ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
כן נדרש: "שבעה ימי סוכות - שמיני עצרת" (שם).
במדרש תנחומא (תזריע ה) מסופר שטורנוסרופוס שאל את רבי עקיבא מה יותר יפה, האם היצירה האלקית או האנושית, וענה לו - האנושית. תמה הלה, והסביר לו והוכיח כי אכן היצירה האנושית, השבלים והגלוסקאות - המעשה האנושי עדיף. והיתה כוונת הויכוח על מצות המילה, שכאילו מתקנים בזה מעשיו של הקב"ה. ואכן זהו שרצה רבי עקיבא לומר כי המצוה ניתנה לצרף הבריות.
תוכן הדברים, שבכוונה תחילה נשארו מעשי בראשית בלי תיקונם הסופי כדי שישאר תפקיד לאדם בהם. והיינו, הטבע הוא הנתון שלפנינו, והתפקיד הוא למעלה מדרך הטבע, העלאתו ושכלולו, וזה ניתן לאדם. השבת היא הקדושה הטבעית, שבה חנן בורא העולם את ישראל - "מקדש השבת" - הוא עצמו המקדש, אכן יש משהו נוסף על הקדושה הישראלית הטבעית הסגולתית, וזוהי הנתונה בידינו - מצות המילה - "למנצח על השמינית". אכן הטבע הוא בעצם המקור לשמונה, וע"כ טורנוסרופוס לא יכול היה להבין זאת.
והנה יש לדרוש כתוב זה גם בעניני דיומא - החנוכה. בקושית הב"י (או"ח תר"ע) על קביעת שמונה ימי חנוכה בעוד שלא היה הנס אלא שבעה ימים, שמתרצים שהאחד הוא הנקבע לפרסום הנס של עצם המלחמה, ואילו השאר היא התוספת על נס פך השמן.
הייתי רוצה להעמיק יותר ולשכלל את התירוץ הזה. כי אנו אומרים בכל יום - "על נסיך שבכל יום עמנו", נסי היום יום הם עטופים בתוך הטבע. היצירה האלקית הטבעית כביכול, הרי היא לאמיתו של דבר, כביכול, הבלתי טבעית ביותר - "השמים מספרים... " אולם "אין אומר... " באשר - "בכל הארץ יצא קום" (תהלים יט). אולם, כשקורה משהו חוץ מגדר הרגיל - נס מוחש ומורגש, אז אנו עומדים לא רק על הבלתי רגיל הזה, אלא גם שהרגיל אינו אלא נס נסתר - ומ'מי שאמר לחומץ וידליק' אנו עומדים גם ש'הוא הוא שאמר לשמן וידליק' (תענית כה, א).
על כן יאמר, כי מ"על הנסים ועל הנפלאות" - אנו מגיעים גם ל"על המלחמות שעשית לאבותינו" - בחינה בא זה ולימד על זה. על כן: "תן חלק לשבעה" - הוא נס פך השמן, "וגם לשמונה" - הוא נס המלחמות. והנה ענין הנס שהוא למעלה מדרך הטבע, קשור הוא אף ביסודו בפעולה של האדם. ("ה' צלך על יד ימינך" - מהבעש"ט). נמצא שמעשה האדם החורג והמחריג מדרך הטבע, העולה על הנתונים ביצירתו, נתונים יותר עליונים, "הגם לשמונה" - של שמונת ימי מילה, הוא הפותח פתח כלפי מעלה להורדת השפע האלקי למעלה מדרך הטבע - "לשמונה" של שמונת ימי חנוכה.
ומהשמונה מופרה גם השבע, כשם שמהשבע מופרה גם השמונה.
"נסיך שבכל יום עמנו" - בן אוני ובנימין - שניהם שלובים, מהעובדא של בן-אוני - מגיעים להרגשה של בנימין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
