ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ובתי הארחה מכבים את האור בחדר הלובי בשעות הלילה המאוחרות ומדליקים אותם שוב בבוקר כשהאורחים מתעוררים, וכמו כן מדליקים ומכבים את המזגן והחימום לפי הצורך. ונשאלת השאלה במקום בו מתארחים גם יהודים אם מותר להנות ממעשים אלו.
הנה בדבר זה קבעו חז״ל שמשערים אנו עבור מי נעשו אותם הדברים. אם נעשו עבור הגויים אזי מותר ליהודי להנות מהתוצאה, ואם הודלק עבור הישראל אסור לנו להנות מהתוצאה. וכשנעשה המעשה עבור קבוצת אנשים אומדים את דעת הגוי ואומרים שכונתו היתה להדליק עבור הרוב.
הלכה זו מפורשת בש״ע (סי’ רעו ס״ב): ״ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר, אם רוב אינם יהודים, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור. ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר״.
והסביר המשנ״ב (ס״ק טו) שאזלינן אחר הרוב כיון שמסתמא דעת הגוי היה להדליק עבור הרוב. ובמחצה על מחצה ליכא למיקם עלה דמילתא אם כוונתו היתה עבור הישראל או עבור העכו״ם, ולכן מחמירים וי״א משום שבמחצה על מחצה מסתמא לשם שניהם עשה.
ולכן לכאורה יוצא שגם בבית המלון יש לראות מי הם הרוב הנמצאים בחדר הנ״ל, ואם הינם ישראל יש לאסור להנות מאור ההדלקה ויש להם לצאת מהחדר.
אלא שכאן המקרה שונה מדלעיל כיון שהגוי חייב להדליק ממילא את האור והחימום וכדו’ גם אם לא היו יהודים שם כלל, כי זה הוא חלק מהשירות הבסיסי הניתן בבית המלון לכל אורחיו, ולכן כיון שעובדי המקום היו מדליקים ממילא את אותם הדברים הדבר ברור להתיר.
וכך כתב בשו״ת אגרות משה (או״ח ח״ד סי’ סד) שיש להתיר את החשמל שתיקנו הנכרים בשבת בעיר שרובה יהודים, כיון שהיו עושים כן אף עבור נכרים מעטים. וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (פ״ל סעיף ס’) שבעיר שרובה יהודים אבל ידוע שהנכרי עשה את המלאכה בעיקר לצורך עצמו או לצורך נכרי אחר, כגון שהנכרי עצמו נהנה מממלאכתו מיד, דינה של המלאכה כאילו נעשתה עבור הנכרי.
והביא לזה דוגמא (שם סעיף סג): ״בית שגרים בו יהודים ונכרים, והשרת הנכרי הפעיל את ההסקה המרכזית בשביל הבנין כולו, אזי מכיון שמוטל עליו להפעיל את ההסקה גם כאשר הדיירים היהודים אינם בבית מותר ליהנות ממנה״.
וכן פסק בהלכה ברורה (סי’ רעו סי״ט) בהסתמך על שני קולות.
אכן ללא היתרים אלו אין לאפשר לנכרי להדליק את המזגן על מנת לענג את השהייה שהוא רק עבור קהל יהודים, וראה בפסקי תשובה (סימן רעו הערה 138) שיש למחות בתוקף בבתי מלון המורים לעצמם היתר לכתחילה להדליק המזגן ולכבותו על ידי עובדים נכרים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להכין קפה במכשיר להכנת קפה הנמצא בחדר שיש חשש שהשתמשו בו עם קפה בטעמים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שימוש נכון בתנור הביתי
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך נראית נקמה יהודית?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
