברורים ואמתיים. בו בניתי מגדל עז לשם ה'. בו ירוץ צדיק ונשגב, שם יתיצבו שרי החילים לערך מלחמה נגד הקראים והמכחישים את קבלת חז"ל, שם ידברו את אויבי הקבלה בשער, יתועדו ויתראו פנים אל פנים, יקריבו ריבם יגישו עצומותיהם, יתוכחו ויבחנו וישמעו ויאמרו אמת, משה אמת ותורתו אמת וקבלתו אמת כולם נתנו מרועה אחד. את הכללים והיסודות הרימותי תרומה וסדרתים בהקדמה הנקראת בשם אילת השחר ועלו בידי למספר תרי"ג כללים, בכל כלל אספתי את כל המקומות שהשתמשו חכמים בכלל ההוא, ובא האות והמופת כי שמרו את היסודות האלה בכ"מ ועליהם בנו חומה בצורה והם יהיו תרי"ג מפתחות גם יפתח כל דורש וכל מבקש שערי דרשות התלמוד והמדרשים ויבואו בחדרים ושערים לא יסגרו. חברתיו בשקידה רבה וביגיע כפים, בעזר העוזר רוכב שמים".
ודאי מגיע יישר כח גדול למלבי"ם על העבודה המיוחדת שמסר בפנינו, אך כבר כתב הגר"א שלא כדבריו. אין הדרש עומק הפשט, שני דברים שונים הם ומתנהלים בדרך שונה. כבר הארכנו בדבר באחד השיעורים הקודמים בעניין מתהפך כחומר חותם .
מחלוקת מעניינת יש בין הרמב"ם לרמב"ן בשאלה האם הדרשה היא כוונת הכתוב . הרמב"ם כתב בשורשים המקדימים למניין המצוות שאין למנות את הנלמד מדרשה. כמו שמצוות שאינן לדורות אין הרמב"ם מונה כחלק מן התרי"ג, כך אינו מונה את הנלמד מדרש. הרמב"ן משיג על דברי הרמב"ם, להבנתו הדרשה היא הבנת הכתוב. את התורה יש לקרוא פעמיים, בפעם הראשונה כפשוטה, ובפעם השניה מתוך הבנה שספר א-לוקי יש בו עומק שהקב"ה התכוון אליו.
התשב"ץ כתב על הרמב"ן שלא הבין נכונה את דברי הרמב"ם, מסכימים כולם שהתורה התכוונה לדרשות. הרמב"ם רק כתב מה נאמר מסיני בפירוש, ומה התכוון אליו הקב"ה אך לא אמר בסיני. אלא הטמין במילות התורה, שחכמים מתוקף סמכותם יבואו וידרשו את התורה. כמו הדרשה על חצי שיעור שלמד רבי יוחנן, אינה מתרי"ג מצוות שנאמרו למשה מסיני אף שודאי כוונת הכתוב לכך. תוקפן של דרשות אלו דאורייתא, אך לא נאמרו בסיני.
כך תירץ התשב"ץ את הרמב"ם, אך הרמב"ן הבין שכל הדרשות כתובות בתורה כחלק מתרי"ג המצוות שניתנו למשה מסיני. כדאי לקרוא את דבריו בפנים, בהשגתו לשורש השני מספר המצוות של הרמב"ם.
הסוג השלישי של הדרשות הנו כדוגמת הדרשה "שליחות מנלן דתניא ושלח מלמד שהוא עושה שליח ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח" (קידושין מא, א). צריך להבין שבלשון התורה לא רגילה המילה 'ושלח', ישנם מלאכים אך לא שליחים. והנה במקום לגרש כתוב לשלח, על כן מבינים חז"ל שיש לדרוש, אך הדרשה אינה מוכרחת.
כך גם בדין תשלומי נזק, "ורפוא ירפא" (שמות כא, יט), היה אפשר לחשוב שישלמו או את דמי הנזק או את דמי הרפואה, למדה הגמרא מן התורה שיש גם תשלומי נזק וגם ריפוי. אך הלימוד מוזר "לימא קרא או רפא רפא או ירפא ירפא מאי ורפא ירפא ש"מ ליתן רפואה במקום נזק" (ב"ק פה, ב), נראה מוזר לכתוב בדרך שמציעה הגמרא.
על כן נראה שדרשה מסוג זה השלישי הן הדרשות התומכות, חכמים ידעו את הדין ורצו רק לתת לו תוקף. כך כל הדרשות הקשות בהבנת המקרא, תירוץ יפה הוא להסביר שאינן כתובות אפילו לא בקריאה השנייה, חכמים דרשום לתת תוקף מיוחד לדינים הנלמדים.
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך יוצרים את השבת ?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
