ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
יתרו הקשה על משה "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב"? (שמות יח, יד).
עיון בתשובת משה מגלה לנו כי משה היה עסוק "מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" (שמות יח, יג) בשני תחומים:
א. "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים
ב. וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ
יתרו מציע שתי הצעות:
א. "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שם, שם, יט-כ). כלומר, אתה תמשיך להתפלל עבורם וללמד אותם את דרך השם ו"אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת".
ב. "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (שם שם, כא-כב). בתחום זה יתרו מציע: תמנה לך מערכת של שופטים שישאירו לטיפולך רק את "הַדָּבָר הַגָּדֹל". מהו תחום "הַדָּבָר הַגָּדֹל" הזה?
רבי אברהם בנו של רבי משה בן מימון הרמב"ם, מציע לנו: "המשפט נאמר בכלל על הממשלה וההנהלה, ובפרט על פסק הדין בין בעלי הדין בדברי ריבות; וכפי מובנו הכללי נאמר "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם" (שופטים ב, טז)... והכוונה כאן במאמר ושפטו כפי מובנו הכללי נוסף על מובנו הפרטי" (בפירושו לתורה שמות יח, כב).
ונבאר. רבי אברהם טוען כי למילה שופט שתי משמעויות. הראשונה-הפרטית, דיין היושב בדין ומכריע במחלוקת בין שני אנשים. השנייה-הכללית, שמשמעותה מנהיג ציבור. ההוכחה שמביא רבי אברהם לקוחה מהפרשיה הפותחת את ספר שופטים (אחרי ההכרזה על מות יהושע) שהפסוק המרכזי בה הוא: "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם"(שופטים ב', טז). בפסוק זה בוודאי המשמעות של שופט היא מנהיג ציבור, שתפקידו העיקרי הוא להבטיח בטחון והגנה מפני האויבים החיצונים, ולהבטיח בטחון אישי פנימי בתוך הממלכה. ספר שופטים איננו ספר הדיינים אלא ספר המנהיגים - ראשי השלטון. אם כך, יתרו מציע למשה להמשיך לייצג את העם לפני הקב"ה וללמד את העם תורה, אבל למנות הנהגה ציבורית שתחלוק עמו את העול הכבד של המנהיגות. פרשנות זו מסתדרת מאוד עם לשון הכתוב בפרשת יתרו:"וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.אם מדובר על ישיבה בדין ובירור סכסוכים בין אנשים פרטיים, מדועכָּל הָעָם נִצָּב עליו? אם הנושא הוא החיים הציבוריים - זה נוגע לכולם, אבל רק חלק קטן מהציבור נזקק לשירותי בית הדין.וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, תכונה זו הכרחית למי שמטפל בנושאי הביטחון.יִרְאֵי אֱלֹהִים ואַנְשֵׁי אֱמֶת- גם פוליטיקאים חייבים לענות על דרישות אלה. שֹׂנְאֵי בָצַע - אין כל ספק שמי שנושא במשרה שמעניקה שלטון וכח חייב להיות מי שלא חשוד על לקיחת שוחד ושלמונים.וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל- הנוגע לכלל הציבור.יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן- שנוגע לחלק מן הציבור. יִשְׁפְּטוּ הֵם- הם ינהיגו.
נוכיח פרשנות זו גם מפסוק נוסף. הנביא נתן מנבא ושואל את דוד המלך"בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"? (דבה"י א' יז, ו). המצווה לבנות את בית המקדש, כמו מצוות המלחמה, מוטלת אך ורק על המלך, המנהיג הנקרא בפסוק זה שופט, אלו הם השופטים שיתרו מייעץ בנושא מינויים.
אם כך נוכל לתמצת סיכום ביניים ולטעון כי מצינו שלש רשויות של הנהגה:
הרשות הרוחנית התורנית המחוקקת את חוקי התורה.
הרשות המנהיגה מבחינה ציבורית, המלכות, הרשות המבצעת.
הרשות השופטת, הדיינים השופטים בין איש ובין רעהו.
עד בואו של יתרו כיהן משה רבנו לבדו, כמנהיג ומפעיל את שלשת הרשויות. יתרו הציע לו להתחלק באחריות בתחום ההנהגה הציבורית עם שרים נוספים.
בדברינו הבאים נבאר, על פי שיטה זו, גם את הפרשיה בפרשת דברים וגם את נושא הפרדת הרשויות על פי ההלכה.
הבה נתפלל ונפעל כי גם אנו נזכה שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וכמובן בהרמוניה ביניהן, שתשרת את כל חלקי הציבור כך שכולן יתרמו את חלקן לאיחוד העם.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
