ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
אמרה תורה: "לפני עיוור לא תתן מכשול" והכוונה היא לא רק לפשוטו של מקרא שאסור לשים מכשול בדרך שעובר בה עיוור, אלא גם אם אדם בא אליך לבקש עצה בנושא שאתה מכיר והוא אינו מכיר, הוא עיוור בעניין זה. אל תיתן לו עצה לא הוגנת, עצה מכשילה.
אמר לך: "בת פלוני מהי לכהונה?" אל תאמר לו: "כשרה" - והיא אינה, אלא פסולה. אם אדם בא להתייעץ איתך בעניין שאתה נוגע בו, אל תיעץ לו עצה שהיא לרעתו ואתה תרויח מזה. אל תאמר לו: "מכור שדך וקנה לך חמור" ואתה עוקף עליו ונוטלה ממנו. לא יעזרו התרוצים שהתכוונת בעצם לטובתו. על זה נאמר: "ויראת מאלוקיך" - היודע מה בליבך. בכל דבר המסור ללב שרק אדם עצמו יודע את כוונתו אם לטובה או לא לטובה, נאמר: "ויראת מאלוקיך" - הרואה ללבב. ועל זה נאמר: "ארור משגה עיוור בדרך".
ובכן, זאת חובת האדם הישר, כאשר יבוא איש להתייעץ בו, יתן לו עצה שהוא היה נותן לעצמו ממש. ישקול רק את טובתו של הבא להתייעץ בלי שום שיקול נוסף אחר.
ומה יעשה אדם כאשר בא אליו מישהו להתייעץ בו והוא רואה שאם יתן לשואל עצה לטובתו, הוא המייעץ בעצמו עלול להיפגע ממנה. האם אדם חייב לתת עצה לאחרים הפוגעת בו בעצמו? עליו להעמיד את השואל על הבעיה בדבר, ואם אינו יכול להסביר לו זאת, יסתלק מן הדבר ולא יתן עצה שאינה נכונה. לעולם לא יתן עצה שיש בה כוונה נוספת מלבד מה שלטובת השואל.
כמובן, יש להוציא מכלל זה אם כוונת המתייעץ לרעה. במקרה כזה מצווה לרמותו ולמנוע ממנו להרע, ועל זה נאמר: "עם עקש תתפל". איסור: "לפני עיוור לא תתן מכשול" כולל גם איסור לסייע לאדם לעבור עבירה, לגרום לאחר להכשל באיסור, אם אדם רוצה לעשות איסור והוא מבקש את עזרתך גם על זה נאמר: "לפני עוור לא תתן מכשול".
אם אדם ישים לב, יראה שהוא נפגש בזה לעיתים קרובות. אין זה נדיר שאחד מתייעץ עם השני בעניינים שונים ודרושה זהירות גדולה לא לתת עצה שאינה הוגנת.
ומכלל לאו אתה שומע הן: אם אתה רואה שעוור בדבר הולך להכשל, הסר את המכשול מדרכו. אם ביכלתך למנוע אותו מכישלון אל תעמוד מנגד אלא עזור לו להינצל.
הונאת דברים, הלבנת פנים, הכשלת עיוור בעצה, רכילות, שנאה, נקימה, שבועות, דבר שקר וחילול-השם, אלו דברים מצויים מאד וצריך להתאמץ מאד ע"מ לשים לב איך לא להיכשל בהם. ובלי תשומת לב והתרגלות מתמדת לזהירות, אי אפשר להגיע בהם לנקיות. אבל מתוך התבוננות וערנות ושימת-לב, יכול אדם להתקדם, לבנות את עצמו, לפתח את אישיותו, להיות אוהב את הבריות ואהוב על הבריות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














