ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ובתי הארחה מכבים את האור בחדר הלובי בשעות הלילה המאוחרות ומדליקים אותם שוב בבוקר כשהאורחים מתעוררים, וכמו כן מדליקים ומכבים את המזגן והחימום לפי הצורך. ונשאלת השאלה במקום בו מתארחים גם יהודים אם מותר להנות ממעשים אלו.
הנה בדבר זה קבעו חז״ל שמשערים אנו עבור מי נעשו אותם הדברים. אם נעשו עבור הגויים אזי מותר ליהודי להנות מהתוצאה, ואם הודלק עבור הישראל אסור לנו להנות מהתוצאה. וכשנעשה המעשה עבור קבוצת אנשים אומדים את דעת הגוי ואומרים שכונתו היתה להדליק עבור הרוב.
הלכה זו מפורשת בש״ע (סי’ רעו ס״ב): ״ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר, אם רוב אינם יהודים, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור. ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר״.
והסביר המשנ״ב (ס״ק טו) שאזלינן אחר הרוב כיון שמסתמא דעת הגוי היה להדליק עבור הרוב. ובמחצה על מחצה ליכא למיקם עלה דמילתא אם כוונתו היתה עבור הישראל או עבור העכו״ם, ולכן מחמירים וי״א משום שבמחצה על מחצה מסתמא לשם שניהם עשה.
ולכן לכאורה יוצא שגם בבית המלון יש לראות מי הם הרוב הנמצאים בחדר הנ״ל, ואם הינם ישראל יש לאסור להנות מאור ההדלקה ויש להם לצאת מהחדר.
אלא שכאן המקרה שונה מדלעיל כיון שהגוי חייב להדליק ממילא את האור והחימום וכדו’ גם אם לא היו יהודים שם כלל, כי זה הוא חלק מהשירות הבסיסי הניתן בבית המלון לכל אורחיו, ולכן כיון שעובדי המקום היו מדליקים ממילא את אותם הדברים הדבר ברור להתיר.
וכך כתב בשו״ת אגרות משה (או״ח ח״ד סי’ סד) שיש להתיר את החשמל שתיקנו הנכרים בשבת בעיר שרובה יהודים, כיון שהיו עושים כן אף עבור נכרים מעטים. וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (פ״ל סעיף ס’) שבעיר שרובה יהודים אבל ידוע שהנכרי עשה את המלאכה בעיקר לצורך עצמו או לצורך נכרי אחר, כגון שהנכרי עצמו נהנה מממלאכתו מיד, דינה של המלאכה כאילו נעשתה עבור הנכרי.
והביא לזה דוגמא (שם סעיף סג): ״בית שגרים בו יהודים ונכרים, והשרת הנכרי הפעיל את ההסקה המרכזית בשביל הבנין כולו, אזי מכיון שמוטל עליו להפעיל את ההסקה גם כאשר הדיירים היהודים אינם בבית מותר ליהנות ממנה״.
וכן פסק בהלכה ברורה (סי’ רעו סי״ט) בהסתמך על שני קולות.
אכן ללא היתרים אלו אין לאפשר לנכרי להדליק את המזגן על מנת לענג את השהייה שהוא רק עבור קהל יהודים, וראה בפסקי תשובה (סימן רעו הערה 138) שיש למחות בתוקף בבתי מלון המורים לעצמם היתר לכתחילה להדליק המזגן ולכבותו על ידי עובדים נכרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
