ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
בהכרזה זו נפתחת פרשת השבוע. שתי שאלות מטרידות את הקורא: מה פשר הביטוי הַיּוֹם ? ומה מיוחד באירוע זה?
לפי דעת הספרי במקום אין הכוונה ליום מסוים, אלא שכל יהודי בכל יום, צריך לבחור בין שתי הדרכים.
במדרש התנאים במקום מקשה רבי אליעזר: "מפני מה היום כפול כאן שלשה פעמים.... אמר להן כדי שתנצלו מיום [הדין] שכתוב בו "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר ... יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג, יט-כג).
לפי פירוש זה מדובר על אירוע שיתרחש רק לעתיד לבוא, כשיגיע יום גאולתם של ישראל.
חלק מהראשונים קישרו את היום והאירוע למה שיקרה בקרוב בהר גריזים והר עיבל, כמופיע בהמשך הפסוקים:
"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ד' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:... וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם " (שם כד, כט-לב).
ננסה לחזק את דברי הראשונים, ולהוסיף בענווה נופך נוסף בשולי גלימותיהם הרחבות.
הרמז הראשון להצדקת שיטות הראשונים מתבקש מאליו. הביטוי הַיּוֹם , מופיע גם שם (כמודגש לעיל). הרמז הבא נמצא בסוף ספר דברים, שם הכתוב מפרש ומפרט בפירוט רב (26 פסוקים) את הכתוב הקצר (4 פסוקים) המופיע בפרשתנו, בנושא מעמד הר גריזים והר עיבל, וז"ל שם: "וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת ... וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַד' אֱלֹהֶיךָ ...וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב: ס וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַד' אֱלֹהֶיךָ: וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ד' אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם " (שם כז א-י).
גם כאן מופיע הביטוי ( הַ ) יּוֹם שלש פעמים. בנוסף יש הקבלה חזקה בין שני חלקי הפסוקים הבאים: אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים - אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת .
אם כך, היום, הוא אותו יום והמעמד אותו מעמד.
אותו יום מתואר בספר יהושע: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים: וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ח, ל-לה).
(נעיר כי מזבח זה נתגלה בדורנו על הר עיבל, תגלית יחידאית מהרבה בחינות שאין כמותה בשום מקום אחר בעולם, (עיינו חמדת ימים לפר' ראה תשס"ד).
מעמד מכונן זה נערך ממש עם הכניסה לארץ ישראל המערבית, והיה בבחינת חזרה על קבלת המצוות שהייתה בהר סיני, לבני דור הכניסה לארץ.
בני שבט אפרים, שנשארו בארץ כנען בימי יוסף ובניו, וכל אלה שהצטרפו אליהם, שלטו באזור השומרון, ולא היה צורך לכבשו שוב. כך התאפשר מעמד הר גריזים והר עיבל מיד עם הכניסה לארץ (לכמה דעות בחז"ל יום לאחר הכניסה לארץ).
גם לבני אפרים וחבריהם נערך מעמד מיוחד, המתואר בפרק האחרון של ספר יהושע, שהתקיים במקדש ד' בעיר שכם, במקדש שהם בנו עוד בתקופת האבות (עיינו חמדת ימים לפר' מטות-מסעי תשפ"ה(.
בהחלטה לבחור בטוב ובברכה, ביום המעמד בהר גריזים והר עיבל, נקבעה הדרך לדורות עד בוא גואל צדק, להשתדל תמיד לבחור בטוב.
נתפלל שגם אנו נחזה בהצטרפות כל עם ישראל לזכות
לקבלת עול מלכות שמים באהבה,
ולאהבת חינם איש לאחיו, מכל חלקי עם ישראל, שהיא תנאי לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
