ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
יתרו הקשה על משה "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב"? (שמות יח, יד).
עיון בתשובת משה מגלה לנו כי משה היה עסוק "מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" (שמות יח, יג) בשני תחומים:
א. "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים
ב. וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ
יתרו מציע שתי הצעות:
א. "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שם, שם, יט-כ). כלומר, אתה תמשיך להתפלל עבורם וללמד אותם את דרך השם ו"אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת".
ב. "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (שם שם, כא-כב). בתחום זה יתרו מציע: תמנה לך מערכת של שופטים שישאירו לטיפולך רק את "הַדָּבָר הַגָּדֹל". מהו תחום "הַדָּבָר הַגָּדֹל" הזה?
רבי אברהם בנו של רבי משה בן מימון הרמב"ם, מציע לנו: "המשפט נאמר בכלל על הממשלה וההנהלה, ובפרט על פסק הדין בין בעלי הדין בדברי ריבות; וכפי מובנו הכללי נאמר "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם" (שופטים ב, טז)... והכוונה כאן במאמר ושפטו כפי מובנו הכללי נוסף על מובנו הפרטי" (בפירושו לתורה שמות יח, כב).
ונבאר. רבי אברהם טוען כי למילה שופט שתי משמעויות. הראשונה-הפרטית, דיין היושב בדין ומכריע במחלוקת בין שני אנשים. השנייה-הכללית, שמשמעותה מנהיג ציבור. ההוכחה שמביא רבי אברהם לקוחה מהפרשיה הפותחת את ספר שופטים (אחרי ההכרזה על מות יהושע) שהפסוק המרכזי בה הוא: "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם"(שופטים ב', טז). בפסוק זה בוודאי המשמעות של שופט היא מנהיג ציבור, שתפקידו העיקרי הוא להבטיח בטחון והגנה מפני האויבים החיצונים, ולהבטיח בטחון אישי פנימי בתוך הממלכה. ספר שופטים איננו ספר הדיינים אלא ספר המנהיגים - ראשי השלטון. אם כך, יתרו מציע למשה להמשיך לייצג את העם לפני הקב"ה וללמד את העם תורה, אבל למנות הנהגה ציבורית שתחלוק עמו את העול הכבד של המנהיגות. פרשנות זו מסתדרת מאוד עם לשון הכתוב בפרשת יתרו:"וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.אם מדובר על ישיבה בדין ובירור סכסוכים בין אנשים פרטיים, מדועכָּל הָעָם נִצָּב עליו? אם הנושא הוא החיים הציבוריים - זה נוגע לכולם, אבל רק חלק קטן מהציבור נזקק לשירותי בית הדין.וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, תכונה זו הכרחית למי שמטפל בנושאי הביטחון.יִרְאֵי אֱלֹהִים ואַנְשֵׁי אֱמֶת- גם פוליטיקאים חייבים לענות על דרישות אלה. שֹׂנְאֵי בָצַע - אין כל ספק שמי שנושא במשרה שמעניקה שלטון וכח חייב להיות מי שלא חשוד על לקיחת שוחד ושלמונים.וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל- הנוגע לכלל הציבור.יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן- שנוגע לחלק מן הציבור. יִשְׁפְּטוּ הֵם- הם ינהיגו.
נוכיח פרשנות זו גם מפסוק נוסף. הנביא נתן מנבא ושואל את דוד המלך"בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"? (דבה"י א' יז, ו). המצווה לבנות את בית המקדש, כמו מצוות המלחמה, מוטלת אך ורק על המלך, המנהיג הנקרא בפסוק זה שופט, אלו הם השופטים שיתרו מייעץ בנושא מינויים.
אם כך נוכל לתמצת סיכום ביניים ולטעון כי מצינו שלש רשויות של הנהגה:
הרשות הרוחנית התורנית המחוקקת את חוקי התורה.
הרשות המנהיגה מבחינה ציבורית, המלכות, הרשות המבצעת.
הרשות השופטת, הדיינים השופטים בין איש ובין רעהו.
עד בואו של יתרו כיהן משה רבנו לבדו, כמנהיג ומפעיל את שלשת הרשויות. יתרו הציע לו להתחלק באחריות בתחום ההנהגה הציבורית עם שרים נוספים.
בדברינו הבאים נבאר, על פי שיטה זו, גם את הפרשיה בפרשת דברים וגם את נושא הפרדת הרשויות על פי ההלכה.
הבה נתפלל ונפעל כי גם אנו נזכה שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וכמובן בהרמוניה ביניהן, שתשרת את כל חלקי הציבור כך שכולן יתרמו את חלקן לאיחוד העם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










