ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
אנו גם מבחינים שאין אמירה כללית הקובעת שיש לברך 'שהחיינו' על כל מצווה. על פניו נשמע שיש מצוות שמברכים עליהם 'שהחיינו' ויש מצוות שלא. עלינו לברר את הכללים.
מכאן עולה השאלה: על אלו מצוות ראוי לברך 'שהחיינו'?
בעלי התוספות (במסכת ברכות דף מו ע"א) מציעים שתי הצעות:
בשם רב שרירא גאון: יש לברך על מצוות החוזרות מזמן לזמן. לפי דבריו ממקדים את ההודאה בברכה ל'שהחיינו .... לזמן הזה'.
לבעלי התוס' הצעה אחרת: לברך 'שהחיינו' על מצוות שיש בהן שמחה. הם ממקדים את הברכה במרכיב של השמחה שבברכת 'שהחיינו'.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
64 - חמדת השבת: ברכת הלידה – הלכה למעשה
65 - חמדת השבת: שיטות הראשונים בברכת 'שהחיינו' על קיום מצוות
66 - חמדת הברכות: כיצד מברכים על המצוות?
טען עוד
במסכת ברכות (דף לז ע"ב) רש"י מבאר שמדובר בישראל (כלומר, אדם שאינו כהן) שלא הקריב מנחה זה זמן רב. לעומת זאת, במסכת מנחות (דף עה ע"ב) מפרש רש"י שהכוונה היא לכהן הזוכה להקריב את המנחה מסוג זה בפעם הראשונה בחייו.
הרוקח (רבי אליעזר מוורמייזא, מגדולי חסידי אשכנז בתקופת הראשונים) לומד מכך שכל מצווה שאדם עושה לראשונה בחייו, גם אם ימשיך לעשותה תדיר בהמשך חייו (ככהן המקריב מנחות לראשונה, ועתיד לכהן לאורך ימים ושנים) מברך 'שהחיינו'.
בעלי התוספות דוחים את שני הפירושים של רש"י: פשט הברייתא עוסקת בכהן, ואין מקור לכך שמברכים 'שהחיינו' על הקרבה בפעם ראשונה בחיים. לכן הם מבארים שאכן מדובר בכהן ששב למשמרתו. כידוע, הכהנים היו עושים משמרות ומגיעים למקדש לשבועיים בשנה, בכל פעם לשבוע וזה בנוסף לעבודה ברגלים. מדובר בכהן שעתה שב למשמרת שלו ולא הקריב מנחה בחצי השנה האחרונה, ולכן מברך 'שהחיינו' ככל מצווה השבה לאדם מזמן לזמן.
על פניו רש"י ממקד את ברכת 'שהחיינו' זו בשמחה של התחדשות המצווה, ואילו בעלי התוספות ממקדים ברכיב 'שהחיינו.... לזמן הזה', כגלגל החוזר בעולם.
הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין) מפרש פירוש שלישי: המקריב מנחה מן התבואה החדשה מברך 'שהחיינו'. לכאורה הוא נוטה יותר לכיוון של בעלי התוספות, ומחבר את ברכת 'שהחיינו' זו לגלגל החוזר בעולם. אך נראה שהוא אינו מקבל את הגדרתם לעניין שיבת הכהנים לעבודתם השנתית. אין מעגל קבוע לכלל הכהנים, אלא כל כהן עובד במשמרתו. קשה לראות בכך גלגל החוזר בעולם. לכן הוא מעדיף לחבר את הברכה לגלגל החקלאי הקבוע.
זה מוביל אותנו לברר כיצד פוסק הרמב"ם בשאלה הכללית יותר – על אלו מצוות מברכים 'שהחיינו'?
הרמב"ם (הלכות ברכות פרק יא הלכה ט) אומר שניתן לברך 'שהחיינו' על שלושה סוגי מצוות:
א. מצוות החוזרות מזמן לזמן. המאפיין הזה מתחבר לשיטת רב שרירא גאון. ההודאה היא על כך ששרדנו גלגל זמן נוסף של העולם.
ב. מצווה שהיא קניין: ציצית תפילין מזוזה מעקה. לכאורה כאן מדובר על בעלות המייצרת שמחה (בדומה יותר לשיטת בעלי התוספות)
ג. מצוות נדירות, כמו ברית מילה ופדיון הבן. לכאורה המוקד כאן דומה יותר לבעלי התוספות, הנדירות של המצוות הופכות את המצוות למשמחות.
