ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
אחת המצוות הראשונות שנצטוו ישראל היא המצווה "ושמרתם את המצות" (שמות פרק יב פסוק יז). עם ישראל, שזכה למעט מאוד מצוות באותה העת, היה עשוי לחשוב שהקב"ה עתיד לומר על מצוות רבות כי הן זקוקות ל'שימור' שכזה. אך אנו שזכינו לקבל את התורה בשלמותה יודעים שציווי שכזה הוא חריג ביותר. מצוות מעטות זוכות לציווי נוסף התובע ממנו לשמור אותן.
באותו הפרק (שמות פרק יב) דרישת השבתת השאור והחמץ מאוד ברורה. כך שלא היה מקום להעלות על הדעת שהמצות יהיו חמץ. מתוך כך עולה שאלת משמעות שימור החמץ באופן זה.
במסכת פסחים הגמרא מזכירה את הפסוק פעמיים:
א. בדף לח ע"ב הגמרא אומרת שאמנם מצות תודה או נזיר אינם חמץ (כפי שמודגש בפרשת השבוע שלנו בהקשר של המנחות), אך לא יוצאים ידי חובת מצות מצווה באכילתם, מפני שלא התקיים בהם "ושמרתם את המצות", וכפי שכותב הרמב"ם (חמץ ומצה ו, ט): "חלות תודה ורקיקי נזיר שעשה אותן לעצמו אין יוצאין בהן שנאמר ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לעניין מצה בלבד היא שיוצאין בה אבל זו משתמרת לעניין הזבח".
ב. בדף מ ע"א רבא אומר שאסור ללתות (להשרות במים) את החיטים המיועדים למצות. לאחר מכן הוא חוזר בו ואומר שניתן ללתות את החיטים אם יקפיד שלא יחמיצו. לבסוף הוא אומר שבעצם מצווה ללתות, בכדי לקיים "ושמרתם את המצות".
ב. בדף מ ע"א רבא אומר שאסור ללתות (להשרות במים) את החיטים המיועדים למצות. לאחר מכן הוא חוזר בו ואומר שניתן ללתות את החיטים אם יקפיד שלא יחמיצו. לבסוף הוא אומר שבעצם מצווה ללתות, בכדי לקיים "ושמרתם את המצות".
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
107 - חמדת החדשים: החודש הזה – כזה ראה וקדש
108 - חמדת הכשרות: ושמרתם את המצות
109 - חמדת הכשרות: מספר השלכות להגדרת חתיכה נעשית נבלה
טען עוד
בסוף הסוגיה בדף מ ע"א הגמרא מתלבטת אם שימור משעת לישה נקרא שימור. הגמרא אומרת שרבא מחמיר ואומר לקושרי העומרים שיהפכו את העומרים ויקשרו אותם לשם מצות המצווה. ניתן להבין את השאלה בשני אופנים, המקבילים לאופנים הקודמים:
א. מכיוון שיש לכוון שהכנת המצות תהיה לשם מצות מצווה, יש מקום להתלבט החל מאיזה שלב יש לכוון לכך: משעת קצירת העומרים? קשירתם? טחינתם? לישתם? הגמרא מתלבטת אם די בכוונה לשם מצה משעת הלישה.
ב. יש להקפיד הקפדה יתרה על מצות המצווה, לבל יחמיצו. מאיזה שלב הקפדה זו משמעותית – משעת הקצירה, הטחינה, הלישה?
ב. יש להקפיד הקפדה יתרה על מצות המצווה, לבל יחמיצו. מאיזה שלב הקפדה זו משמעותית – משעת הקצירה, הטחינה, הלישה?
לפי ההבנה השנייה ניתן להבין את השאלה אם שימור משעת לישה נקרא שימור בשני אופנים:
1. אם נזכרת לשמור את הקמח מהחמצה משעת לישה, הרי שאיחרת את המועד, החמצת את השעה. יש לשמור על הקמח הרבה קודם לכך בכדי שנדע בוודאות שהוא לא החמיץ.
2. מבחינת החמצה, אין סיבה להניח שקמח נקי החמיץ, כמו שלא מניחים פסול בכל הלכה אחרת. אך כאן אנו נדרשים לעשות פעולת שימור מעבר לכך.
