ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
בתרומת הדשן (שאלה קצו) נשאל בכומר תקיף שיש לו צלם או שתי וערב קבוע בבגדו או בכובע, אם רשאי יהודי לכבדו ולהשתחות בפניו. ובתחילת תשובתו אסר כיון שהשתחויה לעבודה זרה היא מן העבודות שחייב עליה כרת ומיתה. והביא מעשה מכומר אחד שהיה בבגדו צלב, שרצה שהיהודים יכבדוהו ולכן כפל את בגדו באופן שלא יהיה הצלב ניכר, כדי שיוכלו לכבדו.
אמנם לאחר מכן כתב שמצא תשובה מהרב יצחק מאופנהיים שהתיר את ההשתחויה בפני הכומר, מאחר שאין הם עושים את עצמם עבודה זרה. וכן הביא מהמרדכי דשתי וערב שהם נושאים רק לזיכרון אינם כעבודה זרה ולא מחמירים בהם.
וכן פסק הרמ״א (יו״ד קמא, א צונזר בדפוס וילנא, ונכתב במלואו בדפוס למברג): "צורה שמשתחוים לה דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה בלי ביטול, אבל צורת שתי וערב שתולין בצואר לזיכרון אינה נקראת צלם ומותרת".
ולדעת הש״ך (סק״ו) סתם צלם נידון כאילו השתחוו לו, אלא אם כן ידוע שלא השתחוו לו.
וגם הב״י בספר אבקת רוכל (סימן סח) כתב שסתם צורת שתי וערב נעבדת ואסורה.
והנה הגר״ע יוסף (הליכות עולם ח״ז מסעי אות ב’) העיר שפשטות דברי תרומת הדשן והרמ״א מורים שסתם שתי וערב אינו נעבד, וכך הביאו בשו״ת אבני נזר (חו״מ סימן קיט) ובשו״ת בתי כהונה (ב״ד סימן יג).
ובאבני נזר כתב שיש ההוכחה שאינם עובדים את הצלב, שהרבה פעמים הם עונדים אותם על צוואריהם בזמן שהם עירומים בבתי מרחץ, ואיתא בפרק הצלמים (מד, ב) שכשנכנס ערום ודאי לא הוי לע״ז.
וכבר בראשונים מפורש שסתם שתי וערב אינו נעבד, וכמו שכתב הריטב״א (ע״ז מב, ב). ובמאירי (ע״ז עמוד קנב) כתב שמותר במקומות שידוע שאין הצורה נעבדת ואין עשייתה אלא לנוי.
וכל שכן שתי וערב שנעשה באופן שאין הדרך לעבדו, וכדוגמת מה שהביא בשו״ת זרע אמת (חֿ״ב יו״ד סימן מה) שצלב העשוי כתכשיטים המשובצים ממרגליות ודאי נעשה לנוי בעלמא ולא על מנת לעבדו, וכן כמו מה שהתיר הגר״מ פינשטיין (אגרו״מ יו״ד סימן סט) מסחר בבולים שקבוע בהם תמונת שתי וערב מטעם שאין עובדים אותם, אלא שנעשים רק לנוי. וסיים את תשובתו: "וגם לא ברור לי שיהיה בכלל איסור להסתכל בשתי וערב שלהם, דיותר נוטה שליכא איסור כיון שאינו העבודה זרה עצמה, שעובדין לזה, רק איזה חק עכו״ם להחזיק סימן זה לעבוד הע״ז".
אמנם המתפלל יזהר שצורות אלו לא יהיו לפניו כמבואר בשולחן ערוך (או״ח סימן קיג ס״ח): "המתפלל ובא כנגדו עכו״ם ויש לו תמונת עבודת כוכבים בידו, והגיע למקום ששוחין בו, לא ישחה אף על פי שליבו לשמים". והטעם שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים (משנ״ב ס״ק טו).
והרבה פעמים יש תמונות עם דברים שונים ובניהם יש גם שתי וערב, וכגון תמונות בניינים שעליהם הצורה, וסבר הגר״ח קנייבסקי (הובא באשי ישראל פרק כג הערה פד) שראוי להיזהר בזה.
ולכן אם התמונה נמצאת בחדרו יכסנה בסדין או במגבת, אבל לא בדבר שקוף, כמו שכתב הכף החיים (סימן קיג ס״ק כז) שאינו מועיל שהרי הדבר נראה, וכן הביא באשי ישראל (שם).
ומכיון שאסור להתפלל כנגד דמות הצלב, יפנה לצד אחר ויתפלל, וכן כתב בכף החיים (סימן קיג ס״ק כו): "המתפלל בבית שיש בו פסילים וצלמים אסור לשחות לאותו צד. ואם עומדים במזרח יהפוך פניו לצד אחר בתפלתו ויכוון נגד ירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