מכך שהברייתא אומרת שמברכים על הכנת המצווה יש מקום לנטות דווקא לכך שהברכה היא על השמחה שבמצווה. אדם בא לבנות סוכה, אדם בא לקשור ציצית – הוא מתרגש. נשמע שהברכה קשורה פחות לחזרה העונתית של המצווה.
הטור (אורח חיים סימן כב) פוסק לברך 'שהחיינו' על ציצית. הבית יוסף מקשה – מדוע הוא כתב כך על ציצית בלבד, ולא על תפילין?
הבית יוסף מביא בשם המהר"י אבוהב שהטור סובר שברכת 'שהחיינו' על המצוות היא בעיקר על מצוות החוזרות מזמן לזמן. אך הציצית היא גם בגד חדש, ומכאן ההצדקה לברך עליה 'שהחיינו'.
נשים לב שהגדרה זו מקבילה, אך שונה, מהקטגוריה השנייה שהביא הרמב"ם: הרמב"ם אומר לברך על כל חפץ מצווה חדש. הטור מצמצם ופוסק לברך רק על חפצים שהם חדשים גם ללא קשר למצווה שבהן. לכן לפי הטור אין מקום לברך 'שהחיינו' על תפילין, שהרי התפילין אינן חוזרות מזמן לזמן, ואינן מלבוש, אלא תשמיש קדושה בלבד.
הב"ח אינו מקבל את הסברו של המהר"י אבוהב. הוא אומר שאם אכן כוונת הטור היא שמברכים 'שהחיינו' על בגד הציצית, לא מתאים לכתוב את ההלכה הזאת בהלכות לבישת ציצית. הלכה זו היא הלכה בהלכות ברכות 'שהחיינו' על בגדים חדשים!
לכן הב"ח מסביר את הטור אחרת, ומעביר את כל כובד המשקל למישור של השמחה שבמצווה. למצוות שונות יש אופי שונה. מצוות ציצית היא מצווה להטיל ציצית על בגד רגיל לחלוטין. אנו לובשים בגד של ארבע כנפות, והתורה מצווה להוסיף להם ציצית. תפילין, לעומת זאת, הן קדושות: הן דורשות גוף נקי, לא להסיח מהן את הדעת, ועוד. העמדה הנפשית אל מול התפילין דורשת יראה, לא שמחה, ולכן לא מתאים לברך על תפילין 'שהחיינו'.
נסכם בקצרה את שיטות הראשונים שלמדנו, ובעזרת ה' בפעם הבאה נלמד את השלכת הדברים הללו הלכה למעשה בדברי הפוסקים:
על אלו מצוות מברכים 'שהחיינו'?
א. רב שרירא גאון: מצוות החוזרות מזמן לזמן.
ב. בעלי התוספות (במסכת ברכות דף מו ע"א): על מצוות שיש בהן שמחה.
ג. רש"י (בביאורו למסכת ברכות דף לז ע"ב): על מצווה שאדם לא קיים מזה זמן רב ועתה זוכה לקיים אותה שוב.
ד. רש"י (בביאורו במסכת מנחות דף עה ע"ב, על פי הרחבת הרוקח לדבריו): על הפעם הראשונה שאדם מקיים מצווה.
מספר הערות על שיטת רש"י:
1. לא מוכח שרש"י סובר שאין לברך במצבים אחרים. יתכן ורש"י מסכים עם הראשונים האחרים שניתן לברך גם במצבים שהם מתארים.
2. לגבי ביאור הברייתא בה רש"י עסק: בעלי התוספות מבארים שהכוונה היא לכהן השב לעבוד במשמרתו הקבועה; הרמב"ם מבאר שהכוונה היא להקרבה הראשונה של מנחה מהתבואה החדשה.
ה. רמב"ם: מברכים על שלושה סוגי מצוות: 1. מצווה החוזרת מזמן לזמן (בדומה לרב שרירא גאון). 2. מצווה שהיא קניין. 3. מצווה נדירה (בדומה לדברי רש"י במסכת ברכות דף לז ע"ב).
ו. טור: מברכים שהחיינו על ציצית. משמע שלא על תפילין. מדוע?
1. מהר"י אבוהב: מברכים על בגד הציצית, מצד היותו בגד, ללא קשר למצווה שבו.
2. ב"ח: מברכים על שמחת המצווה שבלבישת ציצית. אין מברכים על תפילין, מפני שהתפילין דורשים כובד ראש גדול, ולא נכון לשמוח בהם.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אוצרות בלב הים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
