ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
א. השמחה וההתרגשות מהפרי.
ב. ברכה 'שהחיינו' שוב לעונה זו, 'לזמן הזה' (גם באפשרות הזאת יש מקום לדבר על התרגשות, ואכמ"ל).
הגמרא מציגה את הדלעת כדוגמא קיצונית. הדלעת אינה ירק מעניין במיוחד. רש"י מצביע על כך שהדלעת מתחדשת משנה לשנה. על פניו עולה שהברכה היא בעיקר על הגלגל החוזר בעולם והחסד הגדול שהקב"ה מזכה אותנו בעוד שנת חיים.
מעניין שהרמב"ם מצמיד את הברכה על פרי המתחדש משנה לשנה לברכת 'מחיה המתים' על ראיית חברו שלא ראה בשנה האחרונה. לכאורה אין עונות קבועות לחברים. הצמדה זו מציגה את הברכה על הפרי החדש לא כחידוש הגלגל בעלמא, אלא ההתרגשות מכך שהנה שב אותו מכר שלא ראה בשנה שחלפה לה.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
68 - חמדת המשפט: "צדק צדק תרדוף"
69 - חמדת הברכות: ברכת 'שהחיינו' על פירות מיובאים
70 - חמדת הברכות: פירות הקיץ המסופקים
טען עוד
אך הסמ"ק מצביע על הבדל בין ראיית חבר וראיית הפרי: אין מניעה עקרונית לראות את החבר בכל עת. אך לא שייך לברך על פרי שבמקרה לא אכל בשנה האחרונה, אלא רק על פרי שלא הייתה יכולת להשיג בשנה האחרונה. יותר בעומק ניתן לומר שהברכה על החבר היא על עצם ראיית החבר. ואילו כאשר מברכים 'שהחיינו' על הפרי, הפרי רק משקף את ההתרגשות שיש לאדם ממעבר העונות.
המהרי"ל מביא מחלוקת אם לפי הסמ"ק ניתן לברך מאוחר יותר. לפי חלק מהראשונים הסוברים כשיטתו ניתן לברך בפעם הראשונה שרואה את הפרי, בלבד. אך המהרי"ל אומר שניתן לברך במשך העונה, לא רק ברגע הראשון, מכיוון שהשמחה היא בהגעה לעונה.
ברם, על פי הרא"ש, כאמור, יתכן ויהיה נכון לברך או בשעת ראיית הפירות לראשונה, או בפעם הראשונה שאוכל מהפירות, בלבד.
מתוך דברי הסמ"ק עולה שעלינו לבחון על אלו פירות ניתן לברך 'שהחיינו'.
רבנו מנוח אומר שאין לברך 'שהחיינו' על מה שיכול להחזיק מעמד בקרקע במשך כל השנה. המהר"י וייל אומר שאין לברך על מה שאינו ניכר אם צמח בעונה החדשה או אשתקד. ברם ניתן להבין את דבריו בשני אופנים:
א. מה שיתכן ויישאר במשך כל השנה אינו מרגש, ואינו מצביע על התחדשות העונה.
ב. יש כאן בעיה טכנית: קשה להבחין אם הצמח שלפנינו צמח זה עתה, או שהיה כאן במשך כל השנה. לפי הצד הזה, עקרונית אם ניתן לזהות שזה צמח מהעונה החדשה ניתן לברך עליו.
נביא דוגמא מן העולם שלנו: עכשיו ממש עונת הבשלת התפוחים. הקטיף שלהם יימשך במשך החודשיים הקרובים. אך חיי המדף של התפוחים, בתנאים נכונים, ארוך מאוד, ולכן אנו מסוגלים לשמור את התפוחים ולאכול מהם במשך כל השנה כולה. האם אפשר לברך על תפוחים שנקטפו זה עתה, בעונה שהתחדשה להם?
המגן אברהם אומר שאכן – אין התרגשות באכילה מהתפוח החדש, מפני שהוא עומד במחסן במשך כל השנה כולה.
אך הרב פיינשטיין מציע חילוק מחודש ביותר:
הוא מבחין בין פירות וירקות שקל לשמור אותם במשך כל השנה, ופירות שאמנם הטכנולוגיה מאפשרת לשמור אותם לכל השנה, אך ללא הטכנולוגיה פעולה זו תהיה בלתי אפשרית. הוא מציע את דבריו על גבי הצעה אמונית מרתקת: הקב"ה ברא את התבואה ואת תפוחי האדמה באופן שיחסית קל לשמר אותו במשך כל השנה, מפני שזו תזונתו הבסיסית של האדם. תפוחי עץ, לעומתם, הם כמעט מותרות. לכן הקב"ה ברא אותם באופן שיצמחו בעונה מסוימת. אמנם הקב"ה חנן אותנו בדעת שמאפשרת לנו לשמר אותם למשך זמן ארוך, אך זה מצביע על החכמה שהקב"ה טבע בנו, ולא תכונה של הפרי. הפרי, במהותו, הוא פרי בעל עונה מסוימת, ובעונה זו ראוי לברך 'שהחיינו'.
אך אם ניתן להבחין בין היבול הישן והחדש, המגן אברהם אומר שיש לברך 'שהחיינו' על היבול החדש. המור וקציעה חולק עליו ואומר שהברכה אינה על עצם היבול החדש, אלא על ההתרגשות באכילה ממנה. פרי שניתן לאכול במשך כל השנה אינו מרגש דיו, גם אם הוא יודע שזהו פרי מהעונה החדשה.
שוב חזרנו לאותה מחלוקת שנגענו בה מספר פעמים: המגן אברהם אומר שיש כאן פרי חדש, האדם יודע שהוא חדש, אז שיברך על השיבה לעונה זו! אך המור וקציעה אומר שללא התרגשות מעצם הטעם המתחדש בפיו – אין הצדקה לברך 'שהחיינו'.
הרב פיינשטיין גוזר מהדבר נפקא מינה מחמירה: אם הברכה היא על הפירות שגדלו בחודש אב, הרי שיש לברך ברכה אחת בלבד על כל פירות העונה הזאת. שהרי הברכה אינה על ההתרגשות מפרי זה או אחר, אלא מהעונה. על העונה ניתן לברך פעם אחת בלבד, גם אם היא באה לידי ביטוי בפירות רבים.
בעזרת הטכנולוגיות החדשות שלנו עולה שאלה חדשה: מהו הדין של פירות מיובאים? למקרה של הייבוא יש מספר השלכות הלכתיות: :
פירות שיובאו חד פעמית וכדו' מחו"ל: הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות א סימן רא) מכריע שהברכה היא על התחדשות העונה, ואם כך אין הצדקה לברך על הפירות שאין זו עונתם, גם אם יובאו מחו"ל רק עכשיו.
יש פירות שניתן להשיג בארץ בעונה מסוימת בלבד, אך מייבאים אותם לחנויות היקרות במשך כל השנה כולה. הרב אלישיב פוסק שהימצאות הפירות הללו בשוק בכל השנה מונעת את האפשרות לברך 'שהחיינו' גם בעת התחדשות העונה. אך הרב שטרנבוך אומר שמכיוון שהפרי אינו זמין לרוב העם, אלא לעשירים בלבד, רוב העם יברכו 'שהחיינו' בהגיע העונה.
בכיוון ההפוך: אדם שיצא למחצית הכדור הדרומי באמצע החורף, וגילה שהגיע בדיוק בעונה של פרי קיצי. הרב שטרנבוך פוסק שהוא יכול לברך על העונה החדשה שבכדור הדרומי.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מברכים על פיצה?
רמב"ם וכוזרי
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
