ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
בתרומת הדשן (שאלה קצו) נשאל בכומר תקיף שיש לו צלם או שתי וערב קבוע בבגדו או בכובע, אם רשאי יהודי לכבדו ולהשתחות בפניו. ובתחילת תשובתו אסר כיון שהשתחויה לעבודה זרה היא מן העבודות שחייב עליה כרת ומיתה. והביא מעשה מכומר אחד שהיה בבגדו צלב, שרצה שהיהודים יכבדוהו ולכן כפל את בגדו באופן שלא יהיה הצלב ניכר, כדי שיוכלו לכבדו.
אמנם לאחר מכן כתב שמצא תשובה מהרב יצחק מאופנהיים שהתיר את ההשתחויה בפני הכומר, מאחר שאין הם עושים את עצמם עבודה זרה. וכן הביא מהמרדכי דשתי וערב שהם נושאים רק לזיכרון אינם כעבודה זרה ולא מחמירים בהם.
וכן פסק הרמ״א (יו״ד קמא, א צונזר בדפוס וילנא, ונכתב במלואו בדפוס למברג): "צורה שמשתחוים לה דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה בלי ביטול, אבל צורת שתי וערב שתולין בצואר לזיכרון אינה נקראת צלם ומותרת".
ולדעת הש״ך (סק״ו) סתם צלם נידון כאילו השתחוו לו, אלא אם כן ידוע שלא השתחוו לו.
וגם הב״י בספר אבקת רוכל (סימן סח) כתב שסתם צורת שתי וערב נעבדת ואסורה.
והנה הגר״ע יוסף (הליכות עולם ח״ז מסעי אות ב’) העיר שפשטות דברי תרומת הדשן והרמ״א מורים שסתם שתי וערב אינו נעבד, וכך הביאו בשו״ת אבני נזר (חו״מ סימן קיט) ובשו״ת בתי כהונה (ב״ד סימן יג).
ובאבני נזר כתב שיש ההוכחה שאינם עובדים את הצלב, שהרבה פעמים הם עונדים אותם על צוואריהם בזמן שהם עירומים בבתי מרחץ, ואיתא בפרק הצלמים (מד, ב) שכשנכנס ערום ודאי לא הוי לע״ז.
וכבר בראשונים מפורש שסתם שתי וערב אינו נעבד, וכמו שכתב הריטב״א (ע״ז מב, ב). ובמאירי (ע״ז עמוד קנב) כתב שמותר במקומות שידוע שאין הצורה נעבדת ואין עשייתה אלא לנוי.
וכל שכן שתי וערב שנעשה באופן שאין הדרך לעבדו, וכדוגמת מה שהביא בשו״ת זרע אמת (חֿ״ב יו״ד סימן מה) שצלב העשוי כתכשיטים המשובצים ממרגליות ודאי נעשה לנוי בעלמא ולא על מנת לעבדו, וכן כמו מה שהתיר הגר״מ פינשטיין (אגרו״מ יו״ד סימן סט) מסחר בבולים שקבוע בהם תמונת שתי וערב מטעם שאין עובדים אותם, אלא שנעשים רק לנוי. וסיים את תשובתו: "וגם לא ברור לי שיהיה בכלל איסור להסתכל בשתי וערב שלהם, דיותר נוטה שליכא איסור כיון שאינו העבודה זרה עצמה, שעובדין לזה, רק איזה חק עכו״ם להחזיק סימן זה לעבוד הע״ז".
אמנם המתפלל יזהר שצורות אלו לא יהיו לפניו כמבואר בשולחן ערוך (או״ח סימן קיג ס״ח): "המתפלל ובא כנגדו עכו״ם ויש לו תמונת עבודת כוכבים בידו, והגיע למקום ששוחין בו, לא ישחה אף על פי שליבו לשמים". והטעם שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים (משנ״ב ס״ק טו).
והרבה פעמים יש תמונות עם דברים שונים ובניהם יש גם שתי וערב, וכגון תמונות בניינים שעליהם הצורה, וסבר הגר״ח קנייבסקי (הובא באשי ישראל פרק כג הערה פד) שראוי להיזהר בזה.
ולכן אם התמונה נמצאת בחדרו יכסנה בסדין או במגבת, אבל לא בדבר שקוף, כמו שכתב הכף החיים (סימן קיג ס״ק כז) שאינו מועיל שהרי הדבר נראה, וכן הביא באשי ישראל (שם).
ומכיון שאסור להתפלל כנגד דמות הצלב, יפנה לצד אחר ויתפלל, וכן כתב בכף החיים (סימן קיג ס״ק כו): "המתפלל בבית שיש בו פסילים וצלמים אסור לשחות לאותו צד. ואם עומדים במזרח יהפוך פניו לצד אחר בתפלתו ויכוון נגד ירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
