ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
בפרשת השבוע אנו פוגשים את נח – איש צדיק ותמים, אשר מסירותו לבורא עולם ולשליחותו בתיבה הייתה מוחלטת. הוא הקדיש את כל כולו להצלת העולם ולדאגה בלתי פוסקת לכל חי, ואף נבחר להיות היסוד שממנו תיבנה האנושות מחדש. ולכן תמוה מאוד כיצד נכשל נח מיד בצאתו מן התיבה, כאשר נטע כרם והשתכר עד שאיבד את חושיו, ומתוך כך בא לידי ביזיון גדול ואף נסרס בידי בנו חם. וכי זה דרכו של צדיק תמים, אשר אך זה יצא ממסגרת של שליחות אלוקית נוראה, לעשות מעשה כזה? היה מן הראוי שינצל את תחילת דרכו בעולם המחודש לבניין רוחני וגשמי של עתיד טוב יותר, לתקן את אשר קילקלו אנשי דור המבול ולהעמיד יסודות נאמנים לעולם שכולו לשם שמים.
נראה שמה שאירע לנח טבוע עמוק בנפש האדם. טבעו של אדם שכאשר הוא נתון זמן ממושך במקום סגור ומצומצם, או במצב של הגבלה ולחץ, מתעוררת בו דחיפה פנימית עזה לפרוק את המתח ברגע שיינתן לו הפתח לכך. כל זמן שהוא כבול – הוא שומר על ריסון מתוך הכרח, אך כאשר ההגבלה מסתלקת, מתפרצת הנפש כמעיין גועש.
חז"ל כבר עמדו על תופעה זו בלשונם המדויקת. על בני ישראל, שקיבלו שפע מצוות בהר סיני, אמרו חז"ל שכשניתנה להם האפשרות – "ברחו משם כתינוק הבורח מבית הספר." הדימוי אינו מקרי: כשם שתינוק הנאלץ לשבת בכיתה זמן רב בניגוד לרצונו חש מועקה פנימית ההולכת ונצברת, וברגע שנשמע הפעמון הוא ממהר לפרוק את כל הלחץ ולברוח החוצה – כך גם בני ישראל, שהרגישו לפתע עומס גדול של מצוות, חוו מעין תחושת מחנק וניסו להימלט ממנה.
בדומה לכך מצאנו בבני ישראל שיצאו ממצרים, שהתאוננו "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם", וכפרש״י- חינם מן המצוות, דהיינו שבכו לא מפני שהתגעגעו באמת למצרים, אלא משום שחשו את כובד האחריות החדשה של קיום המצוות והחירות הרוחנית, וביקשו בדרך כלשהי להשתחרר מן העול. זהו טבע האדם – שכאשר הוא נדרש לריסון מתמשך, בלא הכנה הדרגתית לשלב השחרור, עלול הוא להיסחף לקצה השני וליפול דווקא מתוך תחושת חופש פתאומית.
ייתכן שזהו גם הרקע למעשה דינה שיצאה לראות בבנות הארץ ונתפסה על ידי שכם. חז"ל ביקרו אותה ואמרו שמה שהביא לזאת היה טבעה שהייתה "יצאנית" (רש״י בראשית לד, א), כלומר — נטתה להרבות ביציאה ולהימצא מחוץ לבית, וצריך להבין מה גרם לכך. ונראה לומר, שאולי שורש הנטייה הזו נבע דווקא ממה שאביה יעקב סגר אותה זמן ממושך בתוך תיבה כדי שלא יראה אותה עשיו ויחמוד אותה (רש״י בראשית לב, כג). כוונתו של יעקב הייתה לשם שמים, לשמור על בתו מן החטא, אך עצם הסגירה וההגבלה הארוכה יצרו בנפשה נטייה הפוכה — תשוקה עזה לצאת החוצה ולהשתחרר מן המקום הסגור. כך, דווקא הרצון להגן עליה הביא לידי תוצאה הפוכה, ללמדך עד כמה עדין הוא טבע האדם, וכיצד גם מעשה שנעשה בכוונה טהורה עלול לעורר תנועה נפשית בלתי צפויה.
כמו כן נח, שכל תקופת שהותו בתיבה היה נתון בעול כבד של אחריות ועמל, טרוד בהצלת בעלי החיים ובהחזקת העולם כולו בחיים, לא היה לו כל מקום לעיסוק אישי או לרגיעה נפשית. כל כולו היה נתון בשליחות ה’. אך כשיצא מן התיבה, ונשמט מעליו לפתע כל המתח והאחריות שכבדה עליו חודשים רבים, פרצה מתוכו סערת רגשות עזה. כל אותם כוחות ודחפים שנדחקו בתוכו כל אותה תקופה השתחררו בבת אחת, כקפיץ שנמתח זמן רב ונפלט בפתאומיות. מתוך בלבול ורגש של התרוממות ושחרור, נטע כרם ונטה לשתות מן היין — ומתוך אותה התפרצות של רגש, באה גם ההשתכרות. לא כחטא של תאווה, אלא כנפילה של אדם שעמד במתח עליון זמן ממושך, וכשבא הרגע לנוח – איבד לרגע את שיווי משקלו.
אכן יש להבין, אם כן, מה הטענה על נח, והרי זהו טבע האדם. אלא שכאן הפסוק מלמד אותנו את טבעו של נח – הוא היה איש האדמה, דהיינו שמה שהעסיק אותו היה לא רק רוחניות אלא גם האדמה. וביתר ביאור, רש״י שואל: מנין היו לנח זמורות שמהן נטע את הגפנים? והשיב שנח הביא עמו את הזמורות לתיבה. דהיינו, שנח לא ממש השתחרר מן הצורך להשתכר, וכבר תכנן מראש לנטוע את הזמורות ולהשתכר ברגע הראשון שיזדמן לו.
מוסר השכל הניתן ללמוד מן המקרה של נח הוא, שכאשר אדם נתון לתקופה ארוכה של הגבלה או לחץ, ייתכן כי ברגע שישתחרר ייפלו עליו דחפים שנדחקו במשך זמן רב. ולכן עליו להתכונן לכך היטב, על מנת לא להיכשל. מן הדברים נלמד שעל האדם להיות מודע לנטיותיו, ולכוון את עצמו בזהירות גם ברגעי חירות ושחרור, כדי שהפעולות שיבצע ישרתו מטרה נעלה ולא יגרמו נזק או פגיעה.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
למה ללמוד גמרא?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
מסירות או התמסרות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מי צריך את הערבה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
