ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
אכן נראים הדברים רמוזים במה שכתוב שם, שישראל ימנו ללבנה. שני מאורות גדולים ישנם בעולם. "'יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם', אע"ג ש'יפת אלקים ליפת', מ"מ אין השכינה שורה אלא באהלי שם" (יומא ט, ב). שני כוחות פועלים בעולם. אוה"ע כוחם ב"יפת", כוחם בהישגים הטכניים, כוחם במקצועות האמנות למיניהם, גדולים הם בזה ומקוריים הם בזה. אין ישראל כוחו בזה. הוא יודע אמנם אף הוא בזה, אבל הראשוניות בזה אינה שלו. לא כן ב"ישכן", הזהר המוסרי, טוהר הצדק וטהרת המדות, כוחות אלה חיים ומפעמים בכל זיום אך בישראל. כל גילויים אלה באוה"ע אינם אלא מכח כוחם של ישראל.
שני כוחות אלה מן הדין שיהיו אחד ליד השני, כל אחד גדולתו במקצועו, כל אחד מתבלט בתכונתו. אולם לא כן מתפתחים הדברים. הטענה שהירח טוען אינה לזכותו. הוא טוען לעצם החלוקה לשני מלכים ושני כתרים. הוא טוען לאיחוד שני הדברים גם יחד, לשם מה ההבדלה אם כתר אחד הוא? אם הכל אינו אלא גילוי אחד של כח בורא העולמים, האם לא כדאי לטשטש את ההבדלים שביניהם.
ומכאן התוצאה ההכרחית - "לכי ומעטי את עצמך". אם חסרה ההכרה בערך העצמי, בסגולתיות המיוחדת לישראל שאינה יכולה להיות קנין כללי, אלא קנין מיוחד לישראל, הרי בהכרח שתמעטי את עצמך, שתראי את עצמך נחותת דרגא. שאם רצונך למשול גם ביום הרי זה יהיה בחינת שרגא בטיהרא, ורק בערוב יום, בהתגלה אפסות כוחו של השמש, אז עולה הירח ומתגלה בכוחו.
התבטלות זו הננו רואים בתקופת ההתיונות, שהרבה גרם הביטול העצמי, ורק כשנתגלתה תרבות יון בנבלותה, אז קמה שוב היהדות והתעוררה. "וחושך זו יון, שהחשיכה עיני ישראל בגזרותיה". אולם החושך התחיל הרבה יותר מוקדם, שעה שנתרגמה תורה ליונית נזכר במדרש שהיה בעולם חושך ג' ימים. וחכמים קבעו יום זה לתענית ציבור (עי' יעבץ). אז התחיל החושך - דוקא בשעה שהיה נדמה שהגיע האידאל של איחוד שני הכוחות בעולם, זה היה הגורם לחושך שבא אח"כ - "שאין לכם חלק באלקי ישראל" - "מעטי את עצמך". נרות החשמונאים באו בעטיו של אותו חושך, משתשקע החמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
