ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
זהו פשוט, שכח הקנין הזה של הקדושה, הקבוע גם בהצבור שלנו בתור עדה, שהוא אמנם מובלט הוא ביותר מצד כח הבכורה, שיש בה ג"כ הוראת ההשפעה לעמים רבים, והתפשטות רבה מן הפנים אל החוץ בהופעת הקודש, אבל ודאי שאי אפשר כלל שסגולה כזאת של השפעה תמצא באיזה צבור כ"א כשערכו הכללי בעצמו הוא כ"כ מרומם ונשגב, בקדושתו הצבורית, עד שאופי הצבור שלו עומד הוא להיות כח פועל, ביסוד קדושתו וכחו האלהי, על קבוצים רבים אחרים. אלא שכ"ז שלא היתה הקדושה המשפעת מוחלטת לא היינו משיגים כלל, שיש כאן ענין של תכן קדושה כללית, קבועה במהות הכח הקבוצי, אלא שהיינו דנים שאם אמנם שיש כח קדושה קבועה בישראל, מה שאי אפשר להסתפק בזה, שהוא חל ביחוד מכח הנסתר של הכלל על יחידיו, אבל שיהיה הכח הזה חל על הקבוץ הכללי בתור עדה לא היינו מכירים, ובשביל כך הוכרחנו להזכיר את צד הבכורה שביעקב, כדי להיות בצדק מותאמים לשם עדת יעקב. אבל באמת ידענו, שישכאן בהכרח קדושות קבוציות כפולות: קדושה קבוצית חברותית פנימית, בחיי הכלל כשהם לעצמם, וקדושה קבוצית חברותית פועלת על המון עמים רבים. ושתי הסגולות הן מתאחדות זו עם זו, אע"פ שיש לכל אחת מהן צביון מיוחד וסגנון מיוחד. והנה האהבה זוהי נחלה פנימית, מה שאין כן השמחה, היא ענין ההולך ומתגלה ג"כ כלפי חוץ. וכאשר אנו רוצים להביע בזה את שמחת נפשנו על יקרתן של הסגולות העצמיות, אשר ניטעו בחסדי אלהי ישענו בתוכנו, ג"כ בצורה עדתית חברותית, אנחנו אומרים ע"ד הסגולה הקבוצית המיוחדת לנו בישראל פנימה,שהיא גחלת האהבה האלהית העליונה המאירה בנו, וע"ד הכח המיוחד להופיע בעולם כולו בהופעה אלהית, שהיא תנובת השמחה האלהית, הזורחת למרחקים בקרני יפעתה. והם המה שני השמות: ישראל, הפנימי, בתור"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", וישורון, החצוני, שהכל מביטים עליו, "וישורו יראו בו", איך ללכת באור נגהו וזיו זרחו. שמאהבתך שאהבת אותו, ומשמחתך ששמחת בו, קראת את שמו ישראל וישורון, כלומר שמאהבתך שאהבת אותו, באהבה חודרת פנימה, קראת את שמו ישראל, ומשמחתך ששמחת בו, והופעת את אור כבודו גלוי לכל העמים, קראת את שמו ישורון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
