ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
בפרשת השבוע אנו פוגשים את נח – איש צדיק ותמים, אשר מסירותו לבורא עולם ולשליחותו בתיבה הייתה מוחלטת. הוא הקדיש את כל כולו להצלת העולם ולדאגה בלתי פוסקת לכל חי, ואף נבחר להיות היסוד שממנו תיבנה האנושות מחדש. ולכן תמוה מאוד כיצד נכשל נח מיד בצאתו מן התיבה, כאשר נטע כרם והשתכר עד שאיבד את חושיו, ומתוך כך בא לידי ביזיון גדול ואף נסרס בידי בנו חם. וכי זה דרכו של צדיק תמים, אשר אך זה יצא ממסגרת של שליחות אלוקית נוראה, לעשות מעשה כזה? היה מן הראוי שינצל את תחילת דרכו בעולם המחודש לבניין רוחני וגשמי של עתיד טוב יותר, לתקן את אשר קילקלו אנשי דור המבול ולהעמיד יסודות נאמנים לעולם שכולו לשם שמים.
נראה שמה שאירע לנח טבוע עמוק בנפש האדם. טבעו של אדם שכאשר הוא נתון זמן ממושך במקום סגור ומצומצם, או במצב של הגבלה ולחץ, מתעוררת בו דחיפה פנימית עזה לפרוק את המתח ברגע שיינתן לו הפתח לכך. כל זמן שהוא כבול – הוא שומר על ריסון מתוך הכרח, אך כאשר ההגבלה מסתלקת, מתפרצת הנפש כמעיין גועש.
חז"ל כבר עמדו על תופעה זו בלשונם המדויקת. על בני ישראל, שקיבלו שפע מצוות בהר סיני, אמרו חז"ל שכשניתנה להם האפשרות – "ברחו משם כתינוק הבורח מבית הספר." הדימוי אינו מקרי: כשם שתינוק הנאלץ לשבת בכיתה זמן רב בניגוד לרצונו חש מועקה פנימית ההולכת ונצברת, וברגע שנשמע הפעמון הוא ממהר לפרוק את כל הלחץ ולברוח החוצה – כך גם בני ישראל, שהרגישו לפתע עומס גדול של מצוות, חוו מעין תחושת מחנק וניסו להימלט ממנה.
בדומה לכך מצאנו בבני ישראל שיצאו ממצרים, שהתאוננו "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם", וכפרש״י- חינם מן המצוות, דהיינו שבכו לא מפני שהתגעגעו באמת למצרים, אלא משום שחשו את כובד האחריות החדשה של קיום המצוות והחירות הרוחנית, וביקשו בדרך כלשהי להשתחרר מן העול. זהו טבע האדם – שכאשר הוא נדרש לריסון מתמשך, בלא הכנה הדרגתית לשלב השחרור, עלול הוא להיסחף לקצה השני וליפול דווקא מתוך תחושת חופש פתאומית.
ייתכן שזהו גם הרקע למעשה דינה שיצאה לראות בבנות הארץ ונתפסה על ידי שכם. חז"ל ביקרו אותה ואמרו שמה שהביא לזאת היה טבעה שהייתה "יצאנית" (רש״י בראשית לד, א), כלומר — נטתה להרבות ביציאה ולהימצא מחוץ לבית, וצריך להבין מה גרם לכך. ונראה לומר, שאולי שורש הנטייה הזו נבע דווקא ממה שאביה יעקב סגר אותה זמן ממושך בתוך תיבה כדי שלא יראה אותה עשיו ויחמוד אותה (רש״י בראשית לב, כג). כוונתו של יעקב הייתה לשם שמים, לשמור על בתו מן החטא, אך עצם הסגירה וההגבלה הארוכה יצרו בנפשה נטייה הפוכה — תשוקה עזה לצאת החוצה ולהשתחרר מן המקום הסגור. כך, דווקא הרצון להגן עליה הביא לידי תוצאה הפוכה, ללמדך עד כמה עדין הוא טבע האדם, וכיצד גם מעשה שנעשה בכוונה טהורה עלול לעורר תנועה נפשית בלתי צפויה.
כמו כן נח, שכל תקופת שהותו בתיבה היה נתון בעול כבד של אחריות ועמל, טרוד בהצלת בעלי החיים ובהחזקת העולם כולו בחיים, לא היה לו כל מקום לעיסוק אישי או לרגיעה נפשית. כל כולו היה נתון בשליחות ה’. אך כשיצא מן התיבה, ונשמט מעליו לפתע כל המתח והאחריות שכבדה עליו חודשים רבים, פרצה מתוכו סערת רגשות עזה. כל אותם כוחות ודחפים שנדחקו בתוכו כל אותה תקופה השתחררו בבת אחת, כקפיץ שנמתח זמן רב ונפלט בפתאומיות. מתוך בלבול ורגש של התרוממות ושחרור, נטע כרם ונטה לשתות מן היין — ומתוך אותה התפרצות של רגש, באה גם ההשתכרות. לא כחטא של תאווה, אלא כנפילה של אדם שעמד במתח עליון זמן ממושך, וכשבא הרגע לנוח – איבד לרגע את שיווי משקלו.
אכן יש להבין, אם כן, מה הטענה על נח, והרי זהו טבע האדם. אלא שכאן הפסוק מלמד אותנו את טבעו של נח – הוא היה איש האדמה, דהיינו שמה שהעסיק אותו היה לא רק רוחניות אלא גם האדמה. וביתר ביאור, רש״י שואל: מנין היו לנח זמורות שמהן נטע את הגפנים? והשיב שנח הביא עמו את הזמורות לתיבה. דהיינו, שנח לא ממש השתחרר מן הצורך להשתכר, וכבר תכנן מראש לנטוע את הזמורות ולהשתכר ברגע הראשון שיזדמן לו.
מוסר השכל הניתן ללמוד מן המקרה של נח הוא, שכאשר אדם נתון לתקופה ארוכה של הגבלה או לחץ, ייתכן כי ברגע שישתחרר ייפלו עליו דחפים שנדחקו במשך זמן רב. ולכן עליו להתכונן לכך היטב, על מנת לא להיכשל. מן הדברים נלמד שעל האדם להיות מודע לנטיותיו, ולכוון את עצמו בזהירות גם ברגעי חירות ושחרור, כדי שהפעולות שיבצע ישרתו מטרה נעלה ולא יגרמו נזק או פגיעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