מלשון רש"י על הסוגיה1 נשמע שהוא מעדיף לחבר את הסוגיות ולכוון את שתיהן לכוונת השימור הראשונה: רש"י מבאר שגם אם ניתן לזהות שהעיסה לא החמיצה, המצה פסולה למצווה אם לא נשמרה לשמה.
אם הכוונה היא שכל הפעולות השונות ייעשו לשם מצה, כוונת רבא היא שיש חובה לכוון לשם מצה בשעת הלתיתה. אך אם השימור הוא וידוא שהדגן לא החמיץ, כיצד זה מוביל לחובה לבצע את הלתיתה?
רבנו דוד (מראשוני ספרד, מעט מאוד מכתביו נשתמרו. חידושיו על מסכת פסחים מלמדים אותנו שהיה מחשובי הראשונים בדורו) מבאר שמכיוון שהתורה ציוותה שנשמור את המצות, עלינו להתנהל עם הדגן כרגיל. אם רגילים ללתות את החיטה לפני הטחינה, אל לנו להימנע מכך בכדי למנוע את החימוץ, אלא עלינו לעשות את כל הפעולות הרגילות, ובשעה זו לשמור על הדגן מחימוץ.
הרמב"ן אומר את הדברים בצורה חדה יותר: כל עוד הדגן לא הגיע למצב בו הוא יכול להחמיץ, זה לא נקרא "שימור". "שימור" מתקיים רק אם נכנסים למצב בו ישנה סכנת החמצה, ובמצב זה מונעים את ההחמצה.
על פי דברים אלו מובנים יותר דברי המכילתא דרבי ישמעאל על "ושמרתם את המצות" – מכאן אמרו – תפח – תלטוש בצונן. לכאורה המדרש מפתיע – וודאי שאם אסור שהעיסה תחמיץ, יש למנוע את התפיחה! על פי דברי הרמב"ן הכוונה מובנת: השימור אינו מתקיים כאשר הקמח יבש. השימור מתקיים רק בכך שהעיסה מגיעה לידי חשש של החמצה, ושם האדם יכול לבצע את פעולת השמירה על ידי מניעת התפיחה והחימוץ.
מן הדברים אנו למדים יסוד גדול לכניסה לעבודת ה': היינו מצפים שהשימור הטוב ביותר יהיה להימנע לחלוטין ממגע בדבר שעשוי לפסול. אבי מורי שליט"א נוהג להזכיר לנו שהדבר הקרוב ביותר שיש לנו בבית בפסח הוא המצה. בכדי לקיים את המצווה המשמעותית, עלינו דווקא להיכנס לעובי הקורה, ללוע הארי, ושם לשמור על הקדושה והטהרה.
הרושם הוא שהשנה הדברים באים לידי ביטוי נוסף. שנים שאנו עושים כל שביכלתנו להימנע מעימות חזיתי עם אויבינו. במלחמת לבנון השנייה אני זוכר את הפקודות שקבלנו להימנע ככל הניתן מעימות ישיר עם חיזבאללה. שנים רעדנו מהחשש של התחממות גלויה אל מול אירן. עולם המערב שילם הון עתק, בנפש ובגוף, בכדי לספר לעצמו שניתן לדחות את העימות הישיר עם אירן.
בשנתיים וחצי האחרונות למדנו שההיפך הוא הנכון: הניסיון להימנע מעימות רק הגביר את כוח האויב והוביל לפוגרום נורא. וללא חלילה לזלזל באף נפש, בחסדי ובסייעתא דשמיא העימות הישיר התברר כקטן בהרבה ממה שדמיינו.
לא בכדי חז"ל קבעו את פורים חודש לפני ניסן. מצוות זכירת עמלק נועדה להזכיר לנו את החשיבות של זיהוי הרוע בעולם. מתברר שכאשר אנו מוכנים להרטיב את הדגן, להיכנס לעובי הקורה, להצביע על הרע ולהכריז עליו בפה מלא, הקב"ה עומד לצידנו. הקב"ה מצילנו מידם, ואף מסייע למחות את זכר הרע ולהביאנו לגאולה שלמה.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
^ 1.
כרגיל, רבות ניתן לפלפל בדבריו, וקצרה יריעה זו.
כרגיל, רבות ניתן לפלפל בדבריו, וקצרה יריעה זו.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תיקון ימי השובבי"ם
איך עושים קידוש?
סודו החינוכי של חודש שבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
