בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
5 דק' קריאה
העוזב דירת נופש ששהה בה יותר משלושים יום וקבע בה מזוזה, אם משער שהבא לדור אחריו יהיה יהודי אינו רשאי ליטול את המזוזות ולקחתם עמו, ולכן חייב להשאיר את המזוזות או יחליפם במזוזות אחרות זולות. וכן יוכל לבקש מהמשכיר שאם בעתיד יכנס לדירה גוי שיוציא את המזוזות ויחזירם לו. ואם אינו יודע מי שוכר אחריו ויתכן שהוא יהיה גוי רשאי ליטלם.

השוכר דירה ליותר מל’ יום וקבע בה מזוזות אינו רשאי להסירם כשעוזב את הדירה, ויש לעיין מה יעשה אם המזוזות יקרות ואינו רוצה לעזבם.
איתא בגמרא (ב״מ קב, ב): ״ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא, ומנכרי נוטלה בידו ויוצא. ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו״
וכמה טעמים נאמרו בדבר:
א. התוספות (שבת כב, א ד״ה רב) כתבו דשמא נענש כיון שלא היה בדעתו לקובעם בבית אחר, דהיינו שמבטל את המזוזה ממצותה, ולפי טעם זה רשאי להסירם אם קובעם מיד במקום אחר.
ב. ובטעם שני כתבו התוספות שכיון שהמזוזה עשויה להציל מן המזיקין, לכן כשמסירה מהדלת הרי הוא מזיק את הבאים לדור בבית אחריו, ולפי טעם זה אם הדייר החדש קובע מיד את מזוזותיו ואינו משאיר את הבית ללא מזוזות רשאי הוא להסירם ולמוסרם לבעליהם.
ונחלקו האחרונים אם ההיזק הוא לדיירים החדשים או שמא לבית עצמו, ונפקא מינה בדירת קיץ שאחר שהדייר עוזב הבית נשאר ריק בימות החורף עד לקיץ הבא, שאם האיסור הוא להזיק את הדיירים הבאים אחריו, כיון שהבית נשאר ריק אין חשש זה, אולם אם ההיזק הוא לבית עצמו, אז אפילו כשהבית ריק אין לו ליטול את המזוזות. (ראה דיון בזה בשו״ת משיב דבר ח״ב סי’ פב)
ג. טעם נוסף נאמר בריטב״א (ב״מ קב, א ד״ה לא) דכיון שחלה קדושת שכינה בבית זה מחמת המזוזות אין לו לסלקה משם.
ד. ובאור החיים הקדוש (ראשון לציון יו״ד רצא, ב ד"ה וכשיוצא) כתב טעם דשמא בעל הדירה החדש לא יקבע מזוזות ומפני כן הנוטלם עובר על איסור לפני עיוור.
ולמעשה סתם הש״ע לאיסור בכל גוונא, ופסק (יו״ד סימן רצא ס״ב): ״כשיצא לא יטלנה בידו. ואם שכר הבית מעובד כוכבים או ששכרו לעובד כוכבים, נוטלה ויוצא״.
ובמקום שאין ידוע אם יכנסו לשם יהודים או גויים רשאי ליטול המזוזות ולצאת דשמא יכנסו לשם גוים ויבזו את המזוזה, אולם במקום בו מסתבר שהבאים אחריו יהיו יהודים, וכגון למשל בארץ ישראל או אפילו בחו״ל במקום נופש של יהודים, מתעוררת לפי מסקנה זו בעיה שהרי אז יש חיוב להשאיר שם את המזוזות. ואם כן נמצא שהשוכר מקום נופש צריך לחשב מלבד את עלות החופשה גם הוצאה נוספת של קניית המזוזות ועזיבתם באותו מקום הנופש.
וכבר הלין על זה הגר״מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח״א סי’ תרמא) ז״ל: ״ונראה לפי זה דמי ששוכר כאן דירה לחודש ויותר לנופש, והמזוזה מפוקפקת כרוב מזוזות כאן במדינה בעו״ה, אין עיצה להפקיר זכותו בדירה, שהרי אחר שלושים יום חייב מדרבנן משום שנראה כשלו, וכיון שהמזוזות כאן אינם בחזקת כשרות צריך ליקח עמו מזוזה כשרה כדי שלא יגור בבית בלי מזוזה.
אמנם בשוכר בית מיהודי ויוצא אסור ליקח עמו את המזוזה, וכמבואר ביו״ד (ס״ס רצא וכן בגמרא ב״מ קב, ב מפורש שמסוכן), ולפ״ז לא יוכל להוריד המזוזות שהעמיד והבית ישאר בלי מזוזה, ואפילו לא בדק המזוזות בדירה ששכר ומצא שהם פסולות, מכל מקום היום המזוזות הפשוטות והקטנות הם בחזקת פסול, וצריך להניח שמה המזוזות שהניח גם לאחר שלשים יום והמשכיר ישלם לו. ואפילו אינו מוכן לשלם קשה להקל בחשש סכנה לומר שמותר להוריד ולהניח הבית היהודי בלי מזוזה כשרה.
