ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
אכן נראים הדברים רמוזים במה שכתוב שם, שישראל ימנו ללבנה. שני מאורות גדולים ישנם בעולם. "'יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם', אע"ג ש'יפת אלקים ליפת', מ"מ אין השכינה שורה אלא באהלי שם" (יומא ט, ב). שני כוחות פועלים בעולם. אוה"ע כוחם ב"יפת", כוחם בהישגים הטכניים, כוחם במקצועות האמנות למיניהם, גדולים הם בזה ומקוריים הם בזה. אין ישראל כוחו בזה. הוא יודע אמנם אף הוא בזה, אבל הראשוניות בזה אינה שלו. לא כן ב"ישכן", הזהר המוסרי, טוהר הצדק וטהרת המדות, כוחות אלה חיים ומפעמים בכל זיום אך בישראל. כל גילויים אלה באוה"ע אינם אלא מכח כוחם של ישראל.
שני כוחות אלה מן הדין שיהיו אחד ליד השני, כל אחד גדולתו במקצועו, כל אחד מתבלט בתכונתו. אולם לא כן מתפתחים הדברים. הטענה שהירח טוען אינה לזכותו. הוא טוען לעצם החלוקה לשני מלכים ושני כתרים. הוא טוען לאיחוד שני הדברים גם יחד, לשם מה ההבדלה אם כתר אחד הוא? אם הכל אינו אלא גילוי אחד של כח בורא העולמים, האם לא כדאי לטשטש את ההבדלים שביניהם.
ומכאן התוצאה ההכרחית - "לכי ומעטי את עצמך". אם חסרה ההכרה בערך העצמי, בסגולתיות המיוחדת לישראל שאינה יכולה להיות קנין כללי, אלא קנין מיוחד לישראל, הרי בהכרח שתמעטי את עצמך, שתראי את עצמך נחותת דרגא. שאם רצונך למשול גם ביום הרי זה יהיה בחינת שרגא בטיהרא, ורק בערוב יום, בהתגלה אפסות כוחו של השמש, אז עולה הירח ומתגלה בכוחו.
התבטלות זו הננו רואים בתקופת ההתיונות, שהרבה גרם הביטול העצמי, ורק כשנתגלתה תרבות יון בנבלותה, אז קמה שוב היהדות והתעוררה. "וחושך זו יון, שהחשיכה עיני ישראל בגזרותיה". אולם החושך התחיל הרבה יותר מוקדם, שעה שנתרגמה תורה ליונית נזכר במדרש שהיה בעולם חושך ג' ימים. וחכמים קבעו יום זה לתענית ציבור (עי' יעבץ). אז התחיל החושך - דוקא בשעה שהיה נדמה שהגיע האידאל של איחוד שני הכוחות בעולם, זה היה הגורם לחושך שבא אח"כ - "שאין לכם חלק באלקי ישראל" - "מעטי את עצמך". נרות החשמונאים באו בעטיו של אותו חושך, משתשקע החמה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה זה בכלל אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
