ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- משנה
- מסכת שביעית
הגמרא בירושלמי (ערלה א, ב) דנה בדבר המעמד ההלכתי של צמחים שגדלו בתוך בית. וכך אומרת הגמרא:
רבי יוחנן בשם רבי ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. ובשביעית צריכ' דכתיב ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור:
[הערה ראשונה שיש להעיר טרם נכנס לסוגיא היא שהבתים המדוברים בזמנם היו ללא מרצפות כבימינו, וממילא יתכנו גידולים של ממש בתוך הבית.]
ביחס לערלה ומעשרות הגמרא מכריעה אך ביחס לדיני שביעית נשאר ספק. ויש לשאול כמה שאלות על הגמרא:
א. מה המקרה עליו אנו מדברים? האם דווקא אילן? האם דווקא נטעו בכוונה? מהו בית?
ב. מה נפסק למעשה בספק זה? האם הוא ספק דאורייתא או דרבנן?
ג. מה הטעם לספק? מה בכלל הספק?
דברי הפני משה
הפני משה (ד"ה ובשביעית) הסביר שהספק נובע מכך שפסוק אחד מגדיר שביתה מהארץ, ומאידך, בלאווין התורה אוסרת זריעה בשדה. ואם כן, הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא וממילא אסור יהיה לזרוע בבית וכן הגידולים שם יהיו קדושים בקד"ש.
אך מאידך, במראה הפנים (הוא ר' משה מרגלית מחבר הפני משה) כ' שהרמב"ם השמיט את דין האילן בתוך בית בשביעית. וצ"ע מדוע? הרי ביחס לערלה (מעשר שני י, ט) ומעשרות (מעשר א, י) הביא את דין הירושלמי. והסביר מה"פ אליבא דרמב"ם, שהסוגיא כאן אינה עוסקת בזריעה לכת', דאין הוו"א דלישתרי, אלא בדין ירקות שעלו מאליהן בתוך הבית. ובמקרה זה יש להכריע שהוא לקולא, שכן ספיחים מותרים מדאורייתא ואסרום חכמים במקום בו יש חשש שיבוא לזרוע לכת', אך במקומות שאין חשש כזה כשדה בור ושדה ניר, לא אסרו. והרי בית אין בו חשש שיבוא לזרוע ולכן אף את ספיחיו לא אסרו חכמים.
שבת הארץ
אך דעת הרב זצ"ל אינה כן (קונ"א ג). לדבריו, לא שייך להעמיד את שאלת הגמ' הדנה בפסוקים במקרה של ספיחים שאיסורם הוא ודאי מדרבנן. אלא ודאי הספק הוא על זריעה של ממש בתוך הבית, וכן על שאר המלאכות וקדושת הפירות.
הבנת הספק תלויה בשאלה היסודית של היחס בין הלא תעשה בשביעית למצוות העשה של 'ושבתה'. אם העשה עומד בפני עצמו או שמא הוא מחובר דווקא ללאוין. אם עומד בפני עצמו אזי מבטל עשה בעבודה בתוך הבית שכן העשה מדבר על 'ארץ' והבית כלול בזה. אך אם העשה שייך דווקא במקום הלאוין אזי הבית אינו אסור משום שהוא אינו גלוי כמו שדה וכרם, מקומות בהם נאמר הלאו. אפשרות נוספת היא שביטול עשה ודאי יש בעבודה בבית, אך הספק הוא האם עוברים גם על לאו או לא.
ומשום כך כ' בשבת הארץ (א, ג) שכיון שיש ספק, ושביעית בזה"ז דרבנן הרי שיש להקל אך דווקא במקום הפסד. ודלא כמו שכתב מה"פ שהוא לקולא, ובפשטות באופן גורף. וכן הורה בתשובה (משפט כהן עג), שבמקום שיש הכרח בנטיעה, בשדות היתר מכירה, יפרסו כעין חופה ותחתיה ינטעו או ירכיבו, משם ספק הירושלמי.
בית לפני אילן
ענין זה של בית הקודם לאילן, מעלה הרב בקונ"א שיתכן ורק אם האילן לא היה בעולם כלל, אלא רק לאחר הבית, אז שייך ספק. אך אם כבר היה בעולם, וכבר נקרא בשם 'שדה או כרם', אזי אין בכח בית שיבוא אח"כ להפקיע שמו ממנו. ולכן כ' במשפט כהן כנ"ל.
ועוד הסביר על מה שכתוב במשנה (שביעית ב, ד):
מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה.
מכאן שעשיית בתים בשביעית עצמה אסורה, ולכאורה אפשר היה לפשוט את ספק הירושלמי ממשנה זו. אלא מה שבכל זאת לא פשטו הוא משום שע"כ יש הבדל ביניהם. וכ' הרב שנראה שמדובר שבתים אלו אין בהם ד' אמות, ובגודל שכזה אין שם בית שלם עליו, ולכן לא מופקע מהם שם 'שדה', ואסורים בשמיטה.
הסבר נוסף מציע החזו"א (כ, ו) והוא שהמשנה מדברת בבית שמועיל לצמיחה ולכן אסור בשביעית. אך הירושלמי דן בבית שמזיק לצמחים.
והזורע בבית גרע טפי שאין זו עיקר זריעה ומבעיא לן בירו' פ"ק דערלה אי נוהג בו שביעית. והא דתנן פ"ב מ"ד ועושין להם בתים אינו ענין לנוטע בבית דהתם הגג מצד האילן או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה ואינו מגין בפני הגשמים ובפני הטל והאויר והתם הבית להיטיב הגידול אבל נוטע בבית הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש והבית להם לרועץ.
דרבנן מיסוד דאורייתא
פאת השולחן (כ, נב) כ' להקל בדין הבית משום ספיקא דרבנן לקולא. אך דעת החזו"א (כב, א) שאע"פ שהספק כיום הוא דרבנן, כיון שיסוד הדין הוא בדאורייתא יש להחמיר בספיקו כדאורייתא.
להערות [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














