ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
אולם, הסבא הזקין אט אט, והוא חלה בפרקינסון, וידיו החלו רועדות. הרעד הלך והתגבר, עד שהסבא החל להפיל מידיו מאכלים שונים בעת הארוחה, ולכלך לעיתים רבות את המפה הנקייה ואף את בגדי הסועדים. הסבא חש שלא בנוח ממעשיו, והתנצל בפני צאצאיו, שהדבר אינו באשמתו.
ואז אירע מפנה מכוער. בנו של הסב, אבי המשפחה, החל לצעוק על הזקן בגסות, ביזה אותו על כך שהוא מלכלך את השולחן, עד שיום אחד הגדיל לעשות וזרק את אביו מהבית. הסבא התחנן בפני בנו, שלא ישליך אותו לרחוב, אך הבן אטם את אוזניו, ארז את מעט בגדיו ומטלטליו של הזקן, וגירש אותו בכוח מהבית.
עברו מספר חודשים. החורף הגיע, ארובות השמיים נפתחו, וגשם חזק ירד בחוץ. אחד הנכדים הלך ברחוב, והבחין לחרדתו בסב הזקן היושב בפינת הרחוב, כשהוא רטוב כולו ורועד מקור. הסבא קרא לנכד, והתחנן לפניו שידאג לו לפחות למעיל גשם חם.
הנכד המזועזע, הלך הביתה, סיפר לאביו על מצבו הקשה של הסב, וביקש ממנו מעיל טוב לטובת הסב. האב התרצה בקושי לבקשת בנו, הוא לא הסכים לתת לאביו מעיל טוב, אך הורה לו לעלות לעליית הגג, ולהוריד משם מעיל ישן ומשומש, שאותו הוא ניאות להעביר לאביו.
הנכד הביא את המעיל הישן, ואז שלף זו מספריים והחל לגזור את המעיל לשניים.
מה אתה עושה? שאג האב. מדוע אתה משחית את המעיל?
פשוט מאוד, ענה הנכד, אני גוזר את המעיל לשניים. את החצי הראשון אתן לסבא, ואת החצי השני אני שומר בשבילך. יום יבוא, וגם אתה תזדקן, ואז אזרוק אותך מהבית לרחוב, ואביא לך את מחצית המעיל...
הבין האב את המסר, והשיב את הסבא בכבוד הביתה. (ממשלי הבן איש חי).
ובכן, משל קולע זה, מלמד אותנו כלל יסודי בחינוך ילדים - כפי שאנו מתנהגים להורינו, ובכלל כפי שאנחנו מתנהגים, כך ילדינו יתנהגו אלינו.
הראשונים שמלמדים אותנו את המסר הזה הם המחנך והחניך הראשונים בעם ישראל, הלא הם – אברהם ויצחק.
וכך מתחילה פרשתינו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". למילה 'תולדות' בתורה יש בדרך כלל אחת משתי משמעויות – או שהולכים לפרט את הצאצאים של אותו אדם או שהולכים לספר את תולדות חייו ומעשיו (ה'ביוגרפיה') של האדם. גם בפרשת תולדות, התורה מתחילה לפרט את תולדות חייו ומעשיו של יצחק, ויחד עימם, כפי שמעיר רש"י כאן, היא גם מפרטת את צאצאיו של יצחק – יעקב ועשיו. כך שלמעשה, שני הפירושים מתאימים כאן.
אך לפני הכול, התורה חורגת כאן ממנהגה ומספרת על אביו של בעל התולדות – "אברהם הוליד את יצחק". ללמדך, שכל תולדות חייו ומעשיו של יצחק באים מהכוח של תולדות חייו ומעשיו של אביו, 'אברהם הוליד את יצחק'. כל כולו היה ספוג מדרך חייו ומעשיו של אביו. כל כולו ממשיך של אבא.
כדאי לנו לקחת את הדברים לתשומת ליבנו. לעיתים, אם אנו רוצים להנחיל מסר חינוכי מסויים לילדינו, כדאי לנו לחפש דרך לבצע זאת בעצמנו. לדוגמא – אם אנו רוצים להנחיל לילדנו את מצוות כיבוד הורים, כדאי לנו להשקיע ולכבד את הורינו, וכדומה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, להתנהג יפה בעצמנו, ומתוך כך שגם ילדינו יתנהגו בדרך הישר והטוב!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