ויש נוהגין להוריד המזוזה הפסולה או ספק פסולה ולהניח במקומה מזוזה כשרה שאולה עד שיצא, ולדבריהם כה״ג מותר להחזיר המצב לכמות שהיה, שהרי אינו יכול להניחו כשיוצא שאינו שלו. ומיהו דבר זה צריך ביאור שיתכן שזה חיוב על השוכר להביא מזוזה כשרה ולהשאירה שם, ושלא יסתכן בהורדת המזוזה כשיוצא ולהשאיר הבית בלי מזוזה כשרה״, עכ״ל.
וחזר שוב על דבריו אלו (בסימן תרמה), וכתב: ״בימות הקיץ יש נוסעים לכמה שבועות לנופש ושוכרים דירה, ויש ליזהר אף בשוכר מנכרי שחייבים לקבוע מזוזה אחר שלשים יום. והאמת שגם בשוכר מיהודי שיש שם מזוזה, מכל מקום אם אינו מדקדק במצוות מצוי שהמזוזות פסולות וצריך לבדוק המזוזה כיון שאין לה חזקת כשרות שהיום הוכח בבדיקות שרוב המזוזות פסולות, ומארץ ישראל מפיצים בעולם כולו מזוזות פסולות, ולכן מדינא חייב לבדוק כאן משלשים יום והלאה שנתחייב מדרבנן במזוזה, ואי אפשר לסמוך היום על רוב או חזקה שסתמן היום לאו בחזקת כשרות.
אמנם היוצא מבית של ישראל אף שהוא דר שם בשכירות אסור לו ליקח עמו המזוזות ויש סכנה בדבר. ובעיני ראיתי יהודי שהניח ביתו בלי מזוזה שלקחם עמו והוא צעיר לימים ונפטר מיד שנכנס לביתו החדש במזוזות אלו וכו’...אבל בדירה של נכרי לא יניח לפי שאינו משמר המזוזה. ומיהו נראה דגם בדירה של עכו״ם אם הבית עומד שישכירהו יהודי שלא יקבע בו מזוזה כשירה כדין, צריך להשאיר המזוזה דאין לחוש בכה״ג שהעכו״ם יזלזל במזוזה״.
והנה בסוף סימן תרמא כתב שהוא עצמו היה נבוך מאוד בדין זה כששכר דירה בבית הבראה והמזוזה שם היתה מפוקפקת מאוד, והרי הוא היה חייב לקבוע מזוזה מיד כדין השוכר דירה בא״י, ולא רצה להסיר את המזוזה המפוקפקת ולקבוע מזוזה מהודרת במקומה כיון שאז אין הוא רשאי להוציאה ולעזוב הבית בלא מזוזה, ולכן עשה בדרך הערמה שהפקיר זכויותיו בפני ג’ אנשים ואז אין לו חיוב זה. אולם הערמה זו יכולה להעשות רק בתוך ל’ יום בארץ ישראל אולם אחר ל’ יום אין אפשרות להפקיר כיון שאכתי יש את טעם החיוב שהבית נראה כשלו.
ואף שבדרך כלל בשכירות דירה לזמן ארוך, העוזב את דירתו רשאי לדרוש מהשוכר החדש לשלם עבור המזוזות או להחזירם לו כדכתב הרמ״א (סי’ רצא), אולם כאן דאיירינן בדירת נופש לא מסתבר שהנכנס ירצה לקנות מזוזות אלו ממנו, ועוד שיתכן שהנכנס נשאר זמן קצר מל’ יום, וכן יתכן שאין הוא אדם המדקדק במצוות, ולכן נפלה האי דינא בבירא.
ועוד יש לדעת שאפילו אם הדייר החדש הביא מזוזות עמו לקובעם, עדיין אין לו ליטול המזוזות כיון דלא פלוג רבנן ואסרו בכל גוונא, אלא השוכר החדש יטול את המזוזות וימסרם לשוכר היוצא (הרב חיד״א בברכי יוסף הובא בפתחי תשובה סי’ רצא, ז).
והנה היתר נמצא בספר דעת קדושים (סי’ רצא, א) להחליף מזוזות אלו במזוזות זולות ופשוטות יותר, וז״ל שם: ״הגם שאין להוציא מזוזה כשיוצא, מכל מקום אין חשש להחליפה ולהניח שם מזוזה שאינה מסופר מובהק כל כך, ובפרט שיכול לומר שמוציאה לבודקה ואחר כך משים מזוזה אחרת שאינה פסולה״, עכ״ל. הובאו דבריו בספר חובת הדר (א, יב) וכן בשו״ת מנחת יצחק (ח״ה סי’ קי), וכן הסיק להלכה הגר״ע יוסף (יביע אומר ח״ג יו״ד סי’ יח), אלא שכתב עצה טובה שיטול את מזוזותיו על מנת לבודקן ואז יניח במקומן את המזוזות הזולות, ועוד על הצד היותר טוב נכון להסיר את המזוזות על מנת לבודקן ימים אחדים לפני עוזבו את הדירה.








סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il