ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
אולם, הסבא הזקין אט אט, והוא חלה בפרקינסון, וידיו החלו רועדות. הרעד הלך והתגבר, עד שהסבא החל להפיל מידיו מאכלים שונים בעת הארוחה, ולכלך לעיתים רבות את המפה הנקייה ואף את בגדי הסועדים. הסבא חש שלא בנוח ממעשיו, והתנצל בפני צאצאיו, שהדבר אינו באשמתו.
ואז אירע מפנה מכוער. בנו של הסב, אבי המשפחה, החל לצעוק על הזקן בגסות, ביזה אותו על כך שהוא מלכלך את השולחן, עד שיום אחד הגדיל לעשות וזרק את אביו מהבית. הסבא התחנן בפני בנו, שלא ישליך אותו לרחוב, אך הבן אטם את אוזניו, ארז את מעט בגדיו ומטלטליו של הזקן, וגירש אותו בכוח מהבית.
עברו מספר חודשים. החורף הגיע, ארובות השמיים נפתחו, וגשם חזק ירד בחוץ. אחד הנכדים הלך ברחוב, והבחין לחרדתו בסב הזקן היושב בפינת הרחוב, כשהוא רטוב כולו ורועד מקור. הסבא קרא לנכד, והתחנן לפניו שידאג לו לפחות למעיל גשם חם.
הנכד המזועזע, הלך הביתה, סיפר לאביו על מצבו הקשה של הסב, וביקש ממנו מעיל טוב לטובת הסב. האב התרצה בקושי לבקשת בנו, הוא לא הסכים לתת לאביו מעיל טוב, אך הורה לו לעלות לעליית הגג, ולהוריד משם מעיל ישן ומשומש, שאותו הוא ניאות להעביר לאביו.
הנכד הביא את המעיל הישן, ואז שלף זו מספריים והחל לגזור את המעיל לשניים.
מה אתה עושה? שאג האב. מדוע אתה משחית את המעיל?
פשוט מאוד, ענה הנכד, אני גוזר את המעיל לשניים. את החצי הראשון אתן לסבא, ואת החצי השני אני שומר בשבילך. יום יבוא, וגם אתה תזדקן, ואז אזרוק אותך מהבית לרחוב, ואביא לך את מחצית המעיל...
הבין האב את המסר, והשיב את הסבא בכבוד הביתה. (ממשלי הבן איש חי).
ובכן, משל קולע זה, מלמד אותנו כלל יסודי בחינוך ילדים - כפי שאנו מתנהגים להורינו, ובכלל כפי שאנחנו מתנהגים, כך ילדינו יתנהגו אלינו.
הראשונים שמלמדים אותנו את המסר הזה הם המחנך והחניך הראשונים בעם ישראל, הלא הם – אברהם ויצחק.
וכך מתחילה פרשתינו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". למילה 'תולדות' בתורה יש בדרך כלל אחת משתי משמעויות – או שהולכים לפרט את הצאצאים של אותו אדם או שהולכים לספר את תולדות חייו ומעשיו (ה'ביוגרפיה') של האדם. גם בפרשת תולדות, התורה מתחילה לפרט את תולדות חייו ומעשיו של יצחק, ויחד עימם, כפי שמעיר רש"י כאן, היא גם מפרטת את צאצאיו של יצחק – יעקב ועשיו. כך שלמעשה, שני הפירושים מתאימים כאן.
אך לפני הכול, התורה חורגת כאן ממנהגה ומספרת על אביו של בעל התולדות – "אברהם הוליד את יצחק". ללמדך, שכל תולדות חייו ומעשיו של יצחק באים מהכוח של תולדות חייו ומעשיו של אביו, 'אברהם הוליד את יצחק'. כל כולו היה ספוג מדרך חייו ומעשיו של אביו. כל כולו ממשיך של אבא.
כדאי לנו לקחת את הדברים לתשומת ליבנו. לעיתים, אם אנו רוצים להנחיל מסר חינוכי מסויים לילדינו, כדאי לנו לחפש דרך לבצע זאת בעצמנו. לדוגמא – אם אנו רוצים להנחיל לילדנו את מצוות כיבוד הורים, כדאי לנו להשקיע ולכבד את הורינו, וכדומה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, להתנהג יפה בעצמנו, ומתוך כך שגם ילדינו יתנהגו בדרך הישר והטוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
