ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- משנה
- מסכת שביעית
הגמרא בירושלמי (ערלה א, ב) דנה בדבר המעמד ההלכתי של צמחים שגדלו בתוך בית. וכך אומרת הגמרא:
רבי יוחנן בשם רבי ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. ובשביעית צריכ' דכתיב ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור:
[הערה ראשונה שיש להעיר טרם נכנס לסוגיא היא שהבתים המדוברים בזמנם היו ללא מרצפות כבימינו, וממילא יתכנו גידולים של ממש בתוך הבית.]
ביחס לערלה ומעשרות הגמרא מכריעה אך ביחס לדיני שביעית נשאר ספק. ויש לשאול כמה שאלות על הגמרא:
א. מה המקרה עליו אנו מדברים? האם דווקא אילן? האם דווקא נטעו בכוונה? מהו בית?
ב. מה נפסק למעשה בספק זה? האם הוא ספק דאורייתא או דרבנן?
ג. מה הטעם לספק? מה בכלל הספק?
דברי הפני משה
הפני משה (ד"ה ובשביעית) הסביר שהספק נובע מכך שפסוק אחד מגדיר שביתה מהארץ, ומאידך, בלאווין התורה אוסרת זריעה בשדה. ואם כן, הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא וממילא אסור יהיה לזרוע בבית וכן הגידולים שם יהיו קדושים בקד"ש.
אך מאידך, במראה הפנים (הוא ר' משה מרגלית מחבר הפני משה) כ' שהרמב"ם השמיט את דין האילן בתוך בית בשביעית. וצ"ע מדוע? הרי ביחס לערלה (מעשר שני י, ט) ומעשרות (מעשר א, י) הביא את דין הירושלמי. והסביר מה"פ אליבא דרמב"ם, שהסוגיא כאן אינה עוסקת בזריעה לכת', דאין הוו"א דלישתרי, אלא בדין ירקות שעלו מאליהן בתוך הבית. ובמקרה זה יש להכריע שהוא לקולא, שכן ספיחים מותרים מדאורייתא ואסרום חכמים במקום בו יש חשש שיבוא לזרוע לכת', אך במקומות שאין חשש כזה כשדה בור ושדה ניר, לא אסרו. והרי בית אין בו חשש שיבוא לזרוע ולכן אף את ספיחיו לא אסרו חכמים.
שבת הארץ
אך דעת הרב זצ"ל אינה כן (קונ"א ג). לדבריו, לא שייך להעמיד את שאלת הגמ' הדנה בפסוקים במקרה של ספיחים שאיסורם הוא ודאי מדרבנן. אלא ודאי הספק הוא על זריעה של ממש בתוך הבית, וכן על שאר המלאכות וקדושת הפירות.
הבנת הספק תלויה בשאלה היסודית של היחס בין הלא תעשה בשביעית למצוות העשה של 'ושבתה'. אם העשה עומד בפני עצמו או שמא הוא מחובר דווקא ללאוין. אם עומד בפני עצמו אזי מבטל עשה בעבודה בתוך הבית שכן העשה מדבר על 'ארץ' והבית כלול בזה. אך אם העשה שייך דווקא במקום הלאוין אזי הבית אינו אסור משום שהוא אינו גלוי כמו שדה וכרם, מקומות בהם נאמר הלאו. אפשרות נוספת היא שביטול עשה ודאי יש בעבודה בבית, אך הספק הוא האם עוברים גם על לאו או לא.
ומשום כך כ' בשבת הארץ (א, ג) שכיון שיש ספק, ושביעית בזה"ז דרבנן הרי שיש להקל אך דווקא במקום הפסד. ודלא כמו שכתב מה"פ שהוא לקולא, ובפשטות באופן גורף. וכן הורה בתשובה (משפט כהן עג), שבמקום שיש הכרח בנטיעה, בשדות היתר מכירה, יפרסו כעין חופה ותחתיה ינטעו או ירכיבו, משם ספק הירושלמי.
בית לפני אילן
ענין זה של בית הקודם לאילן, מעלה הרב בקונ"א שיתכן ורק אם האילן לא היה בעולם כלל, אלא רק לאחר הבית, אז שייך ספק. אך אם כבר היה בעולם, וכבר נקרא בשם 'שדה או כרם', אזי אין בכח בית שיבוא אח"כ להפקיע שמו ממנו. ולכן כ' במשפט כהן כנ"ל.
ועוד הסביר על מה שכתוב במשנה (שביעית ב, ד):
מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה.
מכאן שעשיית בתים בשביעית עצמה אסורה, ולכאורה אפשר היה לפשוט את ספק הירושלמי ממשנה זו. אלא מה שבכל זאת לא פשטו הוא משום שע"כ יש הבדל ביניהם. וכ' הרב שנראה שמדובר שבתים אלו אין בהם ד' אמות, ובגודל שכזה אין שם בית שלם עליו, ולכן לא מופקע מהם שם 'שדה', ואסורים בשמיטה.
הסבר נוסף מציע החזו"א (כ, ו) והוא שהמשנה מדברת בבית שמועיל לצמיחה ולכן אסור בשביעית. אך הירושלמי דן בבית שמזיק לצמחים.
והזורע בבית גרע טפי שאין זו עיקר זריעה ומבעיא לן בירו' פ"ק דערלה אי נוהג בו שביעית. והא דתנן פ"ב מ"ד ועושין להם בתים אינו ענין לנוטע בבית דהתם הגג מצד האילן או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה ואינו מגין בפני הגשמים ובפני הטל והאויר והתם הבית להיטיב הגידול אבל נוטע בבית הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש והבית להם לרועץ.
דרבנן מיסוד דאורייתא
פאת השולחן (כ, נב) כ' להקל בדין הבית משום ספיקא דרבנן לקולא. אך דעת החזו"א (כב, א) שאע"פ שהספק כיום הוא דרבנן, כיון שיסוד הדין הוא בדאורייתא יש להחמיר בספיקו כדאורייתא.
להערות [email protected]
איך מותר להכין קפה בשבת?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אוצרות בלב הים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
משמעות המילים והדיבור שלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
