ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
הרמב"ן, רבנו משה בן נחמן, היה מגדולי מפרשי התורה והתלמוד, וגם אחד מגדולי המקובלים שבכל הדורות.
מספרים שבאחד מימי הכיפורים, בעת שהיה שקוע בתפילה, פרצו לפתע שוטרים לבית מדרשו, ופקדו עליו לבוא עימם למקום לא ידוע. בעל כורחו, הלך עימם הרמב"ן, והם הובילוהו לארמונו של אבנר, תלמידו לשעבר שהמיר את דתו לנצרות, והפך לשר בממלכה הספרדית.
אבנר הושיב את הרמב"ן מולו, והכריח אותו לצפות במחזה איום ונורא. בעיצומו של היום הקדוש, נטל אבנר סכין, ושחט חזיר. הוא בישל את החיה הטמאה, ואכל אותה להנאתו, תוך שהוא מדגים לרמב"ן איך הוא עובר 'להכעיס' על איסורי תורה רבים, דווקא ביום המכוון לתשובה וכפרה.
כשסיים לעשות את מעשיו הנתעבים, שאל אבנר את הרמב"ן בלגלוג: 'האם יודע אתה, מדוע הבאתי אותך לכאן?'
כשהשיב הרמב"ן בשלילה, הטיח בו אבנר: 'דע לך, שאתה אשם בכל מה שעשיתי. פעם, כשעוד למדתי אצלך תורה, אמרת לנו, שכל מה שקורה בכל הדורות, רמוז בפרשת האזינו. באותו רגע, הבנתי שדבריך אינם הגיוניים, ואם דברים אלו אינם הגיוניים אולי יש עוד דברים שאינם הגיוניים, ומשם החל התהליך שהוביל אותי לנטוש את היהדות'.
הרמב"ן לא התרשם מהדברים הקשים והמחוצפים, וענה למומר מתוך האמת העמוקה שבו: 'דע לך, שאני עומד על דברי. אכן, כל המאורעות רמוזים בפרשת האזינו'.
המומר לא נשאר חייב, והטיח ברמב"ן שאלה מנצחת: 'ובכן, מה שקרה כאן עכשיו, היכן הוא רמוז? איפה אני ומעשי הנוגדים את היהדות רמוזים בפרשת האזינו?'
אך לתדהמתו, הרמב"ן שלף במקום תשובה. 'מעשיך', אמר הרמב"ן, 'רמוזים במילות הפסוק "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", אם תיקח את האות השלישית מהמילים הללו, יצא לך א'ב'נ'ר', ללמדך ששמך רמוז בפסוק זה'...
חזר הרמב"ן לבית מדרשו, ואבנר שלא מצא את נפשו, נטל סירה והפליג ללב ים, ונעלם ואבד זכרו... בדיוק כדברי הרמב"ן.
סיפור מופת זה מבוסס על שתי נקודות בשיטתו של הרמב"ן בביאורו לתורה:
א. ידועים דברי חז"ל על התורה "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה (שהכל בה). חז"ל מלמדים אותנו שהכל מצוי בתורה. אולם, אימרה זו אפשר להבין בשתי אפשרויות.
האפשרות הראשונה, שכל החכמות בעולם מצויות בתורה עד לפרטי פרטים, ומי שיעמיק בתורה ידע ממש את כל החכמות. הוא יוכל להיות רופא, מדען וכו'.
האפשרות השניה, שחז"ל לא מתכוונים שכל החכמות מצויות עד לפרטי פרטים בתורה, שהרי עינינו הרואות שבדרך כלל גם חכמי התורה הגדולים, נזקקים ללמוד את פרטי המדע מדברי המדענים, אלא שכוונת חז"ל שיסודות החכמות מצויות בתורה. התורה נותנת את השורשים הרוחניים של כל החכמות, כי עניינה הרוחניות שבדבר, והמדענים לומדים את הפרטים מתוך התבוננות בעולם.
שתי האפשרויות קיימות בדברי גדולי ישראל (עיין קול התור פרק ה, חלק ב), אך הרמב"ן נקט כאפשרות הראשונה, שחכמות העולם עד לפרטי הפרטים מצויות בתורה, וכך כתב בהקדמה לבראשית: "הביאני המלך חדריו, כלומר שהכל נלמד מהתורה, ושלמה המלך שנתן לו אלוקים החכמה והמדע, הכל מן התורה היה לו, וממנה למד עד סוף כל התולדות, ואפילו כחות העשבים וסגולתם עד שכתב בהם אפילו ספר רפואות...".
ב. כתב הרמב"ן על שירת האזינו את הדבר הבא: "והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד בביאור כל המוצאות אותנו". כלומר, אם נחבר את דברי הרמב"ן בהקדמתו הכללית לתורה עם דברי הרמב"ן לפרשתנו, הרי פרשת האזינו מבארת את כל המאורעות של ישראל.
והחשיבות בכך היא כפי שמבאר הרמב"ן: הרנינו גויים עמו – "זה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח, כי בבניין בית שני לא הרנינו גוים עמו, רק לעגו עליהם... ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו:
והנה... היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין...
ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלקים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו".
שירת האזינו מטרה לחזקנו וללמדנו, שה' צפה את כל מהלכי ההיסטוריה של ישראל, והכל מתוכנן, וכשם שהתקיימו כל כך הרבה חלקים ממנה, כך וודאי תתקיים ההבטחה על הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















