ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
הרמב"ן, רבנו משה בן נחמן, היה מגדולי מפרשי התורה והתלמוד, וגם אחד מגדולי המקובלים שבכל הדורות.
מספרים שבאחד מימי הכיפורים, בעת שהיה שקוע בתפילה, פרצו לפתע שוטרים לבית מדרשו, ופקדו עליו לבוא עימם למקום לא ידוע. בעל כורחו, הלך עימם הרמב"ן, והם הובילוהו לארמונו של אבנר, תלמידו לשעבר שהמיר את דתו לנצרות, והפך לשר בממלכה הספרדית.
אבנר הושיב את הרמב"ן מולו, והכריח אותו לצפות במחזה איום ונורא. בעיצומו של היום הקדוש, נטל אבנר סכין, ושחט חזיר. הוא בישל את החיה הטמאה, ואכל אותה להנאתו, תוך שהוא מדגים לרמב"ן איך הוא עובר 'להכעיס' על איסורי תורה רבים, דווקא ביום המכוון לתשובה וכפרה.
כשסיים לעשות את מעשיו הנתעבים, שאל אבנר את הרמב"ן בלגלוג: 'האם יודע אתה, מדוע הבאתי אותך לכאן?'
כשהשיב הרמב"ן בשלילה, הטיח בו אבנר: 'דע לך, שאתה אשם בכל מה שעשיתי. פעם, כשעוד למדתי אצלך תורה, אמרת לנו, שכל מה שקורה בכל הדורות, רמוז בפרשת האזינו. באותו רגע, הבנתי שדבריך אינם הגיוניים, ואם דברים אלו אינם הגיוניים אולי יש עוד דברים שאינם הגיוניים, ומשם החל התהליך שהוביל אותי לנטוש את היהדות'.
הרמב"ן לא התרשם מהדברים הקשים והמחוצפים, וענה למומר מתוך האמת העמוקה שבו: 'דע לך, שאני עומד על דברי. אכן, כל המאורעות רמוזים בפרשת האזינו'.
המומר לא נשאר חייב, והטיח ברמב"ן שאלה מנצחת: 'ובכן, מה שקרה כאן עכשיו, היכן הוא רמוז? איפה אני ומעשי הנוגדים את היהדות רמוזים בפרשת האזינו?'
אך לתדהמתו, הרמב"ן שלף במקום תשובה. 'מעשיך', אמר הרמב"ן, 'רמוזים במילות הפסוק "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", אם תיקח את האות השלישית מהמילים הללו, יצא לך א'ב'נ'ר', ללמדך ששמך רמוז בפסוק זה'...
חזר הרמב"ן לבית מדרשו, ואבנר שלא מצא את נפשו, נטל סירה והפליג ללב ים, ונעלם ואבד זכרו... בדיוק כדברי הרמב"ן.
סיפור מופת זה מבוסס על שתי נקודות בשיטתו של הרמב"ן בביאורו לתורה:
א. ידועים דברי חז"ל על התורה "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה (שהכל בה). חז"ל מלמדים אותנו שהכל מצוי בתורה. אולם, אימרה זו אפשר להבין בשתי אפשרויות.
האפשרות הראשונה, שכל החכמות בעולם מצויות בתורה עד לפרטי פרטים, ומי שיעמיק בתורה ידע ממש את כל החכמות. הוא יוכל להיות רופא, מדען וכו'.
האפשרות השניה, שחז"ל לא מתכוונים שכל החכמות מצויות עד לפרטי פרטים בתורה, שהרי עינינו הרואות שבדרך כלל גם חכמי התורה הגדולים, נזקקים ללמוד את פרטי המדע מדברי המדענים, אלא שכוונת חז"ל שיסודות החכמות מצויות בתורה. התורה נותנת את השורשים הרוחניים של כל החכמות, כי עניינה הרוחניות שבדבר, והמדענים לומדים את הפרטים מתוך התבוננות בעולם.
שתי האפשרויות קיימות בדברי גדולי ישראל (עיין קול התור פרק ה, חלק ב), אך הרמב"ן נקט כאפשרות הראשונה, שחכמות העולם עד לפרטי הפרטים מצויות בתורה, וכך כתב בהקדמה לבראשית: "הביאני המלך חדריו, כלומר שהכל נלמד מהתורה, ושלמה המלך שנתן לו אלוקים החכמה והמדע, הכל מן התורה היה לו, וממנה למד עד סוף כל התולדות, ואפילו כחות העשבים וסגולתם עד שכתב בהם אפילו ספר רפואות...".
ב. כתב הרמב"ן על שירת האזינו את הדבר הבא: "והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד בביאור כל המוצאות אותנו". כלומר, אם נחבר את דברי הרמב"ן בהקדמתו הכללית לתורה עם דברי הרמב"ן לפרשתנו, הרי פרשת האזינו מבארת את כל המאורעות של ישראל.
והחשיבות בכך היא כפי שמבאר הרמב"ן: הרנינו גויים עמו – "זה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח, כי בבניין בית שני לא הרנינו גוים עמו, רק לעגו עליהם... ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו:
והנה... היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין...
ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלקים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו".
שירת האזינו מטרה לחזקנו וללמדנו, שה' צפה את כל מהלכי ההיסטוריה של ישראל, והכל מתוכנן, וכשם שהתקיימו כל כך הרבה חלקים ממנה, כך וודאי תתקיים ההבטחה על הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
