ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- משנה
- מסכת שביעית
הגמרא בירושלמי (ערלה א, ב) דנה בדבר המעמד ההלכתי של צמחים שגדלו בתוך בית. וכך אומרת הגמרא:
רבי יוחנן בשם רבי ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. ובשביעית צריכ' דכתיב ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור:
[הערה ראשונה שיש להעיר טרם נכנס לסוגיא היא שהבתים המדוברים בזמנם היו ללא מרצפות כבימינו, וממילא יתכנו גידולים של ממש בתוך הבית.]
ביחס לערלה ומעשרות הגמרא מכריעה אך ביחס לדיני שביעית נשאר ספק. ויש לשאול כמה שאלות על הגמרא:
א. מה המקרה עליו אנו מדברים? האם דווקא אילן? האם דווקא נטעו בכוונה? מהו בית?
ב. מה נפסק למעשה בספק זה? האם הוא ספק דאורייתא או דרבנן?
ג. מה הטעם לספק? מה בכלל הספק?
דברי הפני משה
הפני משה (ד"ה ובשביעית) הסביר שהספק נובע מכך שפסוק אחד מגדיר שביתה מהארץ, ומאידך, בלאווין התורה אוסרת זריעה בשדה. ואם כן, הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא וממילא אסור יהיה לזרוע בבית וכן הגידולים שם יהיו קדושים בקד"ש.
אך מאידך, במראה הפנים (הוא ר' משה מרגלית מחבר הפני משה) כ' שהרמב"ם השמיט את דין האילן בתוך בית בשביעית. וצ"ע מדוע? הרי ביחס לערלה (מעשר שני י, ט) ומעשרות (מעשר א, י) הביא את דין הירושלמי. והסביר מה"פ אליבא דרמב"ם, שהסוגיא כאן אינה עוסקת בזריעה לכת', דאין הוו"א דלישתרי, אלא בדין ירקות שעלו מאליהן בתוך הבית. ובמקרה זה יש להכריע שהוא לקולא, שכן ספיחים מותרים מדאורייתא ואסרום חכמים במקום בו יש חשש שיבוא לזרוע לכת', אך במקומות שאין חשש כזה כשדה בור ושדה ניר, לא אסרו. והרי בית אין בו חשש שיבוא לזרוע ולכן אף את ספיחיו לא אסרו חכמים.
שבת הארץ
אך דעת הרב זצ"ל אינה כן (קונ"א ג). לדבריו, לא שייך להעמיד את שאלת הגמ' הדנה בפסוקים במקרה של ספיחים שאיסורם הוא ודאי מדרבנן. אלא ודאי הספק הוא על זריעה של ממש בתוך הבית, וכן על שאר המלאכות וקדושת הפירות.
הבנת הספק תלויה בשאלה היסודית של היחס בין הלא תעשה בשביעית למצוות העשה של 'ושבתה'. אם העשה עומד בפני עצמו או שמא הוא מחובר דווקא ללאוין. אם עומד בפני עצמו אזי מבטל עשה בעבודה בתוך הבית שכן העשה מדבר על 'ארץ' והבית כלול בזה. אך אם העשה שייך דווקא במקום הלאוין אזי הבית אינו אסור משום שהוא אינו גלוי כמו שדה וכרם, מקומות בהם נאמר הלאו. אפשרות נוספת היא שביטול עשה ודאי יש בעבודה בבית, אך הספק הוא האם עוברים גם על לאו או לא.
ומשום כך כ' בשבת הארץ (א, ג) שכיון שיש ספק, ושביעית בזה"ז דרבנן הרי שיש להקל אך דווקא במקום הפסד. ודלא כמו שכתב מה"פ שהוא לקולא, ובפשטות באופן גורף. וכן הורה בתשובה (משפט כהן עג), שבמקום שיש הכרח בנטיעה, בשדות היתר מכירה, יפרסו כעין חופה ותחתיה ינטעו או ירכיבו, משם ספק הירושלמי.
בית לפני אילן
ענין זה של בית הקודם לאילן, מעלה הרב בקונ"א שיתכן ורק אם האילן לא היה בעולם כלל, אלא רק לאחר הבית, אז שייך ספק. אך אם כבר היה בעולם, וכבר נקרא בשם 'שדה או כרם', אזי אין בכח בית שיבוא אח"כ להפקיע שמו ממנו. ולכן כ' במשפט כהן כנ"ל.
ועוד הסביר על מה שכתוב במשנה (שביעית ב, ד):
מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה.
מכאן שעשיית בתים בשביעית עצמה אסורה, ולכאורה אפשר היה לפשוט את ספק הירושלמי ממשנה זו. אלא מה שבכל זאת לא פשטו הוא משום שע"כ יש הבדל ביניהם. וכ' הרב שנראה שמדובר שבתים אלו אין בהם ד' אמות, ובגודל שכזה אין שם בית שלם עליו, ולכן לא מופקע מהם שם 'שדה', ואסורים בשמיטה.
הסבר נוסף מציע החזו"א (כ, ו) והוא שהמשנה מדברת בבית שמועיל לצמיחה ולכן אסור בשביעית. אך הירושלמי דן בבית שמזיק לצמחים.
והזורע בבית גרע טפי שאין זו עיקר זריעה ומבעיא לן בירו' פ"ק דערלה אי נוהג בו שביעית. והא דתנן פ"ב מ"ד ועושין להם בתים אינו ענין לנוטע בבית דהתם הגג מצד האילן או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה ואינו מגין בפני הגשמים ובפני הטל והאויר והתם הבית להיטיב הגידול אבל נוטע בבית הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש והבית להם לרועץ.
דרבנן מיסוד דאורייתא
פאת השולחן (כ, נב) כ' להקל בדין הבית משום ספיקא דרבנן לקולא. אך דעת החזו"א (כב, א) שאע"פ שהספק כיום הוא דרבנן, כיון שיסוד הדין הוא בדאורייתא יש להחמיר בספיקו כדאורייתא.
להערות [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
